ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שבועות תשע"ה

בית מדרש חגים וזמנים שבועות עניני החג Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

סיון תשע"ה

שבועות תשע"ה


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב

חמישים יום חולפים מהר, במיוחד כאשר סופרים כל יום ויום. נדמה שרק אתמול התכוננו לשבת לשולחן סדר פסח, והנה חג שבועות חל בסוף השבוע הזה. על אף שיש לחג הזה כמה שמות, חג הביכורים, חג מתן תורה, השם המקובל שלו, ובצדק, הוא חג השבועות.
השם הזה שם לנו את הדגש על ספירת הימים וחלוף הזמן. בתיאור החג עצמו, התורה חוזרת כמה וכמה פעמים על עניין השבועות האלה שחולפים מחג הפסח עד חג השבועות. ברור שלזמן החולף הזה יש חשיבות ומשמעות לחג עצמו.
בתלמוד וגם בתנ"ך עצמו, חג השבועות מכונה עצרת, משהו שסמוך לחג הפסח ומסיים אותו, שמשלים את תהליך הגאולה של בני ישראל משעבוד מצרים. הוא מראה לנו את תכליתה של אותה גאולה ואת היעד האמיתי שאליו החירות מכוונת אותנו בחיינו הפרטיים והלאומיים.
נדמה שההתגלות על הר סיני ומתן התורה היו המטרה האסטרטגית של כל הסיפור של בני ישראל במצרים, ואילו יציאת מצרים הייתה רק טקטיקה חיונית שאפשרה את השגת המטרה האסטרטגית הזאת. רק הקישור של חג השבועות לחג הפסח באמצעות ספירת שבעת השבועות האלה מעביר לנו את המסר הזה בצורה חדה וברורה.
גם הקשר של חג השבועות להצלחה עבודת האדמה ולשפע של התוצרת החקלאית מודגש בתורה ומשמש רקע לדרמה של מגילת רות, שאותה נהוג לקרוא בבית הכנסת בחג השבועות. לא על הלחם לבדו יחיה האדם, אך הוא גם לא יחיה בלי לחם. לפיכך חג השבועות מזכיר לנו גם את הנס היומיומי של הטבע שמכלכל את כולנו.
בשפע שהתברכנו בו בחיינו כיום, לעתים קרובות נדמה לנו שהמזון שלנו מגיע מהמרכול ושיש לנו איזו זכות מולדת ליהנות מהכמות העצומה ומהמגוון האדיר של מיני המזונות שעומדים לרשותנו. אנחנו תמיד מחפשים את יד ההשגחה, כביכול, בנסיבות חריגות ובלתי צפויות. אך בפעילויות של החיים הרגילים ובשגרה אנחנו מתקשים יותר לחוש את נוכחות הקב"ה.
הפן החקלאי של חג השבועות בא להזכיר לנו את הנוכחות המתמדת של הקב"ה בחיינו בכל פעם שאנחנו יושבים לאכול את המזון שמניבה האדמה הטובה שלנו. היו תקופות בהיסטוריה שבהן לא רק יהודים אמרו ברכה ונשאו תודה לפני ואחרי כל ארוחה. העולם המודרני דחק את המנהג המיושן הזה החוצה כיום. אך בחיים היהודיים הוא נשאר חלק חיוני מהפעילות היומיומית שלנו ותזכורת חשובה לשכר שהאל נותן לאדם על עבודת האדמה. חירות ללא מזון היא אסון. חג שבועות מזכיר לנו את האמת הזאת, הברורה מאליה, אך הנשכחת לעתים.
לסיום, חג השבועות בא גם לחזק את האמונה שלנו בחשיבות של לימוד התורה וקיום המצוות בחיינו כיחידים וכאומה. האמירה המפורסמת של הרב סעדיה גאון "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" התבררה כנכונה באלף שנות היסטוריה יהודית על כל מאורעותיה. אלה שזנחו את הקשר לתורה, הם וצאצאיהם, התנתקו לבסוף מהעם היהודי.
התורה ומתן תורה על הר סיני הם הדברים שקושרים את כל ישראל יחד – אשכנזים וספרדים, תימנים וליטאים, שחורים ולבנים וכל הגוונים שביניהם, ליברלים בדעותיהם הפוליטיות ושמרנים, צעירים וזקנים. התורה חוצה את כל הקווים ואת כל הסיעות בעם ישראל.
זה הרעיון שהתורה עצמה מבטאת באמירה שבהר סיני היינו כולנו "כאיש אחד בלב אחד". חג השבועות הוא חג של אחדות יהודית, של קבלת ההבדלים שיש בין בני אדם במסגרת היעד שלנו להפוך לממלכת כוהנים וגוי קדוש. היה תהליך של שבעה שבועות שהוביל משעבוד מצרים לרגע השיא של הר סיני. גם אנחנו בעיצומו של תהליך של בניית העם היהודי מחדש, של חיזוק המדינה היהודית ושל הפחת חיים חדשים בארץ-ישראל. התהליך הזה דורש זמן. הוא לא יסתיים בשבעה שבועות, אך הדוגמה של שבעת שבועות שספרנו והמתנו תעזור לנו גם בתהליך הזה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il