- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים נוספים
725
פרקליט המדינה האמריקני, התומך בהכרה בקיומה של "זכות" זו, הודה בתשובה לשאלת אחד השופטים שההכרה עשויה לפגוע במי שעדיין ימשיך להחזיק בהגדרה המסורתית של נישואין. לדוגמה, מכללה דתית שתפלה בעתיד בין מי שנשוי לבן-מינו לנשוי מסורתי, תפסיד בכך את התמיכה של המדינה. באחת ממדינות ארצות הברית שבה זכו לא מכבר נישואין חד-מיניים להכרה חוקית, בעלת מאפייה שסירבה מטעמי דת לאפות עוגת נישואין לזוג גברים הורשעה בדין ונקנסה.
הכרה בלגיטימיות של נישואין חד-מיניים המשווה מבחינה חוקית בינם ובין נישואין בין איש לאישה מחייבת דה- לגיטימציה של עקרונות המוסר הכלולים כמושכלים ראשונים בשבע מצוות בני נח. היא מעמידה אותם מחוץ לתחום המוגן על ידי הזכות הדמוקרטית לחופש הדת.
בדמוקרטיה, הזכות לחופש הדת אינה גורפת: לדוגמה, היא לא תגן בישראל על רצח בשם האסלאם על רקע "כבוד המשפחה". דוגמה אחרת: מדינות אירופיות שחקקו חוקים נגד שחיטה או ברית מילה, לא רואות את עצמן כמי שנטשו את מחויבותן לחופש הדת. הטענה שלהן היא שמצוות אלו פוגעות כל כך במוסר, שחובה להחריג אותן מהכלל שמדינה לא מתערבת לאסור פולחן דתי (האמת כמובן שונה: חוקים אלה אנטישמיים).
כדי לאסור בחוק אפליה נגד זוגיוּת חד-מינית, גם על מי שמתוך אמונתם הדתית רואים בנישואין אלה תועבה, נדרשת החרגה מקבילה. על רקע זה מובן הניסיון של התומכים בהגדרה מחדש של הנישואין להשתלט על השיח הציבורי ולהביא לכך שאמונה זו תיתפס כחשוכה עד כדי כך, שאדם שמכבד את עצמו יתבייש להזדהות איתה. לאחרונה הצהירה הילרי קלינטון בהקשר לאג'נדה הליברלית ש"חוקים זקוקים לגיבוי של נחישות פוליטית... וקודים תרבותיים מושרשים ואמונות דתיות... חייבים להשתנות".
בחזרה לקלקולי הכנענים
אין להתקפל או להתנצל מול המכבש הזה.
כאשר בעקבות הרעש בנפאל עלתה השאלה האם היה ניצול של האימהות הפונדקאיות, חשוב היה שיישמע גם קול צלול וכמה שיותר חזק נגד עצם הקמתן של משפחות חד-מיניות. וזאת לא רק משום שזוגיות כזו מביאה לבעיות חברתיות ופסיכולוגיות (במשך הדורות איסור זה התקבל כ"דרך ארץ" על ידי מי שהרמב"ם מכנה אותם חכמי האומות), אלא בעיקר משום שהיא נגד הרצון האלוקי וציוויו לאדם כצלם אלוקים.
לכאורה, כשעמדה זה יוצאת מפיהם של שומרי מצוות אין בהשמעתה שום חידוש. עם זאת חשוב להשמיעה כי היא מסמנת אי-כניעה למאמצי הדה-לגיטימציה של אלה שבשם המודרנה מבקשים להשיב לעולם את קלקולי התרבות עתיקי היומין של הכנענים, קלקולים ששרדו עם כנען את המבול.
השוויונות ללא-סייג של היום, על אף הדה-לגיטימציה שהיא עושה לאמונות החולקות עליה, מציגה פנים של פתיחות ונוחות בנוסח "כל עוד אינך פוגע באחרים, הכול מותר לך". בהתמודדות איתה יש נטייה לנסות ולהראות שהתורה אף היא נוחה ו"מכילה". אך התורה ומצוותיה אינן נוחות למי שמידותיו אינן מתוקנות. כפי שכתב הרמב"ם: "אין להקיש קלות התורה... לפי תאוות כל... בעל מידות מגונות, ואמנם תיבחן לפי השלם מבני אדם, אשר כוונת זאת התורה שיהיו בני אדם כולם כמו האיש ההוא" (מורה הנבוכים ב, לט).
זקן אחד מכת הבייתוסים הסביר מדוע חג השבועות נחגג לשיטתם בכל שנה דווקא ביום ראשון בשבוע: "משה רבנו אוהב ישראל היה, ויודע שעצרת יום אחד הוא, עמד ותיקנה אחר שבת כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים". דחה רבן יוחנן בן זכאי את דברי הזקן מהפסוק: "'אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר" (דברים א, ב) – "ואם משה רבנו אוהב ישראל היה, למה איחרן במדבר ארבעים שנה?" (מנחות סה, א ב).
אהבת ישראל של התורה מתבטאת לא בפינוקו אלא בתיקון מידותיו ומעשיו, "תיקון שיביא איתו הטוב והנועם כי דרכיה דרכי נועם" (תפארת ישראל פרק ו). אהבה זו מחייבת אותנו בהשמעת התנגדות למתן לגיטימציה חברתית לזוגיות חד-מינית גם אם בכך ניתפס כ"לא נוחים".
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
החשיבות של לימוד אמונה
בדיקת פירות ט''ו בשבט
סוד ההתחדשות של יצחק
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך מותר להכין קפה בשבת?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תהיו חמים!
הלכות שטיפת כלים בשבת
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
