לך לך ,להנאתך ולטובתך?!

פעמיים בכל התנ"ך מצוי הביטוי "לך לך" - מסע אברהם לארץ כנען והמסע לעקידה. מה הקשר בין שני מקרים אלו? עניין ההליכה לארץ ישראל והברכות?

4976

הרב יוסף כרמל

תשס"ה

3 דק' קריאה

פעמיים בכל התנ"ך מצוי הביטוי "לך לך". בפעם הראשונה בתחילת פרשתנו:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (י"ב א-ב).

בפעם השנייה בפתיחה לפרשת העקידה:

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאלוקים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" (כ"ב א-ב).

הקשר בין הפרשיות מתחזק כאשר אנו משווים גם את הפסוקים בסוף פרשת העקידה:

"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה: וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם: וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה' כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ: כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי"(שם יד-יח).

"אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ " מופיע שוב כ"ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה ". הביטויים "וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה" מופיעים שוב "בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ ... וְהִתְבָּרֲכוּ". במקביל ל"וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" אנו מוצאים "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ". הביטוי "לך לך" היה יכול להתפרש כציווי צא למסע "לך" -בשבילך כפי שאכן מצינו במדרש המובא גם על ידי רש"י "להנאתך ולטובתך", מסע שפירושו מימוש עצמי שהכרה ציבורית בצידו ושכר נאה לשעה ולדורות בעקבותיו. ואכן, הוא זכה לזרע אהוב מאשתו העיקרית, שהולך בדרכיו. אברהם התברך "בכל" (כ"ד א), זכה לעושר גדול (י"ג ב) שמו גדל והוא מוכר גם על ידי מלכי צדק מלך שלם, הנכרי כמי שנתקיימו בו הברכות:

"וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" (י"ד יט-כ).

אברהם מנהל משאים ומתנים עם גדולי עולם באזור (פרעה, אבי מלך, מלך סדום) ואף מתערב במלחמת העולם הראשונה ומנצח את ברית מלכי מסופוטמיה בראשות כדרלעומר (י"ד). על פי המדרש השפעתו מתרחבת והוא נושא שתי נסיכות נוספות, הגר (בת פרעה) וקטורה (הנסיכה המדיינית). אם כן, מסעו בעקבות ציווי ד' היה מוצלח מאין כמוהו ונתקיים בו "לך - לטובתך ולהנאתך". הציווי השני השולח את אברהם עשרות שנים מאוחר יותר, שוב תחת הכותרת "לך לך", עלול לבטל את כל הישגיו ולהוריד לתוהו את כל הברכות. הקרבת בנו תהפוך לחוכא ואטלולא את הברכה של " וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". מי ירצה להתברך במי ששחט את בנו יחידו שנולד לו למאה ולאשתו לתשעים. הלא שמו יחקק לדיראון עולם בתולדות האנושות. איזו להנאתך ולטובתך יש כאן?! נכונותו של אברהם להכריז "הנני" גם עם קבלת הקריאה וגם לאחר שבנו יחידו אהובו היה עקוד על גבי המזבח גילתה שלא כך תפס אברהם את הציווי "לך לך". אברהם הבינו בשלב ראשון כהבנת הרמב"ן "כי משפט הלשון כן" רק אחרי העמידה בניסיון העקידה התברר כי גם רש"י צודק "להנאתך ולטובתך". לא כמי שמקדיש את חייו לסיפוק תאוות ומאוויים אישיים, המכונים בלשון נקיה "מימוש עצמי", אלא כמי שכל חייו היה בבחינת "הנני" לעשות רצון אביו שבשמיים וממילא זכה גם לכל ברכות ד'. בזאת קנה אברהם את הזכות לחזור ולקבל שוב את כל הברכות "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (כ"ב יח) ולגלות לעולם כולו את המקום שיתקדש לדורי דורות כמקום בו מקריבים, מתקרבים ומתעלים.

פרשת שבוע

לך לך