ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְמַסֶּכֶת פְּסָחִים בְּפֶרֶק הָאִשָּׁה (פז, א): אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹשֵׁעַ, חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל. הָיָה 1 לוֹ לוֹמַר: בָּנֶיךָ, בְּנֵי 2 בְחוּנֶיךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, גַּלְגֵּל עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. לֹא דַּי שֶׁלֹּא אָמַר כָּךְ, אֶלָּא אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל הָעוֹלָם שֶׁלְּךָ, 3 הַעֲבִירֵם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת 4 כו'. עַד: וַיֹּאמֶר ה' אֶל הוֹשֵׁעַ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים 5 וכו' (הושע א, ב), עַד אֶחָד מִד' קִנְיָנִים שֶׁקָּנִיתִי בְּעוֹלָמִי: תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, דִּכְתִיב (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, דִּכְתִיב (בראשית יד, יט): קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, דִּכְתִיב (שמות טו, טז): עַם זוּ קָנִיתָ וכו'. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד, דִּכְתִיב (תהלים עח, נד): הַר זֶה קָנְתָה יְמִינֶךָ, עַד כָּאן.
בֵּאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי הוֹשֵׁעַ, כַּאֲשֶׁר חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב שֶׁיָּדַע הוֹשֵׁעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה נִפְרָד הַדְּבֵקוּת מִן יִשְׂרָאֵל, מִכָּל מָקוֹם לְפִי שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא הַחֵטְא, עַד שֶׁהָיָה חָפֵץ בְּפֵרוּד וּבְסִלּוּק הַדְּבֵקוּת הַזּוֹ, כָּל כָּךְ הָיָה הוֹשֵׁעַ הַנָּבִיא שׂוֹנֵא הַחֵטְא, וְהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק הוֹשֵׁעַ אֶל הַפֵּרוּד בִּשְׁבִיל חֶטְאָם. וּלְכָךְ אָמַר: הַעֲבִירֵם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת, כְּלוֹמַר שֶׁרָאוּי לְהַעֲבִירָם אוֹתָם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת אִם הוּא אֶפְשָׁר. וּלְפִיכָךְ אָמַר (הושע א, ב): קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים, וְהֶרְאָה לוֹ כִּי מִצַּד שֶׁהֵם בָּנִים לַמָּקוֹם אֵין לְהַעֲבִיר אוֹתָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר וּלְהַחְלִיף עִנְיָן זֶה, כִּי אֵין דָּבָר יוֹתֵר מִצְטָרֵף וּמִתְקַשֵּׁר כְּמוֹ צֵרוּף וְקִשּׁוּר הָאָב אֶל הַבֵּן. וְכַאֲשֶׁר אָמַר הוֹשֵׁעַ שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה בַּעֲבוּר הַבֵּן, אַף כִּי אֶפְשָׁר שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ בְּוַדַּאי, כִּי זוֹנָה הִיא, וְאִם כֵּן, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְסַלֵּק יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בָּנִים לַמָּקוֹם מִצַּד עַצְמָם. וְעוֹד, כִּי הֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב 6 שֶׁנִּבְחַנּוּ לַמָּקוֹם, שֶׁאִלּוּ לֹא נִבְחַנּוּ, יֵשׁ לוֹ לוֹמַר, אַף עַל גַּב שֶׁנִּרְאָה בָּהֶם הַטּוֹב, לֹא הָיָה הַטּוֹב בָּהֶם בֶּאֱמֶת, וְעַל יְדֵי נִסָּיוֹן וְהַבְחָנָה נִגְלָה הַדָּבָר מַה הוּא. כִּי אֶפְשָׁר כִּי נִרְאֶה דָּבָר אֶחָד טוֹב, וְאֵינוֹ טוֹב בֶּאֱמֶת. אֲבָל הָאָבוֹת נִבְחַנּוּ, וּמִפְּנֵי שֶׁנִּבְחַנּוּ הֵם טוֹב בֶּאֱמֶת, וְדָבָר שֶׁהוּא טוֹב בֶּאֱמֶת אֵין בּוֹ שִׁנּוּי כְּלָל. וּבִשְׁבִיל זֶה גִּלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהוֹשֵׁעַ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר אוֹתָם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת, מִצַּד שֶׁהֵם בָּנִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
________________________________
במסכת פסחים בפרק האשה שנינו, אמר הקב"ה להושע, חטאו ישראל. היה 1 להושע לומר, בניך, בני 2 האבות שבחנת בכמה ניסיונות, בני אברהם, יצחק ויעקב, גלגל עליהם רחמים. לא די שלא אמר כך, אלא אמר, ריבונו של עולם כל העולם שלך, 3 החליפם באומה אחרת. 4 אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה? אומר לו, לך וקח אשה זונה, והוליד בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך, אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל. ויאמר ה' אל הושע קח לך אשת זנונים וילדי זנונים וכו'. 5 לאחר שנולדו לו שני בנים ובת אחת, אמר לו הקב"ה להושע, לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו בדול מן האשה? אף אתה הפרש עצמך ממנה. אמר לו, ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה. אמר לו הקב"ה, ומה אתה, שאשתך זונה ובניך בני זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הם אם של אחרים, כך טענת, ישראל, שהם בני, בני בחוני, בני אברהם, יצחק ויעקב, אחד מארבעה קניינים שקניתי בעולמי. תורה קניין אחד, שנאמר: ה' קנני ראשית דרכו. שמים וארץ קניין אחד, שנאמר: קונה שמים וארץ. בית המקדש קניין אחד, שנאמר: הר זה קנתה ימינו. ישראל קניין אחד, שנאמר: עם זו קנית. ואתה אמרת החליפם באומה אחרת?!
