ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
ואם בכל החגים עסקינן, הרי שבתחום החינוך נוטל לו חג הפסח חלק בראש. במרכז ליל ה'סדר' עומד ה'מגיד' - סיפור יציאת מצרים, ויסודה של המצווה בציווי: "והגדת לבנך", מכאן ששורש המצווה בסיפור לילדים, ומשם התרחבה למצוות הסיפור לכולם (חינוך מצווה כא).
ואכן חז"ל תקנו שורת תקנות שמגמתן לחבר את הילדים, ובמיוחד את הילדים הקטנים, לסדר: נהגו לחלק קליות ואגוזים ('ממתקים' בימינו) בתחילת הסדר, כדי לעורר את התינוקות. רבי עקיבא היה שולח בערב פסח את תלמידיו לבתיהם, כדי שידאגו שהתינוקות ינוחו בערב הפסח, ויהיו ערניים בסדר. עניין זה היה כה חשוב לו, עד שהגמרא (פסחים קט) מציינת שרבי עקיבא היה מעמיד את תלמידיו מבית המדרש רק בערב יום כיפור ובערב פסח.
יתר על כן, הצורך לשתף ולעניין את הילדים הקטנים, משפיע ממש על מהלך הסדר. בתחילת הסדר אנו מטבילים את ה'כרפס' במי מלח. כולם מכירים את הרמז היפה על כך, ש- 'כרפס' אותיות ס' פרך, ובכך רומזים אנו ל- 60 ריבוא שעבדו במצריים בפרך. אכן רמז יפה, אך הטעם ההלכתי לכרפס הוא "כדי להתמיה את התינוקות, שיראו שינוי שאוכלין הירקות בטיבול, שאין דרך לאכלם קודם הסעודה בכל ימות השנה, וישאלו על שינוי זה. שאמירת ההגדה מצוותה לאומרה דרך תשובה על שאלות ששאלוהו, שנאמר כי ישאלך בנך וגו' ואמרת לבנך עבדים היינו וגו' (משנה ברורה תעג, כא).
מיד לאחר הכרפס, מסלקים את הקערה. כיום, אנשים מכסים או מזיזים מעט את הקערה. אולם, מי שמתבונן בהנחיה ההלכתית המקורית ובטעמיה רואה שהמטרה היא לתת לילדים את התחושה שהסעודה הסתיימה. כביכול, מקפלים את הכול והולכים לישון, וכך הילדים מתעוררים לשאול שאלות.
פעם, באחד מלילות הסדר, אבי מורי נטל את הקערה מהשולחן, ואמר בקול – זהו, סיימנו, הולכים לישון! אחד הילדים הקטנים, קפץ ממקומו ושאל בתמימות – אבל למה? אבי מורי חייך ואמר – השנה זכינו ל'מה נשתנה' אמיתי!
מי שיתבונן בעיני ילד קטן, הפוגש לראשונה בחייו את ליל הסדר, בלי שהכינו אותו אליו מראש בגן או בבית הספר, יגלה שתחילת הסדר בנויה כך שתיצור תמיהה בלב הילד. הילד רגיל לסעודת שבת. ואכן, המשפחה מתיישבת בצוותא לשולחן, מקדשים על היין, הולכים ליטול ידיים. עד כאן – הכל כרגיל. והנה, לפתע, אוכלים כרפס במקום לבצוע על הלחם, מסלקים את השולחן, והסעודה מסתיימת (כביכול).
כמובן, הילד יקפוץ ממקומו ויתחיל לשאול שאלות. ובאמת – בדיוק במקום זה, שואלים – 'מה נשתנה', וכל הסדר אחר כך מ'עבדים היינו' ואילך, מהווה תשובה לשאלת הילד.
וכך כותב המשנה ברורה (תעב, נ) – "דעיקר המצווה הוא התשובה על שאלת בנו, וכמו שנאמר: והגדת לבנך". וכמובן, חז"ל תקנו כך את הסדר בעקבות הנחיית התורה לענות על שאלות הילדים, שהרי כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אשר שאלותיהם שונות זו מזו, ומי שאינו יודע לשאול – 'את פתח לו', ולכולם עלינו לענות תשובות מתאימות.
לעניין זה, יש השלכה מעשית ראשונה חשובה, הנוגעת גם להכנת ליל הסדר מראש. כיום, הילדים מגיעים כבר מוכנים לליל הסדר, ולא נצליח 'לעבוד' עליהם בהסרת הקערה בלבד. אולם, בכל זאת, כדאי שנתכנן מראש דרכים שונות ויצירתיות לגירוי הילדים הקטנים והגדולים לשאול שאלות ולהשתתף באופן פעיל בסדר.
אם נטפס מדרגה נוספת בעניין, נגלה שיש כאן גם השלכה שנייה הנוגעת למבוגרים עצמם. להלכה, גם אם אין ילד ששואל שאלות, הרי שהמבוגרים ישאלו זה את זה, ואם האדם נמצא לבדו, הוא שואל את עצמו. כך גם בסיפור יציאת מצריים, מדאורייתא כולם חייבים בסיפור יציאת מצריים, ואפילו מבוגר החוגג בגפו, מספר לעצמו. "ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים...".
כלומר, המטבע היסודי של סיפור יציאת מצריים הוטבע בחותם המתאים לילדים, אך כבר מדאורייתא התפשט למבוגרים. נמצא שבפועל עיקר המצווה היא על מספר הסיפור ולא על שומע הסיפור, שהרי יש מצווה לספר את סיפור יציאת מצריים גם אם אין כלל שומע לסיפור.
נמצא, שבליל הסדר לפני ההעמקה בענייני יציאת מצרים, יש מימד שבו גם החכמים והנבונים שבים לסיפור הילדותי הראשוני והיסודי. כולם שואלים את שאלות התם של הילדים, ושבים לסיפור הפשוט של יציאת מצריים.
סיפור ראשוני וילדותי זה, אליו שב האדם הבוגר, מבטא את מקומו של חג הפסח. בחג זה אנו שבים ליציאת מצריים, שהיא יסוד האמונה היהודית, וזמן לידת עם ישראל. לפיכך ביום זה אנו שבים לסיפורים הראשוניים והפשוטים של ימי ילדותינו ולידת עמנו. פרץ הנוסטלגיה הילדותית פורץ בנו, ומעיר את ה'גירסא דינקותא' המחברת אותנו לה'.
לפיכך, בליל הסדר, בעת ה'מגיד' ו'אכילת המצה', מעבר לחידודים ולחידושים ודברי התורה העמוקים שנוסיף בסדר, נקדיש גם זמן לספר את הסיפור הפשוט של יציאת מצרים, ונחוש בליבנו את טעם הילדות וחוויית הראשוניות.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מסירות או התמסרות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
