נטילת לולב | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

שבת ומועדים

קטגוריה משנית

ספריה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

104257

5 דק' קריאה

שיעורים לסוכות

כניסת החג | יציאת החג

הסוכה והלכותיה

שאלות ותשובות על סוכות

הלכות סוכה

הושענא רבה

הברכות
סדר הנטילה
נוטל את הלולב ביד ימינו עם ההדסים והערבות. שדרת הלולב תהיה כנגד פניו. ויברך "על נטילת לולב", וביום ראשון יברך גם "שהחיינו" ורק אחר כך יקח את האתרוג בשמאלו.

א. אי אפשר לברך אחרי שלקח את האתרוג כיוון שצריך לברך על המצווה לפני עשייתה, ואם יקח את האתרוג הרי כבר עשה את המצווה, ו"כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן" (שו"ע שם סע' ה ועיין משנ"ב ס"ק כה לשיטת הגר"א).

ב. כל המצוות צריכין לברך עליהן כדרך גדילתן, דהיינו שהמקום שבו נחתכו (האתרוג ההדס הערבה או הלולב) מן האילן יהיה למטה, וראשן למעלה. על כן כשרוצה אדם לברך על הלולב, יכול ליטול את הלולב בימינו כדרכו ואת האתרוג בשמאלו הפוך, כשהעוקץ שבו הוא מחובר לאילן נמצא למעלה. במקרה זה אין הוא מקיים בו את המצווה. והוא יכול לברך "על נטילת לולב". ואחר כך יהפוך את האתרוג שיהא מונח בידו כדרך גדילתו (שו"ע שם). אולם עדיף לברך כשהאתרוג מונח על השולחן כמו שמובא בסעיף הקודם.

ג. מברך "על נטילת לולב" בעמידה וכך גם מנענע בו. ואם בירך ונענע בישיבה - יצא. זקן או חולה יכולים לברך ולנענע לכתחילה בישיבה (עיין כה"ח שם ס"ק סג ועיין משנ"ב ס"ק כז).

ד. מברך על נטילת לולב למרות שבידו גם אתרוג הדס וערבה, לפי שהלולב גבוה מכולן ונקראת כל האגודה על שמו (סוכה לז ב. שו"ע תרנא ס"ע ה).

שהחיינו
ה. ביום ראשון של החג מברך גם "שהחיינו". אם חל יום ראשון בשבת שאין נוטלין בו לולב, או שלא נטל לולב יום או מספר ימים מכל סיבה שהיא, או שנטל לולב ושכח לברך "שהחיינו", אזי מברך "שהחיינו" בפעם הראשונה שמברך על הלולב (כה"ח תרמד ס"ק ז. ועיין משנ"ב ס"ק ג. תרסב ס"ק ג).

ו. ביום-טוב שני בחו"ל אינו מברך "שהחיינו", אלא אם כן לא בירך ביום-טוב ראשון (שו"ע תרסב ס"ע ב כה"ח שם ס"ק ג).

ז. ניענועים שאחר הברכה - נוטל את האתרוג ומעמיד אותו כדרך גידולו, שהעוקץ שבו מחובר לעץ יהיה למטה. ומקרבו אל הלולב שלא יהיה פירוד ביניהם, כשהאתרוג בשמאלו והלולב בימינו וינענע לארבע רוחות: דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב כדלקמן. אם זמנו דחוק, ינענע בשעת הברכה רק לצד אחד (כה"ח תרנא ס"ק מח, פא ועיין משנ"ב ס"ק לז סדר ניענועים ובס"ק מ ההבדל בין ניענועי הש"ץ לציבור).

