- משפחה חברה ומדינה
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו, ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה, ושס"ט שנה עמד משכן שילה וכשמת עלי חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש, וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש ומגבעון באו לבית העולמים, וימי נוב וגבעון שבע וחמשים שנה" (הלכות בית הבחירה פ"א ה"ב).
הגמרא לא מסבירה כיצד היו נראים המרכזים הרוחניים של נוב וגבעון. הרמב"ם מכנה אותם "מקדש" אף על פי שמסתבר שגם הם היו נראים כמשכן שילה בית מאבנים וגג של יריעות ואותו הוא מכנה "משכן". הוכחה שנוב וגבעון נבנו לפי הדגם של שילה ניתן להביא מן הפסוקים בספר דברי הימים ב':
"וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאלוקים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בַּמִּדְבָּר" (א' ג).
כן נראה מדברי התוספתא זבחים "אי זו היא במה גדולה בשעת היתר במה אוהל מועד נטוי כדרכו אין הארון נתון שם" (פרק יג הי"ח) וכאן מדובר על ימי נוב וגבעון. גם בגמרא משמע כך כמו שמצינו: "ימי אהל מועד שבנוב וגבעון - חמשים ושבע" (זבחים דף קיח ע"ב). משמע שאם קרשי המשכן לא חזרו למקומם גגו המשיך לשרת גם שם. מדייק מכאן מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי אין לדייק מלשון מקדש או משכן שנוקט הרמב"ם שאחד מהם מתיחס בדווקא לבית עולמים (עמוד הימיני סימן א ס"ק ג). לכאורה היה ניתן לומר על פי דברי התוספתא שהובאו לעיל שמציאות הארון היא הקובעת ולכן אי אפשר היה לקיים את המצווה בנוב וגבעון וכך רמוז לכאורה בדברי דוד כשבא לבקש מנתן רשות לבנות את בית הבחירה:
"וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאלוקים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (שמואל ב ז' א-ב).
הלכות ירושלים והמקדש (24)
הרב יוסף כרמל
3 - ההבדל בציווים לבניית המשכן והמקדש (חלק ג')
4 - המרכזים הרוחניים של נוב וגבעון (חלק ד')
5 - הבמות והמשכן (חלק ה')
טען עוד
"הארון איננו שייך לעצם המצווה של בניית הבית. וכן בבית שני ובבית ראשון מזמן שנגנז בימי יאשיהו לא היה שם ארון ומכל מקום שם מקדש לא נתבטל על ידי זה מהבית" (עמוד הימיני שם).
מסכם מו"ר את דעתו בעניין:
"מכל זה נראה, שאין הרמב"ם מייחס שום משמעות מיוחדת לשינוי הלשון של "מקדש ומשכן" שהכל אחד, אלא שכך הוא הדין שאפשר לקיים המצוה בקרשים כמו שנצטוה מ"ר, אולם אח"כ אין לקיים המצוה אלא ע"י בית אבנים בדוקא. אבל זה היה גם טרם הכרתת זרע עמלך ולא מיתלי תלי כלל בזה ולא בכניסה לארץ. וחוזרת השאלה למקומה מה נתחדש בכניסה לארץ במצוה זו מה שלא היה לפני כן." (עמוד הימיני עמוד טז).
בשיעור הבא נשתדל להציע פתרון.
הגבלה באכילת קדשים בירושלים (חלק י"ט)
הרב יוסף כרמל | התשס"ד
חידוש קביעת המקום בירושלים ושילה (חלק ז')
הרב יוסף כרמל | תשס"ה
מה קרה למחיצות המשכן? (חלק י"ח)
הרב יוסף כרמל | התשס"ד
כיצד מקדשים את מקום המקדש? (חלק ט"ו)
הרב יוסף כרמל | תשס"ד
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
איך ללמוד אמונה?
איך עושים קידוש?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
מה המשמעות הנחת תפילין?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
סודה של ברכה