- מדורים
- קרוב אליך
מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 74
נפשי בשאלתי
*מה התורה חושבת על מעמד האישה? *האם מה שקורה לי זה בהכרח רמז מה'? ואיך אני אמור להבין מה הוא אומר לי? *איזה מין תפילה אני צריך, מלאת התרגשות או יציבה ורגועה שמחוברת לשכל?
מה התורה חושבת על מעמד האישה?
הרב צבי יהודה זצ"ל היה משנן בהקשר זה את לשון חז"ל: "השווה הכתוב אישה לאיש" (קידושין לה.). בכל אישה יש נשמה שהיא חלק אלו־ה ממעל ממש, בדיוק כמו האיש. זו עיקר מעלתו של היהודי, ואין בזה הפרש כלל בין אישה לאיש.
בתפקוד החיצוני ייעדה התורה תפקידים שונים לאיש ולאישה: חלקם מפני האופי המיוחד לכל אחד מהמינים, וחלקם מפני העונש שהושת על האישה בחטא אדם הראשון, "והוא ימשול בך". בדורנו, אנו רואים איך הקללות של אדם הראשון הולכות ומתפוגגות, כמו "בזיעת אפך תאכל לחם", וכך גם קללותיה של האישה. אנו צריכים הרבה לימוד מה שייך לקללה שמסתלקת, ומה שייך לצביון המיוחד של האישה.
עם זאת, כשם שיש מעלה לאיש בנחלה בקביעת השבט, ישנה מעלה עליונה מכך והיא ההכרעה על יהדותו של הבן, שנמצאת דווקא במעמקיה של הדמות הנשית.
האם מה שקורה לי זה בהכרח רמז מה'? ואיך אני אמור להבין מה הוא אומר לי?

אכן, זה בהכרח רמז מה', ואף־על־פי־כן לא תמיד אנו מבינים. כל מאורעותינו נועדו לקרב אותנו אליו יתברך ואל עבודתו, אך לא תמיד אנו יודעים את הכוונה הפרטית.
אנחנו מאמינים בהשגחה פרטית, כלומר שאין פרט במציאות שלא מכוון על־ידי הנהגת ה'. אפילו הרמב"ם, שמפורסמת דעתו שיש רק השגחה כללית ולא פרטית, מבאר שאם באו צרות ואנשים אומרים כי "דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית - הרי זו דרך אכזריות" (הלכות תעניות).
ולפעמים אנחנו יכולים להבין. לדוגמה: אדם שחלילה היה מעורב בתאונת דרכים שנגרמה גם כתוצאה מרשלנותו אך יצא ללא פגע, קיבל איתות משמיים לכך שהוא צריך לעשות תשובה בנושא זהירות בדרכים.
איזה מין תפילה אני צריך, מלאת התרגשות או יציבה ורגועה שמחוברת לשכל?
הצבת השאלה כ"או־או" לא פורשת את כל האפשרויות. האם אין אפשרות להיות מלאי רגש וגם מקושרים לשכל? ודאי שאפשר, וכך ראוי ורצוי.
אמנם, לעתים השקעה בצד אחד מקשה על פיתוח הצד השני, אך פעמים אחרות שההשקעה ברגש מחזקת את השכל, מפני שכשאדם נתון כל־כולו בתוך הדבר אז גם שכלו מאיר לו יותר. מאידך, ההשקעה בשכל מחזקת את הרגש, מפני שכשהדברים בהירים לו, נקודת המבט שלו מאירה, וגם הרגש מתעורר יותר בקלות. אבל אם העניינים סותרים זה את זה – הדבר תלוי בנפשו של כל אחד,
אך למרות זאת ברור שהתפילה בעיקרה שייכת לעולם הרגש, כמאמר רבותינו "איזוהי עבודה שבלב? זו תפילה".
הרב צבי יהודה זצ"ל היה משנן בהקשר זה את לשון חז"ל: "השווה הכתוב אישה לאיש" (קידושין לה.). בכל אישה יש נשמה שהיא חלק אלו־ה ממעל ממש, בדיוק כמו האיש. זו עיקר מעלתו של היהודי, ואין בזה הפרש כלל בין אישה לאיש.
בתפקוד החיצוני ייעדה התורה תפקידים שונים לאיש ולאישה: חלקם מפני האופי המיוחד לכל אחד מהמינים, וחלקם מפני העונש שהושת על האישה בחטא אדם הראשון, "והוא ימשול בך". בדורנו, אנו רואים איך הקללות של אדם הראשון הולכות ומתפוגגות, כמו "בזיעת אפך תאכל לחם", וכך גם קללותיה של האישה. אנו צריכים הרבה לימוד מה שייך לקללה שמסתלקת, ומה שייך לצביון המיוחד של האישה.
עם זאת, כשם שיש מעלה לאיש בנחלה בקביעת השבט, ישנה מעלה עליונה מכך והיא ההכרעה על יהדותו של הבן, שנמצאת דווקא במעמקיה של הדמות הנשית.
האם מה שקורה לי זה בהכרח רמז מה'? ואיך אני אמור להבין מה הוא אומר לי?

