האחדות הגואלת | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
מועדים
לזמן הזה - יום ירושלים

קטגוריה משנית

850

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אפשר להתאחד עם רשעים?
דרשו חז"ל: "נעשו בני ישראל אגודה אחת - התקינו עצמן לגאולה" (בראשית רבה צח, ב), עוד דרשו: "דורו של אחאב כולן עובדי עבודת כוכבים היו, ועל ידי שלא היו בהם דלטורין היו יוצאין למלחמה ונוצחין" (ויקרא רבה כו, ב). מי היה אחאב? הפסוק אומר עליו: "ויוסף אחאב לעשות להכעיס את ה' אלוקי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו" (מלכים א טז, לג), אשתו הורגת את הנביאים, ואליהו הנביא קורא לו "עוכר ישראל" (שם יח, יז). דורו של אחאב היה דור שפוסח על שתי הסעיפים, עובד את ה' ועובד את הבעל, אך כיון שהיו מאוחדים היו מנצחים במלחמה. מה סוד האיחוד הזה? כיצד האיחוד עם רשעים יכול לעזור?
הר"ן מדבר על נושא זה של האחדות בדרשותיו (הדרוש הראשון). איחוד של צדיקים עם פושעי ישראל גורם לכך שהצדיקים מכפרים על הרשעים. מדוע לא אומרים ההפך, אולי הרשעים מחייבים את הצדיקים? הר"ן מבאר שתלוי לשם מה האיחוד, מה משתף את החלקים השונים להתאחד. אם המטרה המשותפת היא מטרה חיובית הצדיקים מכפרים על הרשעים, ואם המטרה היא מטרה שלילית, כמו שהיה בזמן דור ההפלגה, אז האחדות מזיקה וצריך לפזר את האחדות הזו. כשהבסיס לאחדות הוא חיובי, האחדות מכפרת וגורמת שההופעה של הקודש נעשית על ידי כולם. וזה תלוי בביטחון של הצדיקים. אם האחדות עמוקה היא מעלה את הצדיקות שתבטא את הכלל כולו וגם אם בין המתאחדים יש מפושעי ישראל הם מתבטלים לכלל ומעצימים אותו, כמו החלבונה שריחה כשלעצמה רע, אבל כשמחברים אותה עם סממני הקטורת ריחה פוסק מלהיות רע ואפילו מתהפך ומחזק את הריח הטוב. לכן חז"ל אמרו (כריתות ו, ב) שכל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית. אם פושעי ישראל חסרים יש חסרון בשלמות הכלל, משום שבכל כלל יש גם חלקים פחות טובים, אנשים שיותר מקולקלים ופושעים ביחס לאחרים, ורק כאשר כולם ביחד יש שלימות. אביי מביא שהמקור לכך שתענית ללא פושעי ישראל אינה תענית מהפסוק "ואגודתו על ארץ יסדה" (עמוס ט, ו).
סודו של היחד הוא בגלל שהקיום של ישראל הוא העדות החזקה על מציאות ה'. מותר לבקר וחייבים לבקר, וצריך לקרוא לאחאב עוכר ישראל, אבל חייבים לשמור על אחדות, כי אנו כולנו בניו של הקב"ה וכבוד האבא שהבנים מאוחדים. אחדות תוך שמירה שלמה על הדרך ללא ויתורים.
האחדות לא רק גורמת לביטול הרשעות אלא גם לחיזוק הצדקות. כי תפילה שבאה ממקום נמוך משלימה את התפילה שבאה ממקום גבוה, וכך התפילה נעשית שלימה ופועלת בעוצמה, הביטול גורם שהמיעוט מצטרף לכלל והכלל הגדול מתפלל. אם כן שלוש מעלות באחדות: א. אלה מכפרים על אלה. ב. המיעוט בטל ומחזק את הטוב, כי נהיה חלק ממנו. ג. לא רק בטל ומחזק אלא דווקא מוסיף כוח מיוחד.
המפתח לגאולה
הקב"ה מצפה שבניו יהיו מאוחדים ואז הוא יביא את הגאולה, אבל הבנים הצדיקים אומרים: אי אפשר להתאחד, אנחנו צריכים לשמור על כבודו של הקב"ה! איך אפשר לתת לגיטימציה לאנשים רחוקים, לאנשים מקולקלים, לאנשים שרומסים את הדת ורומסים את כבוד ה'?! איך אפשר להתאחד עם שונאי תורה אוכלי נבילות וטרפות, עם אלו שנהנים מסעודתו של אותו רשע ומשתחווים לצלם, איך אפשר להתאחד?! לשמך יתברך אנו מקנאים ולא ניתן להם תחושה שהם ראויים.
