ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמ': בראשית כו עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי".
החידוש הזה של בחירתו של אברהם אבינו רמוז בסמיכות הפרשיות, פרשה קודמת מסתיימת במילים "וימת תרח בחרן". ויש בכך קושי מבחינת התאריכים כמו שציין רש"י שם, וז"ל:
"וימת תרח בחרן - לאחר שיצא אברם מחרן ובא לארץ כנען והיה שם יותר מששים שנה, שהרי כתוב (יב ד) ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן, (פסוק כו) ותרח בן שבעים שנה היה כשנולד אברם, הרי מאה ארבעים וחמש לתרח כשיצא אברם מחרן, עדיין נשארו משנותיו הרבה. ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם, שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו, לפיכך קראו הכתוב מת, שהרשעים אף בחייהם קרויים מתים, והצדיקים אף במיתתן קרויים חיים, שנאמר (שמואל ב' כג כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי".
המהר"ל ב"גור אריה" מתקשה בתירוץ רש"י, להבין כפשוטו שהתורה העלימה את מציאותו של תרח, אלא מפרש שכאן נבחר אברהם וממילא נעשה כבריאה חדשה שאינה מתייחסת לתרח, כמו גר שנגייר שהוא כקטן שנולד. וכדי הדגיש זאת מציינת התורה שבהליכתו של אברהם לארץ ישראל כביכול תרח מת בשבילו! נראה שבשביל לגלות את המהות החדשה של אברהם אבינו באו עשרה הניסיונות שנסהו ה'.
וכך מפרש הרמב"ן (בראשית פרק כב פסוק א):
"... אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל, להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד. ודע כי השם צדיק יבחן (תהלים יא ה), כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון, ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו. והנה כל הנסיונות שבתורה לטובת המנוסה".
לדבריו הניסיון הוא כמו העלאה על "נס" להוציא לאור ולגלות לעין כל את הכוחות הקיימים כבר אצלו.
וכך מפורש במשנה אבות (פרק ה משנה ג) "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום". רצונם לומר, שע"י הניסיונות נודע דבר חיבתו של אברהם.
נראה להקביל את עשרת הניסיונות של אברהם לעשרה מאמרות שנברא העולם ולעשרת הדברות שנתנו בסיני. כך אומר בעל הטורים, שלכן פתח הכתוב במילים "ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'", משום שזה כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. והרעיון בכך, שעשרה המאמרות נתגלו בעולם ע"י אברהם אבינו שהתנסה בעשרה ניסיונות ועמד בהם. והם עתידים להוסיף ולהתגלות בעשרת הדברות בהר סיני 2 . והנה בשלושת העינינים הנ"ל, אנו מוצאים שהמאמר הראשון שבהם הוא אינו מאמר מפורש, אלא נאמר כעובדה, והוא כולל את כל העשרה. כך בעשרה מאמרות שנברא העולם, הראשון שבהם הוא "בראשית", שאינו מאמר מפורש והוא כולל את כל הבריאה. וכן בעשרת הדברות, הדבור הראשון הוא "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", אין בו ציווי אלא קביעת עובדה, והוא כולל את כל עשרת הדברות. וכן הניסיון הראשון של אברהם אבינו 3 היה הניסיון באור כשדים, שלא נזכר בפירוש בתורה, ולא נאמר שם ציווי או אמירה, והתורה רומזת לכך בברית בין הבתרים "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים", וזה דומה לדבור ראשון של עשרת הדברות "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". הצד השווה לכולם, שהיה בהם כעין לידה של מציאות חדשה יש מאין, כך בבריאת העולם בבראשית וכך בבחירת אברהם אבינו, שבאור כשדים נבחר וכאילו נולד מחדש, ושוב אינו מתיחס לתרח אביו. וכך במתן תורה שבו נבחרו ישראל וקבלו הויה חדשה 4 .
