ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
- ספריה
- הלכות חגים
- סוכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
הברכות
סדר הנטילה
נוטל את הלולב ביד ימינו עם ההדסים והערבות. שדרת הלולב תהיה כנגד פניו. ויברך "על נטילת לולב", וביום ראשון יברך גם "שהחיינו" ורק אחר כך יקח את האתרוג בשמאלו.
א. אי אפשר לברך אחרי שלקח את האתרוג כיוון שצריך לברך על המצווה לפני עשייתה, ואם יקח את האתרוג הרי כבר עשה את המצווה, ו"כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן" (שו"ע שם סע' ה ועיין משנ"ב ס"ק כה לשיטת הגר"א).
ב. כל המצוות צריכין לברך עליהן כדרך גדילתן, דהיינו שהמקום שבו נחתכו (האתרוג ההדס הערבה או הלולב) מן האילן יהיה למטה, וראשן למעלה. על כן כשרוצה אדם לברך על הלולב, יכול ליטול את הלולב בימינו כדרכו ואת האתרוג בשמאלו הפוך, כשהעוקץ שבו הוא מחובר לאילן נמצא למעלה. במקרה זה אין הוא מקיים בו את המצווה. והוא יכול לברך "על נטילת לולב". ואחר כך יהפוך את האתרוג שיהא מונח בידו כדרך גדילתו (שו"ע שם). אולם עדיף לברך כשהאתרוג מונח על השולחן כמו שמובא בסעיף הקודם.
ג. מברך "על נטילת לולב" בעמידה וכך גם מנענע בו. ואם בירך ונענע בישיבה - יצא. זקן או חולה יכולים לברך ולנענע לכתחילה בישיבה (עיין כה"ח שם ס"ק סג ועיין משנ"ב ס"ק כז).
ד. מברך על נטילת לולב למרות שבידו גם אתרוג הדס וערבה, לפי שהלולב גבוה מכולן ונקראת כל האגודה על שמו (סוכה לז ב. שו"ע תרנא ס"ע ה).
שהחיינו
ה. ביום ראשון של החג מברך גם "שהחיינו". אם חל יום ראשון בשבת שאין נוטלין בו לולב, או שלא נטל לולב יום או מספר ימים מכל סיבה שהיא, או שנטל לולב ושכח לברך "שהחיינו", אזי מברך "שהחיינו" בפעם הראשונה שמברך על הלולב (כה"ח תרמד ס"ק ז. ועיין משנ"ב ס"ק ג. תרסב ס"ק ג).
ו. ביום-טוב שני בחו"ל אינו מברך "שהחיינו", אלא אם כן לא בירך ביום-טוב ראשון (שו"ע תרסב ס"ע ב כה"ח שם ס"ק ג).
ז. ניענועים שאחר הברכה - נוטל את האתרוג ומעמיד אותו כדרך גידולו, שהעוקץ שבו מחובר לעץ יהיה למטה. ומקרבו אל הלולב שלא יהיה פירוד ביניהם, כשהאתרוג בשמאלו והלולב בימינו וינענע לארבע רוחות: דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב כדלקמן. אם זמנו דחוק, ינענע בשעת הברכה רק לצד אחד (כה"ח תרנא ס"ק מח, פא ועיין משנ"ב ס"ק לז סדר ניענועים ובס"ק מ ההבדל בין ניענועי הש"ץ לציבור).
לברך בסוכה
ח. טוב לברך בסוכה ולנענע את כל הניענועים בסוכה שבביתו או בסוכה שבבית הכנסת. אמנם בכמה מקומות דבר זה קשה לעשות כשמתפללים בבית כנסת, על כן ישתדל כל יום לברך על הלולב ולנענע לארבע רוחות בסוכה שבביתו קודם שיוצא לבית הכנסת. ואת שאר הניענועים יעשה עם הציבור בבית הכנסת (ועיין כה"ח תרנא ס"ק מו ותרמד ס"ק ג ומשנ"ב תרנא ס"ק ל לא).