אך הקב"ה בכל זאת רוצה להביא גאולה לישראל והוא מצפה לאחדות, הקב"ה רוצה לגאול את אותו הדור שנהנה מסעודתו של אותו רשע, שהשתחווה לצלם ונגזרה עליו כליה, ושיתקיים בו "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (אסתר ט, א). מה הקב"ה עושה - הוא מסיר את הטבעת ו"גדולה הסרת הטבעת יותר ממ"ח נביאים ושבע נביאות שעמדו להם לישראל, שכולן לא החזירום למוטב, ואילו הסרת הטבעת החזירתן למוטב" (מגילה יד, א). בזמן גזירה כל ישראל מתאחדים בבכייה ובתחנונים להקב"ה מפני סכנת הכליה שנגזרה עליהם, והקב"ה גואל את ישראל. כמו דברי רבי אליעזר שהגאולה תלויה בתשובה, אבל אם ישראל לא שבים מעמיד עליהם הקב"ה מלך רשע, וכולם שבים בתשובה ובאה הגאולה (סנהדרין צז, ב).
כך גם לפני מלחמת ששת הימים רצה הקב"ה להביא גאולה לישראל, אבל ישראל היו מחולקים. הייתה שנאה תהומית בין השמאל לימין. ראשי הממשלה אמרו שלעולם לא נכניס את חירות ואת מק"י לממשלה והפילוג היה מאוד גדול. אך הקב"ה רוצה להביא גאולה לישראל, אז הוא הכניס בלבו של נאצר להכניס את הצבא לסיני - 'הסרת הטבעת', ועמדה לפרוץ מלחמה. היה מתח גדול בישראל ופתאום נהייתה אחדות גדולה. כל המחלוקות והסכסוכים בין האנשים הפרטיים ובין השכנים נשכחו כלא היו. כל אחד עזר לשני, דתיים לחילונים וחילוניים לדתיים. אבל זה עדיין לא היה מספיק להקב"ה, הממשלה עוד לא התאחדה. אז הקב"ה מביא בלבו של חוסיין מלך ירדן, שהיה בסכסוך עמוק עם נאצר ומצרים, לכרות ברית עם מצרים נגד ישראל וגם הסורים הצטרפו. המתח גובר, הלחץ מלמטה עולה למעלה, והממשלה מתאחדת ומכניסה לתוכה את בגין 'הקיצוני הימני'. ואז, כאשר הייתה אחדות גמורה, פרצה המלחמה. לקח שלושה שבועות לחנך לאחדות הזאת, היא הלכה והתפתחה עוד שלב ועוד שלב ועוד... וכאשר הגיעה לשלמות כפי שהיה נדרש גאל הקב"ה את כל חלקי ארץ ישראל עד הירדן, סיני ורמת הגולן.
עיכובים בגאולת ישראל
רוצה הקב"ה להביא גם עכשיו גאולה לישראל. "'קול דודי דופק' (שיר השירים ה, ב) - אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו" (שיר השירים רבה ה). הקב"ה אומר: 'פתחו לי פתח אחד של תשובה', ואני מוסיף 'פתח של אחדות'. "אמר רבי לוי: אילו ישראל עושים תשובה אפילו יום אחד מיד נגאלים ומיד בן דוד בא" (ע"פ שמות רבה כה, יב), כלומר, התעוררות קטנה יכולה לגרום לתשובה גדולה. הקב"ה רוצה תירוץ לגאול אותנו, נדרש רק שאנחנו נעשה צעד אחד קטן.
מה עשה הקב"ה? נתן בליבו של ר' משה רוזנבוים (ראש מועצת בית אל דאז) בהתייעצות אתי, להזמין את אלוף הפיקוד (ניצן אלון) לתפילת יום ירושלים, להתאחד כולנו בתפילה ביום הגדול הזה, לבטא את האחדות ולעשות תשועה גדולה. בא השטן וקטרג: איך אפשר להזמין את האלוף שמתנכל כל כך להתיישבות? אמנם הוא מוסר את נפשו יום ולילה לשמירה עלינו ועל כל יושבי יהודה ושומרון, אבל יש כתמים במעשים שלו וזה פוגם, הוא חותם על צווי גירוש והוא מתבטא באופן פוגע ומעליב. מעשה השטן הצליח, הפירוד נמשך והגאולה שהקב"ה רצה להביא נדחתה. "קול דודי דופק", ואם לא פותחים מיד בשעת הכושר הדוד הולך, ויכול להיות שמאבדים את שעת הכושר. הקב"ה רצה לעשות את חזקיה למלך המשיח אבל הוא לא אמר שירה, על זה הקב"ה אומר: "מכנף הארץ זמירות שמענו" (ישעיהו כד, טז) - הארץ אמרה שירה במקום חזקיה אבל זה לא היה מספיק כי חזקיהו היה צריך להגיד שירה. ממשיך הפסוק: "רזי לי אוי לי" (שם), כלומר, הנביא מתנבא ואומר שהייתה שעת כושר ואבדה ומי יודע מתי תשוב. חזקיהו יכול היה להיות משיח, אבל הוא לא עשה את מה שהיה צריך לעשות ונדחתה הגאולה (סנהדרין צד, א). אנחנו יודעים כמה זמן הגאולה נדחתה.