כיצד עבר אברהם את המשוכה הזאת, של המעבר מבן נח לאבי האומה הישראלית שקבלה תורה? מבואר במדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה לט):
"ויאמר ה' אל אברם, רבי ברכיה פתח (שם שיר השירים ח' ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו', אחות לנו קטנה - זה אברהם שאיחה את כל באי העולם, בר קפרא אמר כזה שהוא מאחה את הקרע. קטנה - שעד שהוא קטן היה מסגל מצות ומעשים טובים. ושדים אין לה - לא הניקוהו לא למצות ומעשים טובים. מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה - ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך כבשן האש. אם חומה היא נבנה עליה - אם מעמיד דברים כחומה יבנה עליה. ואם דלת היא נצור עליה - אם דל הוא במצות ובמעשים טובים נצור עליה לוח ארז, מה הצורה הזו אינה אלא לשעה, כך אין אני מתקיים עליו אלא לשעה. אמר לפניו: רבון העולמים! אני חומה - מעמיד אני דברי. ושדי כמגדלות - זה חנניה מישאל ועזריה. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום - שנכנס בשלום ויצא בשלום".
לפי המדרשים אברהם אבינו היה בדור הפלגה ושם הוא התריע כנגדם, שהם כופרים בקב"ה, "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" פירשו במדרש "כנגד אברהם אחד וה' אחד". והם התפלגו כיון שהיה חסר להם האמונה בה' אחד, ולאברהם אבינו היו הסגולות לאחד את כל הפרטים המפולגים, וזהו " כזה שהוא מאחה את הקרע".
אולם המעבר הזה מקטנות לגדלות אינו קל כל עיקר, כיון שהיה חסר תורה ומצוות, ובלא זה אי אפשר לו להשפיע, אולם תורה ומצוות לא יקבל כל זמן שלא נבחר, ונשאלת השאלה " מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה"? וכאן באה התשובה, שאם הוא ימסור נפשו בהחלטיות על אמונה בה' אזי יבנה עליה "טירת כסף" היינו כלל ישראל שנקראו "כנפי יונה נחפה בכסף" (עיין שם בהמשך המדרש). וזה הביא לאותו ממהפך בנפשו של אברהם שהכשיר אותו לקבל תורה ומצוות.
וכך היה במתן תורה, שישראל אמרו "נעשה ונשמע", והקדימו נעשה לנשמע , שזו אמירה החלטית לעשות אפילו אם אין מבינים מה לעשות, וזה הכשיר אותם לקבל תורה.
^ 1 עבודה זרה דף ט עמוד א "תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח, בעונותינו שרבו יצאו מהן מה שיצאו מהן. שני אלפים תורה מאימת? אי נימא ממתן תורה עד השתא, ליכא כולי האי, דכי מעיינת בהו, תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא דהואי! אלא בראשית יב מואת הנפש אשר עשו בחרן".
^ 2 וכך אומר רש"י (שמות פרק לב פסוק יג) "זכר לאברהם - אם עברו על עשרת הדברות, אברהם אביהם נתנסה בעשרה ניסיונות ועדיין לא קבל שכרו, תנהו לו, ויצאו עשרה בעשרה".
^ 3 לפי הברטנורא על פרקי אבות, וניגוד לרמב"ם שלך לך הוא ניסיון ראשון.
^ 4 נראה שבגלל זה גם המשך זרעו היה הכל בדרך נס לא טבעי, כלידת יצחק, ועקידת יצחק, ללמדנו שמציאות ישראל היא לא טבעית, אלא בחירה מיוחדת של הקב"ה.
^ 2 וכך אומר רש"י (שמות פרק לב פסוק יג) "זכר לאברהם - אם עברו על עשרת הדברות, אברהם אביהם נתנסה בעשרה ניסיונות ועדיין לא קבל שכרו, תנהו לו, ויצאו עשרה בעשרה".
^ 3 לפי הברטנורא על פרקי אבות, וניגוד לרמב"ם שלך לך הוא ניסיון ראשון.
^ 4 נראה שבגלל זה גם המשך זרעו היה הכל בדרך נס לא טבעי, כלידת יצחק, ועקידת יצחק, ללמדנו שמציאות ישראל היא לא טבעית, אלא בחירה מיוחדת של הקב"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