ט. ישתדל כל בית כנסת לבנות סוכה ליד בית הכנסת, כדי שיוכלו לברך שם על הלולב וכדו' קודם ההלל. (עיין כה"ח שם ס"ק מו).
י. לא יברך על ארבעת המינים בסוכה, אם מחמת זה יאחר קריאת שמע בזמנה, או יאחר תפילה בציבור.
יא. המתפללים עם הנץ החמה אינם יכולים ליטול את הלולב לפני התפילה בסוכתם כיון שכשהם יוצאים מביתם עדין לא הגיע זמן נטילת לולב לכתחילה, לכן ישתדלו לברך עליו בסוכה שבבית הכנסת לפני ההלל (עיין שו"ע תרנב ס"ע א).
הנטילה
דרך גדילתו
יב. אם הפך ונטל את האתרוג בימין ואת הלולב בשמאל - יצא. וטוב לחזור וליטול בלא ברכה (כה"ח שם ס"ק טל משנ"ב ס"ק יט).
יג. אם הפך ונטל את האתרוג כשהעוקץ כלפי מעלה או כשהדס או ערבה אחת הפוכה, ולאחר זמן שם לב לכך, יחזור ויטלם עם ברכה (שו"ע שם סע' ב. כה"ח שם ס"ק לה משנ"ב ס"ק טז).
יד. אם נטל את האתרוג והלולב כדרך גדילתם לפני שבירך - אינו יכול לברך עליהם (עיין שו"ע שם סע' ה. כה"ח שם ס"ק מז וס"ק דן ומשנ"ב ס"ק כו).
טו. איטר - איטר נוטל את הלולב ביד ימין כמו אדם רגיל (שו"ע שם סע' ג) ולדעת הרמ"א יברך וינענע ביד ימין שלו. ולפי חכמי הקבלה יש לנהוג כשו"ע.
טז. חציצה - מי שיש טבעת בידו כדאי שיוציאנה קודם שנוטל את הלולב שלא תהיה חציצה, ובדיעבד אינו מעכב (עיין רמ"א ס"ק ז. עיין בא"ח האזינו יג).
אכילה קודם נטילת לולב
אסור לאכול קודם נטילת לולב (בא"ח האזינו יג). וראוי להחמיר שלא לטעום כלום, ובמיוחד ביום הראשון שעליו נאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון" (ויקרא כג מ) וזו מצווה מהתורה.
יז. מי שנמצא בדרך ומצפה לבוא למקום בו יש אתרוג ולולב, צריך להמתין ולא לאכול סעודה עד חצות היום. אבל טעימה מותרת (שו"ע תרנב סע' ב. כה"ח שם ס"ק יט משנ"ב ס"ק ז).
יח. זמן הנטילה - אין לברך על הלולב קודם הזריחה, ובשעת הדחק יכול לברך אחרי עלות השחר (שו"ע שם סע' א).
יט. לא להשאיל - ביום הראשון של חג אין ליתן לילד לפני בר מצווה לברך לפני הגדולים, כיוון שקטן יכול לקנות ואינו יכול להקנות (שו"ע תרנח סע' ו).
הנענוע
כ. להצמיד - כשמנענע בלולב יצמיד את האתרוג אל הלולב ויצמיד את שניהם אליו ויוליך אותם צמודים כשראשי העלים כלפי מעלה, ומוליך אותם ג' פעמים מהחזה אל הדרום וכן אל כל רוח ורוח. תמיד יהיה הלולב ביד ימין והאתרוג ביד שמאל, ויש טועין בזה שאוחזין את הלולב והאתרוג ביד אחת. ואין לעשות כן. וצריך לחבר את האתרוג עם הלולב בסופו, ולא יפריד בין האתרוג ללולב (עיין בא"ח האזינו יד. כה"ח תרנא ס"ק מז, מח וס"ק ק"ע).
