- שבת ומועדים
- עניני החג
- מדורים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
16710
"א"ר יהושע דסכנין סימן נתן לו הקב"ה לאברהם שכל מה שאירע לו אירע לבניו" (תנחומא פרשת לך לך סימן ט).
הרמב"ן בפירושו לספר בראשית האריך לבאר את הכלל וז"ל:
"אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות ב עניין אברהם יצחק ויעקב, והוא עניין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים , ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו" (בראשית י"ב ו).
לפי הסבר הרמב"ן המאורעות שאירעו לאבות "אפשרו" לגזרות המקום לחול במציאות ולהופיע במהלך ההיסטוריה של עם ישראל. וז"ל הרמב"ן:
"ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכוח גזירה אל פועל דמיון, תהיה הגזרה מתקיימת על כל פנים. ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות ...ולפיכך החזיק הקב"ה את אברהם בארץ ועשה לו דמיונות בכל העתיד להיעשות בזרעו, והבן זה" (שם).
בעל ה"שפת אמת" מלמד אותנו פן חדש בהבנת כלל זה. וז"ל:
"עניין הליכה מבית לסוכה (כמבואר בחז"ל, סוכה ב ע"א) "בסכת תשבו שבעת ימים. אמרה תורה: כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי", הוא מעין מצווה ראשונה שנצטווה אברהם אבינו ע"ה "לך לך מארצך" (בראשית י"ב א) וכמו כן בבני ישראל שנאמר "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר..." (ירמיהו ב' ב). ובוודאי אין יכולין לקיים זה כראוי רק בתחילת. לכן אחר יום הכיפורים שנעשים טהורים כקטן שנולד מתעורר זה הרצון בכל איש ישראל להיות נמשך אחר ד' יתברך, (בבחינת) "אחריך נרוצה" (שיר השירים א' ד)" ("שפת אמת", סוכות תרמ"ג).
האדמו"ר מגור סולל כאן דרך חדשה בהבנת הכלל "מעשה אבות סימן לבנים". אין זה רק שמה שאירע לאבות אירע בהמשך לבנים כפשט המדרש. אין זה רק שמה שאירע לאבות "אפשר" וגרם למאורעות להתרחש בתקופת הבנים כהסבר הרמב"ן. אלא שכל אחד מהבנים יכול לחזור ולקיים את מה שהאבות נצטוו בתקופתם, על ידי קיום המצוות כל אחד בזמנו. לפי זה מוסברת גם מצוות הסוכה, היציאה מדירת קבע לדירת ארעי. כשם שהמצווה הראשונה של אברהם הייתה לעזוב את מקומו ומצבו הקבוע ולצאת לדרך, מה שמסמל את חוסר היציבות ואת הארעיות, כך מצווה התורה על כל יהודי בתחילת השנה לצאת אל הסוכה. גם את הפסוק בירמיהו דורש ה"שפת אמת" על אברהם "חסד נעוריך". "חסד" בוודאי רומז אל אברהם "עמוד החסד". "נעוריך" שוב רומז אל אברהם "ראשית מטעו" של העם.
מה מטרתה של יציאה זו? ומדוע אנו מחכים עד לסוכות ואין אנו עוסקים בה מיד בתחילת השנה, בראש השנה? עונה על כך בעל ה"שפת אמת" בשם מו"ז, באמצעות המדרש הבא:
"ויאמר ה' אל אברם לך לך...[ילמדנו רבינו] מהו לאדם שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך, רב אידי ורב הונא בשם ר' יוסי בר יהודה בשם ר' שמואל אמרו אסור לאדם לקבל עליו עול מלכות שמים כשהוא מהלך, אלא יעמוד על רגליו ויקרא קריית שמע, וכשיגיע לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, יתחיל ואהבת מיד קורא מהלך ואינו חושש" (תנחומא פרשת לך לך סימן א,א).
בראש השנה אנו מקבלים עול מלכות שמים. ביום הכיפורים אנו מכריזים בקול רם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". בסוכות אפשר לצאת לדרך ולהלך. אז מגיע זמן מצוותה של "ואהבת...". מגיע הזמן לצאת בעקבותיו של אברהם אבינו, לצאת מדירת הקבע אל דירת הארעי. לצאת אל הציבור ולגרום לכך ששם שמים יתאהב על ידך. ההשפעה בסוכות היא בלתי מוגבלת ומגיעה אף אל האומות "ולכן מקריבים ע' פרים" (שפ"א שם). ממשיך בעל ה"שפת אמת" ודורש:
"...אל הארץ אשר אראך", על ידי היציאה וההליכה וקיום מצוות "ואהבת..." שיהא שם שמים מתאהב על ידך "זוכין אל הארץ אשר אראך...".
דווקא בימים אלה כשהשאלה כיצד נאבקים על "ארץ חמדתנו" עולה על הפרק, כדאי לזכור את חידושו של בעל ה"שפת אמת".
לקום מהתחתית של התחתית
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מדוע פורים גדול מכיפורים?
סוד ההתחדשות של יצחק
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
האם מותר לפנות למקובלים?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
חידוש כוחות העולם
משמעות המילים והדיבור שלנו
דיני פלסטר בשבת
ברכת המזון על כוס יין
זימון ה'
הרב אליעזר מלמד | תשס"ט

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
הלכות והליכות "שבת שירה" "ופרשת יתרו"
הרב יהודה לב | טבת תשפ"ב

מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א
באדיבות מכון התורה והארץ
רבנים שונים | תשע"ד