קרוב אליך (534)
הרב צבי מאיר זילברברג
25 - ספירת המלכות
26 - נפשי בשאלתי
27 - קרוב אליך גליון מס' 75
טען עוד
אנחנו מאמינים בהשגחה פרטית, כלומר שאין פרט במציאות שלא מכוון על־ידי הנהגת ה'. אפילו הרמב"ם, שמפורסמת דעתו שיש רק השגחה כללית ולא פרטית, מבאר שאם באו צרות ואנשים אומרים כי "דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית - הרי זו דרך אכזריות" (הלכות תעניות).
ולפעמים אנחנו יכולים להבין. לדוגמה: אדם שחלילה היה מעורב בתאונת דרכים שנגרמה גם כתוצאה מרשלנותו אך יצא ללא פגע, קיבל איתות משמיים לכך שהוא צריך לעשות תשובה בנושא זהירות בדרכים.
איזה מין תפילה אני צריך, מלאת התרגשות או יציבה ורגועה שמחוברת לשכל?
הצבת השאלה כ"או־או" לא פורשת את כל האפשרויות. האם אין אפשרות להיות מלאי רגש וגם מקושרים לשכל? ודאי שאפשר, וכך ראוי ורצוי.
אמנם, לעתים השקעה בצד אחד מקשה על פיתוח הצד השני, אך פעמים אחרות שההשקעה ברגש מחזקת את השכל, מפני שכשאדם נתון כל־כולו בתוך הדבר אז גם שכלו מאיר לו יותר. מאידך, ההשקעה בשכל מחזקת את הרגש, מפני שכשהדברים בהירים לו, נקודת המבט שלו מאירה, וגם הרגש מתעורר יותר בקלות. אבל אם העניינים סותרים זה את זה – הדבר תלוי בנפשו של כל אחד,
אך למרות זאת ברור שהתפילה בעיקרה שייכת לעולם הרגש, כמאמר רבותינו "איזוהי עבודה שבלב? זו תפילה".

קרוב אליך פרשת ויחי תשפ"ג
גליון מספר 449
רבנים שונים | טבת תשפ"ג

קרוב אליך פרשת וארא תשפ"ג
גליון מספר 451
רבנים שונים | טבת תשפ"ג

דמותו של הרב יורם אברג'ל זצ"ל
מתוך קרוב אליך גליון מס 95
רבנים שונים | חשוון תשע"ו

3 דברים קצרים לט"ו בשבט
תשע"ו, גליון 109
רבנים שונים | טו בשבט תשע"ו

הרב יהושע שפירא
ראש ישיבת רמן גן.

אני כל הזמן שוכח לברך אחרי שאני אוכל. מה יהיה אתי?
גליון 159
שבט תשע"ז

נפשי בשאלתי
מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 78
סיון התשע"ה

מהי כוונה במצוות?
טו בשבט תשע"ו
ה' מסיני בא
מתוך לימוד ליל הושענא רבה בישיבת רמת גן תשע"ב
כ' תשרי תשע"ב
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
למה ללמוד גמרא?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
נס חנוכה בעולם שכלי ?
חכמת התורה וחכמות החול
מי פה עבריין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
טעינה למחשבה
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הלכות בדיקת חמץ
פרק ד
הרב אליעזר מלמד | תשפ
סגולותיו של חודש ניסן
הרב דב בערל וויין | ניסן תש"ע
חודש ניסן - חודש ההתחדשות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ג
שבנו ליישב את ארצנו
לנתיבות ישראל - מאמר "למצות הארץ" המשך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אדר תשפ"ג
מי אתה, שאול?
שמואל א'- ח', כ"ב - ט',ב'
הרב שמעון קליין | ח' אדר תשפ"ג