הווי אומר, איש לא יודע איזה צעד קטן של תשובה יכול להביא לגאולה. כורש נתן רשות לעלות לבנות את בית המקדש וחלק עלו וחלק התעצלו. יצא כורש לטייל במדינה וראה שהמדינה שוממה ושאל: מה הסיבה? אמרו לו שרבים עלו לירושלים כדי לבנות את בית המקדש כפי שנתת רשות, אמר כורש: 'מי שעלה עלה, מי שלא עלה לא יעלה יותר' (שיר השירים רבה ה, ד). חלון ההזדמנות נסגר. יש קטני אמונה שהראייה שלהם צרה ונמוכה, רואים רק את הכאן ועכשיו ולא מסוגלים לראות את המבט הרחוק, להסתכל במציאות הכללית של האומה. להתבונן על ההתמודדות הכללית של האומה עם כל האויבים הרחוקים והקרובים, עם כל ה'ידידים' האויבים, עם כלל ציבור האומות ו'אהבתם הגדולה' אלינו. הם לא מסתכלים על זה, הם נמצאים פה בישוב הזה, במקום הזה, כאן ועכשיו, בלי להסתכל במבט הכללי. הם לא מסוגלים להסתכל, הם לא מסוגלים לשמוע, הם אטומים, לא מבינים, לא מסוגלים להקשיב לאחרים, הם תקועים בראש שלהם ובטוחים שרק הם צודקים, כי אכן במבט הקצר של כאן ועכשיו הדברים נראים בצורה מסוימת. אך מעולם לא בחנו בצורה מעמיקה באיזה דרך ניתן לנצח את האויב, כאשר המאבק הוא משולב בצורך בהתנהלות של מדיניות נכונה בשיקול רחב של מהלכים לטווח רחוק, בהכנת הצבא לכל תרחיש מקרוב ומרחוק. על כן לפחות דרושה ענווה והבנה שיש גם דעות אחרות וצריך לבחון את כל המכלול. צריך להסתכל הסתכלות כללית ולראות את כל הצרכים של האומה, את כל ההתמודדויות שלה, התמודדויות מדיניות, פוליטיות וצבאיות. לא רק את ההתמודדויות הקטנטנות עם מחבל שעושה פעולה פה ושם, אלא להתבונן במציאות הכללית, כיצד יוצרים מצב שמדינת ישראל ממשיכה להתקדם, הודפת את כל האויבים ומתמודדת עם כל הקשים הפוליטיים, הכלכליים והמדיניים. כמה כוחות צריך להשקיע כדי להתמודד עם איראן, כמה כוחות צריך להשקיע כדי להתמודד עם כל המערכות החדישות שמפתחים כל האויבים מסביב. כשמסתכלים ממבט כללי המציאות נראית אחרת לגמרי, ומבינים את הצורך להיות מאוחדים.
אמר הקב"ה פתחו לי פתח של אחדות כחודו של מחט, אחדות בתפילה, ואני אפתח לכם פתחו של אולם. מי יודע מה הפתח הזה היה עושה.
אסור לנו לוותר על דעותינו. אנחנו עומדים על עמדותינו ולא זזים מהן. אנחנו מבקרים כשצריך לבקר, כמו שאליהו אמר לאחאב "עוכר ישראל" (מלכים א יח, יז), אבל אליהו גם כיבד את אחאב, גם ביקר וגם כיבד, כך צריך לעשות. לבקר את פעולות הממשלה שלא נכונות בעינינו, אבל לדעת שאחדות היא תנאי בסיסי לגאולה. ללא אחדות אין גאולה. מי שמעכב ופוגע באחדות הוא פוגם במהלכה של הגאולה.
זהו עניינו של היום הזה, יום ירושלים "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכב, ג). ירושלים היא עיר שמחברת את כל ישראל ועושה את כל ישראל חברים. היא מוכנה לוותר על כל מיני חומרות וכל מיני הידורים שבטומאה כדי שכולם יאכלו אחד אצל השני. לא מוותרת על דיני דאורייתא, אבל חכמים ויתרו על תקנות דרבנן בענייני טומאה כדי שכולם יהיו מאוחדים (ירושלמי חגיגה ג, ו). יהי רצון שנהיה מאוחדים ונזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו.

