ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אסור להתרגל!

דף הבית בית מדרש מדורים קרוב אליך Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אייר התשע"ה

אסור להתרגל!

מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 72



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

פעם מישהו נכנס לאדמו"ר הזקן והתחיל לבכות לרבי שהוא עני ואביון. והרבי חייך. "רבי, למה אתם צוחקים?", הוא שאל. והרבי הסביר: "בגלגול הקודם של הנשמה שלך, היית גביר גדול. אנשים היו באים אליך ואתה נתת צדקה בהרחבה, הרגשת טוב מאוד עם עצמך. אחרי מאה ועשרים עלית לשמים, לבית דין של מעלה. שם ראית שורה של אנשים שהיו מוכרים לך מהעולם הזה. אלו היו האנשים שנתת להם הרבה צדקה. היית בטוח שהם באו להעיד לטובתך במשפט.

"והנה, מתחיל הדיון בעניינך, וקוראים להם ומזמנים אותם להעיד. אחד מספר שהוא בא אליך וסיפר לך שאשתו מאוד חולה והוא זקוק לעשרים אלף רובל לטיפולים, ואתה נתת לו תרומה יפה של אלף רובל, ובזה יצאת ידי חובה. השני סיפר שהוא בא לבקש ממך נדבה של עשרת אלפים רובל להכנסת כלה, כי אין לו פרוטה שחוקה, ואתה נתת לו מאה רובל. וכך כולם. אחד אחרי השני עם סיפורים דומים.

"אתה כבר חשת שפסק הדין יהיה לטובתך, אבל במקום זה הדיינים התחילו לנזוף ולגעור בך: 'היו לך שמונה מיליון רובל. נו, מה היה קורה אם היית נותן עשרת אלפים לטיפול באישה החולה? ומה היה קורה אם היית נותן עוד עשרת אלפים להכנסת כלה? היית בכלל מרגיש את זה?'

"הרכנת את הראש, לא היה לך מה לענות. דינך נחרץ לגיהינום. ואתה בכית והתחננת שימתיקו את העונש שלך. ואז קבעו שהפתרון היחיד הוא שהנשמה שלך תרד שוב לעולם הזה בגלגול בתור גביר גדול, אבל הפעם אתה תיתן צדקה לפי היכולות האמיתיות שלך. כששמעת את זה, התחננת ובכית בדמעות שליש – 'בבקשה, רק לא גביר, רק לא גביר...'. ידעת שלא תצליח לעמוד בניסיון כזה, ובבית דין של מעלה קיבלו את בקשתך, ופסקו שתרד בתור עני מרוד, תיתן צדקה ככל שתוכל וזה יהיה התיקון לנשמתך. ועכשיו אתה בא אליי ומתחנן שאתה רוצה להיות עשיר?!"

לחיים, לחיים! "הכול בידי שמים". יש דברים שלא אנחנו בוחרים, אנחנו מקבלים אותם מלמעלה. אנחנו לא בוחרים את הילדים שלנו. נכון שיש לנו כוח גדול לחנך אותם ולשמור עליהם, אבל בכל זאת, יש ילדים שנולדים כך ויש אחרת.
למען האמת, אפילו עם מי להתחתן לא באמת אנחנו בוחרים. אנחנו מקבלים את מי ששולחים לנו מהשמים.

גם הבריאות שלנו וגם הפרנסה, הכול משמים. אנחנו צריכים לקבל את הדברים, ולחשוב למה הקדוש ברוך הוא הביא אותנו למצב הזה דווקא, מה זה אומר לנו.

אמריקאי אחד איבד את מקור הפרנסה שלו, ולא היה לו כסף. מה עושים? מחפשים עבודה. "תעמוד בשבע בבוקר ליד גורדי השחקים", יעצו לו, "תעמיד דוכן עם בייגל'ס טריים עם כל מיני ממרחים טעימים ליד בנייני המשרדים הגבוהים של מנהטן. אנשים רוצים לאכול משהו על הבוקר". והוא שומע לעצה. עומד בכפור הבוקר של ניו יורק עם עגלה, ומוכר לחמניות.
הייתה היענות מרשימה. כל מי שעבר שאל כמה עולה בייגל אחד, והוא עונה "דולר אחד". אחרי שהוא הפך לצרוד מרוב קונים, הוא תלה על העגלה שלו פלקט וכתב שהמחיר של בייגל הוא דולר אחד. פשוט משלשלים דולר לקופה ולוקחים בייגל.
ביום אחד, קר במיוחד, עבר לידו מישהו ושאל: "איך אתה מסוגל לעמוד בכפור הנורא הזה?", והוא הסביר: "יש לי אישה וילדים, אין לי עבודה, אין לי כסף. אז אין לי ברירה, אני עומד פה ומוכר כעכים". נכמרו רחמיו של אותו סוחר על האיש, הוציא דולר, שם בקופה והלך.

