ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
אף דורנו הוא דור של יציאה משעבוד לגאולה, ובהיותנו שולטים בארצנו הרי זו גאולה שלמה, כהגדרת הכלבו: "ואין לומר הלל כי אם על הגאולה שלמה, כגון יציאת מצרים ונס חנוכה שחזרה להם המלכות" (סימן מה).
אחד ממצרי תקופתנו בעיני יראי ה' וחושבי שמו הוא הספק המנקר, הכיצד זכינו לקיבוץ גלויות ועצמאות מדינית דווקא בדור זה, אחרי כמאה וחמישים שנות התרחקות מתורה ומצוות של רבים בעם ישראל? וכי לא היו דורות קודמים ראויים יותר לישועה זו?
שאלה זו הציקה לחכמינו גם לגבי יציאת מצרים. האם היה הדור ההוא ראוי לה? האם לא היה ראוי לו דווקא המשך השעבוד? כך מפרש רש"י על הפסוק "ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר": "ויירא משה - דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין (מלשינים), אמר: מעתה שמא אינם ראויין להיגאל; אכן נודע הדבר - נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך".
על הפסוק "ויהי שם לגוי גדול עצום ורב" אומר הריטב"א שאחת המשמעויות של הביטוי "ורב" היא אף על פי שהיה רב עם יוצרו.
חכמים אומרים לנו כי בני ישראל עצמם הטילו ספק בזכותם להיגאל. כך במדרש שיר השירים: "בשעה שבא ואמר לישראל בחודש הזה אתם נגאלין, אמרו לו: משה רבינו, היאך אנו נגאלין וכל מצרים מטונפת מעבודת כוכבים שלנו. אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בעבודת כוכבים שלכם". ובפסיקתא רבתי התשובה המושמת בפי משה מציעה אפשרות אחרת: "אמר להם משה, הואיל והוא חפץ לגאולתכם אינו מביט למעשיכם הרעים, ובמי הוא מביט? בצדיקים שבכם, כגון עמרם ובית דינו" (פסקה ט"ו, החודש). דהיינו, תמיד קיים גרעין קטן שבזכותו ראויים להיגאל.
הביטוי "ביד חזקה ובזרוע נטויה" מורה על מאמץ מצד הפועל. ולכאורה קשה, מי שנאמר עליו "ושמים בזרת תיכן" זקוק למאמץ נגד המצרים? אומר על כך השפת אמת: "מה שלא היו ראויין לגאולה נקרא יד חזקה", דהיינו צריך הוא כביכול יד חזקה כדי לפעול על עצמו לגאול אותם על אף שאינם ראויים.
על זכות נוספת לגאולה הצביעו חכמים: "וירא אלוקים את בני ישראל" - ראה שהיו מרחמים זה על זה. כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חברו – היה בא ומסייע בידו (תורה שלמה, שמות ב, רח).
והערה נוספת: "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו... וישמע אלוקים את נאקתם ויזכור אלוקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב, וירא אלוקים את בני ישראל, וידע אלוקים" (שמות ב, כ"-כה). ולא פירשה התורה: מה ראה אלוקים? מה ידע?
במכילתא: "רבי יהודה בן לקיש אומר: הרי הוא אומר 'וירא אלוקים את בני ישראל' - ראה בהם שעשו תשובה והם לא ראו זה את זה; 'וידע אלוקים' - ידע בהם שעשו תשובה, והם לא ידעו זה בזה".
יונתן תרגם שעשו תשובה "בטומרא", דהיינו בהסתר. איזו תשובה הייתה זו? שמא כך הדבר: "כשמת יוסף הפרו ברית מילה, אמרו נהיה כמצרים. כיוון שראה כן הפר הקדוש ברוך הוא את האהבה שהיה אוהב אותם... עמד מלך חדש וחידש עליהן גזירות קשות".
מתי קם המלך החדש? "ותמלא הארץ אותם" - שנתמלאו בתי טרטיאות ובתי קרקסיאות מהם (מדרש תנחומא).
ונראה שכך פירוש דבריו: אם התרבו עד כדי כך - ודאי שמילאו את הארץ. מה מחדשות המילים "ותימלא הארץ אותם"? נראה לומר שהיהודים אשר "הפרו ברית מילה" באו לתיאטרון ולקרקס מתוך רצון להתערות בחברה המצרית ובתרבותה. אולם דווקא נוכחותם שם הרגיזה את המצרים, ואז "קם מלך חדש על מצרים" וגזר את גזרותיו. כשראו היהודים כך, החליטו בסתר לבם להישאר יהודים. זו הייתה התשובה בה "לא ראו זה את זה ולא ידעו זה בזה", אך האלוקים ראה וגמר בדעתו להושיעם.
ואפילו בלא זאת, סבלה של האומה מצד עצמו אף הוא מצדיק ישועה. כדברי אור החיים: "כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו" (ויקרא כה, כח).
חוסר האמון של ישראל בצדקת גאולתם צפוי לקרות גם בגאולה העתידה: "בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענווים, הגיע זמן גאולתכם. ואם אין אתם מאמינים - ראו באורי שזרח עליכם" (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תצט). מדוע "ענווים"? כי בענוותם הטילו ספק בגאולתם.
נצא מן המצר הזה!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשר קצר ולעניין!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
דיני פלסטר בשבת
מתנות בחינם
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