ביאור דבריהם, הושע ידע שאי אפשר להפריד את הקשר שבין עם ישראל מהקב"ה, אבל כיוון שהושע שנא את החטא מאד מאד, כשחטאו ישראל אמר, החליפם באומה אחרת, כלומר ראוי היה להחליף את עם ישראל באומה אחרת, אם היה הדבר הזה אפשרי. לכן אמר לו הקב"ה, קח לך אשת זנונים וילדי זנונים, ובזאת רצה להראות לו, שבנים לא ניתן להחליף, כי אין חיבור חזק יותר מאשר הקשר של האב לבנים. בשעה שאמר הושע, שאינו רוצה לגרש את האשה בגלל הילדים, אף שיתכן שאין הילדים ילדיו, שהרי האשה זונה, אם כן ברור שאין להעלות על הדעת לסלק את ישראל מלהיות עמו של הקב"ה, שהם בנים אמיתיים לקב"ה. ועוד, שהם בני אברהם, יצחק ויעקב, 6 שהתנסו בניסיונותיו של הקב"ה ועמדו בהם. אם לא היו נבחנים, היה אפשר לומר, שאף על פי שכלפי חוץ נראה שהאבות טובים, יתכן שבאמת אינם טובים, ולא היה הטוב הזה ניכר באמת. על ידי הניסיון והבחינה מתגלה האמת. כי ישנם דברים שנראים טובים, ובאמת אינם טובים. אבל האבות נבחנו, והתברר שהם טובים באמת, וכל דבר שהוא טוב באמת, אין הוא משתנה כלל. בזאת גילה הקב"ה להושע, שאין שום אפשרות להחליף את עם ישראל באומה אחרת, כיוון שהם בנים לקב"ה.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
65 - פרק י"א חלק ו'
66 - פרק י"א חלק ז'
67 - פרק י"א חלק ח'
טען עוד
ביאורים
בגמרא בפסחים אנו נפגשים בדיון שהיה בין ה' להושע בתקופה בה חטאו ישראל חטאים רבים וחמורים. הושע "מוותר" על עם ישראל ואומר לה' להחליפם באומה אחרת. בקשתו של הושע תמוהה לאור היסוד שלמדנו כי לא ייתכן פירוד בין עם ישראל לקב"ה. תמיהה זו מיישב המהר"ל בכך שהושע הבין עד כמה החטא הוא דבר שלילי וחמור ומאס בחטאיהם של ישראל עד כדי כך שהעדיף לוותר על החיבור ביניהם לה' – אם רק היה ניתן הדבר.
תשובת ה' אל הושע הייתה באופן של הדגמת התחושה של יחסי האב אל בנו, ואפילו שהוא רק ספק בנו, על מנת שיחווה על בשרו את מהות הקשר בין אב לבנו ואת עוצמתו הבלתי ניתנת לערעור, וכך יבין שאין מדובר במשל סתמי אלא בקשר ממשי בין ה' לישראל.
הגמרא מביאה מענה נוסף כנגד טענת הושע, והוא שהקשר בין ה' לישראל לא נעשה בצורה עיוורת בלי השגחה אם אכן ראויים הם לכך או לא, אלא על ידי מבחן וניסיון שעשה לאבות. לאחר שהאבות הצליחו לעמוד בניסיונות, נודע שאכן ישראל ראויים לכך מצד עצמם ואין זה רק נראות חיצונית, ועל כן לא ייתכן לחול שינוי בקשר זה.
הרחבות
* מדוע הקב"ה מעמיד בנסיונות דווקא את הצדיקים
וְעַל יְדֵי נִיסָּיוֹן וְהַבְחָנָה נִגְלָה הַדָּבָר מַה הוּא. המדרש מביא שלוש דעות מדוע הקב"ה מנסה דווקא את הצדיקים ולא את הרשעים: "אמר רבי יונתן: הפשתני (מוכר הפשתן) הזה, כשפשתנו לוקה (לקוי) – אינו מקיש (מכה) עליו ביותר, מפני שהיא פוקעת (נשברת). וכשפשתנו יפה – הוא מקיש עליו ביותר, למה? שהיא משתבחת והולכת. כך הקדוש ברוך הוא, אינו מנסה את הרשעים, למה? שאין יכולין לעמוד... אמר רבי יונתן: היוצר (הקדר) הזה, כשהוא בודק את הכבשן (תנור) שלו – אינו בודק את הכלים המרועעים (החלשים), למה? שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד הוא שוברו. ומה הוא בודק – בקנקנים ברורים (חזקים), שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים – אינו שוברו. כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן" [תהלים יא, ה]. אמר רבי אלעזר: (משל) לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כחה יפה ואחת כחה רע, על מי הוא נותן את העול – לא על אותה שכחה יפה?! כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא הצדיקים" [בראשית רבה נה, ב].
מסביר רבי משה אלשיך ששלוש דעות אלו מלמדות שיש שלושה מיני ניסיונות: בסוג הראשון מטרת הניסיון היא "תועלת המנוסה" "למען הכשיר וקדש את הצדיק". בסוג השני הניסיון בא "לתועלת המנסה", "למען הודיע צדקתו לזולת שיתפרסם שלמותו". בסוג השלישי מטרת הניסיון היא "תועלת הדור", להביא "עליו יסורין לנסותו שיקבלם באהבה בעד הדור" [תורת משה, בראשית כב, א].
לעילוי נשמת עובדיה בן מרדכי ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