"שכחת את הבייגל שלך", צעק המוכר אחריו.
הסוחר העשיר הסתובב ואמר: "זה בסדר. לא חסר לי אוכל, אני לא באמת צריך את הלחמנייה. קח את הכסף, שיהיה לך קצת". זה חזר על עצמו מדי יום. העשיר עובר, משאיר שטר של דולר וממשיך למשרד. ככה במשך שישה חודשים.
אחרי שישה חודשים, עובר האיש יום אחד, משלשל שטר של דולר לקופה, וממשיך הלאה. והמוכר צועק לו משהו. הוא מסתובב אליו ואומר לו: "שכחת? יש לי אוכל במשרד". אומר לו המוכר: "מה, לא שמעת שהמחיר עלה לשני דולר?..."

אנשים מתרגלים לכל דבר, ולא משנה עד כמה הוא מעוות. חסידים מתרגלים לכך שחסיד יכול לחיות גם בלי ללמוד חסידות או בלי לעשות "אתכפיא" ליצר הרע שלו. ההתוועדות באה לעשות "סטופ", לעצור את ההרגל. אבל מה? חייבים להפנים את ההתוועדות. לפעמים זה נחמד לשמוע התוועדות, לבוא הביתה ולטפוח לעצמך על השכם ולהמשיך כרגיל. אסור להשלים עם המצב!


הגמרא אומרת שאם מישהו גר במשך שלוש שנים רצופות בבית של אדם אחר, ובכל הזמן הזה בעל הבית לא מחה ולא ניסה להוציא אותו מהבית – הפולש לא צריך להוכיח בעלות על הבית, הבית למעשה הפך לרכוש שלו. לדייר החדש יש "חזקה", אי אפשר להזיז אותו משם, וכל זה בגלל שבעל הבית האמיתי לא התנגד ולא הראה שהוא הבעלים.
ר' מענדל פוטרפס הסביר שזה בדיוק מה שקורה בתוכנו. אם הנפש הבהמית נכנסת אלינו, מתנהגת כמו בעלת הבית ואנחנו לא מוחים - היא באמת הופכת לבעלת הבית. צריך להתוועד ולומר "לחיים" כדי למחות כנגדה ולא לתת לה את הבעלות.
לפני הרבה שנים ביקרתי אצל איזה גביר בבית. במקום בולט בסלון הייתה תלויה תעודה ממוסגרת שמעידה שאותו יהודי קנה עשרה דונם על הירח. התחלתי להתעניין והוא סיפר לי מה עומד מאחורי זה.
אדם בשם דניס הופ הצהיר שהירח שייך לו. הוא ניצל פרצה בחוק הבינלאומי ופרסם בעיתונות מודעות שהוא הבעלים של הירח וכולם הסתכלו עליו כמו על משוגע, פשוט לא נורמלי. צחקו עליו.

אבל צוחק מי שצוחק אחרון, האיש נהיה מיליונר. הוא קיבל אישורים רשמיים לבעלותו על הירח, ומי לא ירצה לתלות במרכז הסלון תעודה שאומרת שהוא מחזיק בשטח של כמה מטרים מרובעים על הירח, ממש פיסת ירח?

זה מעניין, זה מקורי. בהתחלה הוא מכר דונם על הירח בזיל הזול, בכמה עשרות דולרים. אבל לאט־לאט המחירים טיפסו וזינקו. אנשים קנו בהיסטריה. אומרים שאפילו חיל האוויר הישראלי קנה מאה אלף דונם. עד היום הוא מכר אדמות על הירח לכמעט שישה מיליון אנשים, בערך שניים וחצי קילומטרים רבועים מהירח.

וכל זה למה? כי אותו גאון טען לבעלות ואף אחד לא מחה. הוא זיהה שיש כאן שטח הפקר, שאין לו בעלים. הוא תפס את ההזדמנות, הכריז על בעלות וקיבל אותה.
אצלנו זה בדיוק אותו הדבר. נכנס אלינו היצר הרע ומכריז "אני בעל הבית!". בהתחלה הוא נשמע משוגע. "מה, אתה באמת חושב שתוכל לשלוט עליי? הרי יש לי שכל, מידות וכוחות, יש לי נשמה אלוקית.
למדתי בישיבה, למדתי "בבא בתרא", למדתי חסידות, לעולם לא תוכל להיות בעל הבית שלי! מקסימום פעם או פעמיים תצליח להפיל ולהכשיל אותי. לא יותר".

אבל האמת היא שכוח ההרגל הוא עצום. אם נשב בחיבוק ידיים,
אם נשב ונשתוק, אם לא נזעק שהמגרש הזה לא שייך לו -
בסוף הוא באמת יהפוך לבעל הבית ששולט עלינו!
לאט־לאט הוא יחדור לתוך הלב שלך, יכניס לשם את ההרגשות שלו ואת התאוות שלו. לאט־לאט הוא ייכנס לתוך המוח שלנו, יתיישב שם וישנה לנו את צורת החשיבה, את ההשקפה על חיי העולם הזה. ברגע שהנפש הבהמית מזהה שטח הפקר, היא מיד פולשת ומשתלטת עליו. אסור לתת לזה לקרות! צריך לומר לה בתקיפות: "את אינך בעלת הבית!". לכן אנחנו עוצרים לרגע, יושבים יחד ומתוועדים, אומרים "לחיים!", ואומרים לנפש הבהמית בקול גדול: "זה לא הבית שלך! נקודה".

עובד ונערך על פי "לחיים ולברכה", הוצאת לדורות
לרישום לרשימת תפוצה לעלון קרוב אליך
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il