לזמן הזה - יום ירושלים

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

9 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (11)
שיעור מס' 75
כ' אייר תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז -ח
שיעור מס' 94
י"ט סיון תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג

לזמן הזה - יום ירושלים

לזמן הזה - יום ירושלים
פסח בירושלים
נאמר באדר א תשס"ח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
לזמן הזה - יום ירושלים
לדמותה של המדינה
יום ירושלים תשס"ה, ישיבת "מרכז הרב"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
לזמן הזה - יום ירושלים
שלושה כתרים לירושלים
יום ירושלים תשנ"ח ותשס"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
לזמן הזה - יום ירושלים
לא עוצרים
יום ירושלים תשס"ז, ישיבת "מרכז הרב"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

לזמן הזה - יום ירושלים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
הבדלה למוצאי יום כיפור
נוסחים שונים
הסידור המהיר | סיון תשפ"ב
האזינו
חידות לפרשת האזינו
הרב זאב וייטמן | תשמ"ד
שו"ת "במראה הבזק"
אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הרב עודד מילר | אלול תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אור החיים על הפרשה
ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב שמואל אליהו
הרב דוד חי הכהן
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב בני אלון
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב שבתי סבתו
הרב חנן פורת ז"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
40 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
הרב יהודה מלמד | ו' תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
הרב חיים כץ | ז' תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז