ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
לא פעם נדמה לנו שבני אדם אינם חשובים בתמונה הכוללת של הדברים. אך התורה מלמדת אותנו אחרת, וזאת הסיבה שהיא מונה שוב ושוב את בני ישראל. מן התלמוד למדנו עיקרון הלכתי ופילוסופי – דבר שנספר רוכש לו מעמד שאי אפשר לבטל על ידי מספר גדול יותר.
עצם הספירה מעניק לדבר מעמד. לעתים המעמד הזה הוא שלילי מאוד, כפי שקורה עם המספרים שניתנים לאנשים שנכלאים בבתי סוהר. לעתים הוא ניטרלי, כמו מספרי תעודת הזהות שלנו. לעתים הספירה והמנייה יכולות להיות חוויה חיובית דווקא, למשל, כשיהודי עשירי משלים מניין.
אך כולנו מודעים לכך שאנחנו נספרים, כך או אחרת, במקום כזה או אחר. וזה משהו שצריך לקחת בחשבון כשאנחנו מקבלים החלטות בנוגע להשקפה שלנו על החיים ולאופן שבו אנחנו מדברים או מתנהגים. אנחנו סופרים וצריכים להיספר. פרשת במדבר באה לחזק את האמת הזאת בנפשנו ובתודעתנו.
בראש השנה וביום הכיפורים נהוג לומר את הפיוט שמתאר את הקב"ה כרועה שמעביר לפניו את צאנו אחד אחד תחת שבטו כדי לגזור את דינם. מטבע הדברים, הפיוט מבוסס על הדימוי שקיים במשנה ומופיע במסכת ראש השנה. כל אחד ממיליארדי בני האדם שמאכלסים את העולם הוא יחיד ומיוחד ולכן נספר ונמנה על ידי הרועה הגדול של כולנו.
גם אם אנחנו רוצים מאוד להתמזג במאסה האחת של האנושות, כל אחד מאתנו חריג במשימות, באתגרים ובאירועי החיים המיוחדים רק לו. חלק מהייחוד של העם היהודי טמון בעובדה שתמיד היינו עם קטן יחסית מבחינה מספרית. התורה עצמה מודיעה לנו שמספרנו יהיה מוגבל ושהקב"ה לא בחר בנו למלא את השליחות שלנו בתרבות האנושית מפני שאנחנו רבים. מספרנו המצומצם תורם לתחושת הייחודיות והשליחות שאנו חשים.
להיות יהודי פירושו להיות מיוחד, אבל רק אלה שבאמת מוקירים את היהדות שלהם ומעריכים את המסורת היהודית ואת מערכת הערכים שלה יכולים להגיע לאותה תחושה פנימית של ייחודיות, ביטחון עצמי וערך עצמי. אלה שבחרו, לדאבון הלב, לעזוב את החיים היהודיים, שהתבוללו, שנישאו בנישואי תערובת, לא הקימו משפחות וכדומה, ויתרו, בסופו של דבר, על ההשתתפות בדרמה הגדולה של הסיפור היהודי. אין זה פלא, אם כך, שהתורה סופרת ומונה אותנו בתדירות כזאת ובקפדנות כזאת. זו דרכה ללמד אותנו הרבה על עצמנו ועל עתידנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
