ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש משפחה חברה ומדינה הכרעה על פי רוב

רוב חכמה ולא רוב דעות (חלק ג')

ההליכה אחרי הרוב על פי דין תורה משמעותה - הליכה אחרי רוב חכמה ולא רוב דעות ולכן אסרה תורה "לא תענה על ריב" שמשמעותו "לא תענה על רב" שאסור לקטן לחלוק על הגדול;
3350
מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים
לחץ להקדשת שיעור זה
כפי שהזכרנו בשיעור שעבר הסוגיה בסנהדרין דורשת "דיני נפשות מתחילין מן הצד (כלומר הדיינים הזוטרים מביעים את דעתם לפני הגדולים מהם ובוודאי קודם שאב בית הדין הביע את דעתו. זאת כדי שחובתם להביע את דעתם לא תתנגש עם האיסור לחלוק על אב בית הדין ה"מופלא" כמו שמסביר רש"י במקום:
"לא תענה על רב - כתיב בלא יו"ד, משמע לא תחלוק על מופלא של בית דין, הלכך לא מתחילינן מיניה דלמא חזא ליה חובה [שמא אב בית הדין יביע את דעתו שהנדון חייב] ולא פלגינא עילויה [ולא יביע הדיין הזוטר את דעתו המזכה], ומתחילין מן הצד (שלא ישמע) (מסורת הש"ס: שישמע) אחד דברי אחד מן המזכים ויסכים עמו"). מנא הני מילי? אמר רבי אחא בר פפא: אמר קרא (שמות כ"ג) לא תענה על רב - לא תענה על רב" (לו ע"ב).

הגמרא מביאה מקור נוסף:
"רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מהכא (שמואל א' כ"ה) "ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש [את] חרבו ויחגרו איש [את] חרבו ויחגר גם דוד את חרבו".

מקור זה עוסק בבית דינו של דוד שם רצה דוד לדון את נבל למוות כמורד במלכות. על פי המדרש דוד זימן את אנשיו כבית דין לדון בדינו של נבל, הנוכחים חגרו איש את חרבו לדון במלחמתה של תורה, רק לאחר שאנשיו הביעו את דעתם התורנית, חגר גם דוד את חרבו התורנית והביע את דעתו כראש הסנהדרין. מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מסיק מפירוש רש"י כי בדיני נפשות אסור לדיין לחלוק על אב בית הדין אם כבר הביע את דעתו, והביא שלכאורה כן דעת הסמ"ג (לא תעשה קצו) וז"ל:
"הזהירה התורה בפרשת משפטים שאם ידבר מופלא שבסנהדרין בדיני נפשות שאסור למטות מדבריו לפיכך מתחילים בדיני נפשות מן הצד".

לכאורה זו גם דעת רב האי גאון שהובאה בחידושי הרמב"ן לסנהדרין שם וז"ל:
"ואם נחלקו בית דין שהם שלשה שנים אומרים כך, אם שוים בחכמה מניחים דברי יחיד ועושים דברי שניים, ואם האחד עדיף מן השניים הולכים אחר מי שנתן טעם לדבריו" (עמוד הימיני סימן ד סע' א).

הגר"ב זולטי זצ"ל שישב בבית הדין הגדול יחד עם מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל ואשר הוכתר על ידי הציבור החרדי כרבה של ירושלים, מסביר בספרו "משנת יעבץ" (חו"מ סי' ה) כי אכן לדעות אלה הפסוק שקובע שיש להכריע על פי הרוב הכוונה היא על פי רוב בחכמה ולא רוב במניין ולכן אסור לדיין לחלוק על אב בית הדין ולכן גם מכריעים כדברי האחד הגדול כנגד השניים הקטנים ממנו. בשיעור הבא נביא את הדעות החולקות ואת השגותיו של מרן הגר"ש ישראלי כנגד תפיסה זו.

עוד בנושא הכרעה על פי רוב
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il