לברך בסוכה
ח. טוב לברך בסוכה ולנענע את כל הניענועים בסוכה שבביתו או בסוכה שבבית הכנסת. אמנם בכמה מקומות דבר זה קשה לעשות כשמתפללים בבית כנסת, על כן ישתדל כל יום לברך על הלולב ולנענע לארבע רוחות בסוכה שבביתו קודם שיוצא לבית הכנסת. ואת שאר הניענועים יעשה עם הציבור בבית הכנסת (ועיין כה"ח תרנא ס"ק מו ותרמד ס"ק ג ומשנ"ב תרנא ס"ק ל לא).

ט. ישתדל כל בית כנסת לבנות סוכה ליד בית הכנסת, כדי שיוכלו לברך שם על הלולב וכדו' קודם ההלל. (עיין כה"ח שם ס"ק מו).

י. לא יברך על ארבעת המינים בסוכה, אם מחמת זה יאחר קריאת שמע בזמנה, או יאחר תפילה בציבור.

יא. המתפללים עם הנץ החמה אינם יכולים ליטול את הלולב לפני התפילה בסוכתם כיון שכשהם יוצאים מביתם עדין לא הגיע זמן נטילת לולב לכתחילה, לכן ישתדלו לברך עליו בסוכה שבבית הכנסת לפני ההלל (עיין שו"ע תרנב ס"ע א).

הנטילה
דרך גדילתו
יב. אם הפך ונטל את האתרוג בימין ואת הלולב בשמאל - יצא. וטוב לחזור וליטול בלא ברכה (כה"ח שם ס"ק טל משנ"ב ס"ק יט).

יג. אם הפך ונטל את האתרוג כשהעוקץ כלפי מעלה או כשהדס או ערבה אחת הפוכה, ולאחר זמן שם לב לכך, יחזור ויטלם עם ברכה (שו"ע שם סע' ב. כה"ח שם ס"ק לה משנ"ב ס"ק טז).

יד. אם נטל את האתרוג והלולב כדרך גדילתם לפני שבירך - אינו יכול לברך עליהם (עיין שו"ע שם סע' ה. כה"ח שם ס"ק מז וס"ק דן ומשנ"ב ס"ק כו).

טו. איטר - איטר נוטל את הלולב ביד ימין כמו אדם רגיל (שו"ע שם סע' ג) ולדעת הרמ"א יברך וינענע ביד ימין שלו. ולפי חכמי הקבלה יש לנהוג כשו"ע.

טז. חציצה - מי שיש טבעת בידו כדאי שיוציאנה קודם שנוטל את הלולב שלא תהיה חציצה, ובדיעבד אינו מעכב (עיין רמ"א ס"ק ז. עיין בא"ח האזינו יג).

אכילה קודם נטילת לולב
אסור לאכול קודם נטילת לולב (בא"ח האזינו יג). וראוי להחמיר שלא לטעום כלום, ובמיוחד ביום הראשון שעליו נאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון" (ויקרא כג מ) וזו מצווה מהתורה.

יז. מי שנמצא בדרך ומצפה לבוא למקום בו יש אתרוג ולולב, צריך להמתין ולא לאכול סעודה עד חצות היום. אבל טעימה מותרת (שו"ע תרנב סע' ב. כה"ח שם ס"ק יט משנ"ב ס"ק ז).

יח. זמן הנטילה - אין לברך על הלולב קודם הזריחה, ובשעת הדחק יכול לברך אחרי עלות השחר (שו"ע שם סע' א).

יט. לא להשאיל - ביום הראשון של חג אין ליתן לילד לפני בר מצווה לברך לפני הגדולים, כיוון שקטן יכול לקנות ואינו יכול להקנות (שו"ע תרנח סע' ו).

הנענוע
כ. להצמיד - כשמנענע בלולב יצמיד את האתרוג אל הלולב ויצמיד את שניהם אליו ויוליך אותם צמודים כשראשי העלים כלפי מעלה, ומוליך אותם ג' פעמים מהחזה אל הדרום וכן אל כל רוח ורוח. תמיד יהיה הלולב ביד ימין והאתרוג ביד שמאל, ויש טועין בזה שאוחזין את הלולב והאתרוג ביד אחת. ואין לעשות כן. וצריך לחבר את האתרוג עם הלולב בסופו, ולא יפריד בין האתרוג ללולב (עיין בא"ח האזינו יד. כה"ח תרנא ס"ק מז, מח וס"ק ק"ע).