כא. כיסכוס - הספרדים לא נוהגים לכסכס בלולב בשעה שמנענעים (שו"ע שם סע' ט) ולדעת הרמ"א מכסכס מעט בכל ניענוע (עיין משנ"ב ס"ק מג).
כב. לימין - כשפונה מרוח לרוח יפנה דרך ימין ויפנה את כל גופו (שו"ע שם סע' י. כה"ח שם ס"ק צו) ולדעת הרמ"א לא יפנה את הגוף אלא יפנה רק את הלולב.
כג. מהחזה - את הניענועים למעלה ולמטה עושים כשפני המנענע למזרח. מביא את האתרוג והלולב צמודים אל חזהו ומוליך אותם למעלה או למטה ומחזיר לחזהו ג' פעמים. תמיד יהיו ראשי העלים כלפי מעלה (עיין כה"ח שם ס"ק מז).
כד. ארבע פעמים - נוהגים לנענע ה' פעמים: א. בשעת הברכה. ב. "הודו לה'" הראשון שבהלל. ג. "אנא ה' הושיעה נא". ד. "אנא ה' הושיעה נא". ה. "הודו לה'" בסוף ההלל. ואין הבדל בין ש"ץ לקהל בכך (עיין שו"ע שם סע' ח. כה"ח שם ס"ק ן בשם האר"י ולמשנ"ב שם ס"ק לט מ מא סדר ניענועים במקומות אחרים ויש הבדל בן הש"ץ לקהל).
כה. סדר הנענוע - סדר הניענועים הוא חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. לכן נענוע ראשון הוא לצד דרום כנגד החסד. הנענוע השני הוא לצד צפון שהוא בגבורה. השלישי במזרח שהוא בתפארת. הרביעי והחמישי מעלה ומטה שהם שחקים, נצח והוד זה על גב זה. השישי הוא במערב שהוא היסוד שעליו אמרו "שכינה במערב" (כה"ח שם ס"ק מט. שער הכוונות דרושי חג הסוכות, דרוש ה).
הודו
כו. כשאומרים "הודו" מנענעים ג' פעמים בכל מלה, על פי הסדר הזה: "הודו" - דרום, "לה'" - אין מנענעים, "כי" - צפון, "טוב" - מזרח, "כי" - מעלה, "לעולם" - מטה, "חסדו" - מערב (עיין כה"ח שם ס"ק פב ועיין למשנ"ב שם סדר אחר).
כז. נוהגים לכפול את הפסוקים בסוף ההלל, אבל אין מנענעים ב"הודו לה'" אלא רק פעם אחת (עיין שו"ע שם סע' ה. כה"ח שם ס"ק פז. שער הכוונות דרושי חג הסוכות, הקדמה ומשנ"ב ס"ק לט).
כח. כשמנענעים ב"הודו" טוב לכווין שאנו מודים למי שהשמים והארץ וארבע רוחות השמים שלו (סוכה לז ב), ואנו מכוונים לשמו.
אנא
כט. כשאומרים "אנא ה'". מנענעים ג' פעמים בכל הברה על פי הסדר הזה: "א" - דרום "נא" - צפון, "ה'" - אין מנענעים, "הו" - מזרח, "שי" - מעלה, "עה" - מטה, "נא" - מערב (עיין כה"ח תרנא ס"ק פב).
ל. כשמנענעים ב"אנא ה'" ישתדל למהר קצת בניענועים כדי שישמעו המילים שלמות ולא כהברות מפוסקות.
לא. כשמנענעים ב"אנא ה'" טוב לכווין לעצור רוחות רעות וטללים רעים (סוכה לז ב).

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה כבד לך?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

"בזאת התורה" - איזו תורה?

דיני קדימה בברכות

איך ללמוד גמרא?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

זמן הדלקת נרות חנוכה

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.














