ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. ישראל שהדליק אש וגוי בישל עליה - לדעת רמ"א התבשיל מותר ולדעת השו"ע התבשיל אסור. לפיכך במסעדות ואולמות שהמשגיח רק מדליק את האש והטבח הוא גוי, לשיטת השו"ע יש בזה משום בישולי גוים.
ב. על מנת להתיר את התבשיל לדעת השו"ע, צריך שהיהודי יניח את הסיר על האש או ישתתף בתהליך הבישול לפני שהמאכל יגיע לשיעור 'בן דרוסאי'.
ג. קשישים הנעזרים בעובד זר - יש אומרים שאין בזה משום בישולי גוים, מפני שלא גזרו על חולה שאין בו סכנה. אם היהודי ידליק את האש במקרה זה, מותר גם לנוהגים כדעת השו"ע, מכח ספק ספיקא.
א. הדלקת האש על ידי יהודי
מבואר בתלמוד שאין איסור פת גויים במקרה שיהודי הדליק את האש המוסקת התנור, אף שהגוי עשה את שאר פעולות האפייה.
בבישול גוי נחלקו השו"ע ורמ"א. לדעת השו"ע הדלקת האש על ידי יהודי לא מועילה להתיר בישול גוי, אך לדעת הרמ"א פעולה זו מתירה את התבשיל, ומה שיבשל הגוי אחרי שהיהודי הדליק את האש מותר באכילה.
למחלוקת זו משמעות במקרים מצויים לרוב, לדוגמא: האם מספיק שהמשגיח ידליק את האש במסעדות ואולמות שמבשלים בהם גויים, או במפעלי מזון שעובדים בהם גויים.
לדעת הט"ז במקרים הנ"ל יש לאסור, לפי שגם ההיתר בהדלקת האש על ידי יהודי הוא רק במקרה שבו הבישול מתבצע בבית היהודי. [אולם, ייתכן שמסעדה או אולם בבעלות יהודית, דינם יהיה כבית ישראל וצ"ע]. מאידך לפי פשט דברי הרמ"א בל מקרה שהיהודי הדליק את האש אין איסור בישולי גויים.
גם לשיטת השו"ע, אפשר להתיר את בישול הגוי אם היהודי יניח את הסיר או המחבת על האש לפני שיגיע התבשיל לשיעור 'מאכל בן דרוסאי'. ובשעת הדחק גם אם היהודי נטל חלק פעיל בתהליך הבישול לאחר שהתבשיל נתבשל כמאכל בן דרוסאי, מותר 1 .
ב. הכנת אוכל לקשיש על ידי עובדת זרה
שאלה נוספת שמצויה מאד בימינו נוגעת לקשישים הזקוקים לעזרה סיעודית. במקרים רבים שוכרים עובדים זרים שיסייעו לאותם קשישים בחיי היום יום, בין היתר בבישול והכנת אוכל. האם יש בזה משום בישולי גוים?
הציץ אליעזר התיר במקרה כזה מאחר ויש אומרים שחולה שאין בו סכנה, מותר בבישולי גוים. וגם אם נאסור לחולה, אם היהודי ידליק את האש מותר גם לספרדים, מפני שישנם טעמים נוספים להיתר:
א. יש פוסקים שסוברים שבבית ישראל אין בישולי גוים.
ב. יש פוסקים שסוברים שאין איסור בישולים גויים בשפחה המושכרת לישראל.
יוצא, שבצירוף סברות אלו יש ספק ספיקא נגד השו"ע: ספק שמא הלכה כרמ"א שמתיר בהדלקת האש, ואפילו אם אין הלכה כרמ"א, שמא בבית ישראל או בשפחה המושכרת לישראל, מותר. מכיון שלדעת פוסקים רבים מקלים בספק ספיקא נגד דעת השו"ע, ניתן להקל במקרה זה 2 .
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אוצרות בלב הים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