כא. כיסכוס - הספרדים לא נוהגים לכסכס בלולב בשעה שמנענעים (שו"ע שם סע' ט) ולדעת הרמ"א מכסכס מעט בכל ניענוע (עיין משנ"ב ס"ק מג).

כב. לימין - כשפונה מרוח לרוח יפנה דרך ימין ויפנה את כל גופו (שו"ע שם סע' י. כה"ח שם ס"ק צו) ולדעת הרמ"א לא יפנה את הגוף אלא יפנה רק את הלולב.

כג. מהחזה - את הניענועים למעלה ולמטה עושים כשפני המנענע למזרח. מביא את האתרוג והלולב צמודים אל חזהו ומוליך אותם למעלה או למטה ומחזיר לחזהו ג' פעמים. תמיד יהיו ראשי העלים כלפי מעלה (עיין כה"ח שם ס"ק מז).

כד. ארבע פעמים - נוהגים לנענע ה' פעמים: א. בשעת הברכה. ב. "הודו לה'" הראשון שבהלל. ג. "אנא ה' הושיעה נא". ד. "אנא ה' הושיעה נא". ה. "הודו לה'" בסוף ההלל. ואין הבדל בין ש"ץ לקהל בכך (עיין שו"ע שם סע' ח. כה"ח שם ס"ק ן בשם האר"י ולמשנ"ב שם ס"ק לט מ מא סדר ניענועים במקומות אחרים ויש הבדל בן הש"ץ לקהל).

כה. סדר הנענוע - סדר הניענועים הוא חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. לכן נענוע ראשון הוא לצד דרום כנגד החסד. הנענוע השני הוא לצד צפון שהוא בגבורה. השלישי במזרח שהוא בתפארת. הרביעי והחמישי מעלה ומטה שהם שחקים, נצח והוד זה על גב זה. השישי הוא במערב שהוא היסוד שעליו אמרו "שכינה במערב" (כה"ח שם ס"ק מט. שער הכוונות דרושי חג הסוכות, דרוש ה).

הודו
כו. כשאומרים "הודו" מנענעים ג' פעמים בכל מלה, על פי הסדר הזה: "הודו" - דרום, "לה'" - אין מנענעים, "כי" - צפון, "טוב" - מזרח, "כי" - מעלה, "לעולם" - מטה, "חסדו" - מערב (עיין כה"ח שם ס"ק פב ועיין למשנ"ב שם סדר אחר).

כז. נוהגים לכפול את הפסוקים בסוף ההלל, אבל אין מנענעים ב"הודו לה'" אלא רק פעם אחת (עיין שו"ע שם סע' ה. כה"ח שם ס"ק פז. שער הכוונות דרושי חג הסוכות, הקדמה ומשנ"ב ס"ק לט).

כח. כשמנענעים ב"הודו" טוב לכווין שאנו מודים למי שהשמים והארץ וארבע רוחות השמים שלו (סוכה לז ב), ואנו מכוונים לשמו.

אנא
כט. כשאומרים "אנא ה'". מנענעים ג' פעמים בכל הברה על פי הסדר הזה: "א" - דרום "נא" - צפון, "ה'" - אין מנענעים, "הו" - מזרח, "שי" - מעלה, "עה" - מטה, "נא" - מערב (עיין כה"ח תרנא ס"ק פב).

ל. כשמנענעים ב"אנא ה'" ישתדל למהר קצת בניענועים כדי שישמעו המילים שלמות ולא כהברות מפוסקות.

לא. כשמנענעים ב"אנא ה'" טוב לכווין לעצור רוחות רעות וטללים רעים (סוכה לז ב).

סוכות

ארבעת המינים והלכותיהם