ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
כיצד ננפה ונעשה עבודת ברירה בין הטוב שבה למה שרע בה?
במבט ראשון אולי נראה שהטוב שבה בולט יותר וקל לזהות אותו. איזה דור זכה להפצת תורה ואמונה בעוצמות כמו שזוכה דורינו. כלי ההסברה ההמשלה וההמחשה הולכים ומתרבים. דברים שלפני מספר מועט של שנים היו כספר חתום ופתוח לבודדים נהפך להיות נחלת הכל. על ידי התקשורת התורה נהפכה לשולחן ערוך בפני כל הרוצה ללמוד. האם יש רעה ביכולת לחבר בין אנשים שנמצאים במקומות רחוקים זה מזה. כיצד תוכל להתממש הנבואה "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים מארץ מצרים". רק ע"י התקשורת!
היכולת לעצב תרבות ואוירה ציבורית גדולה שבעתיים על ידי כלי התקשורת.
האם ניתן לומר שהכל תלוי ביד מי התקשורת. כשהתקשורת היא ביד טובים יצא ממנה אך טוב. כל הבעיות נובעות מה"אדם" שעומד אחרי התקשורת. מי שבידו המיקרופון הוא בעל עוצמה גדולה. הוא השולט על השיחה - על התוכנית. האיש הממוצע שאינו בעל מידות מיוחדות בקלות יגלוש להשתמש בכוחו הרב שלא כראוי. כמו שאסרו חז"ל ללמד תורה לגויים כך אולי היה צריך לאסור למוד תקשורת למי שאינו בעל מידות ואמונה! אולם נראה שגם כשהתקשורת ביד ה"טובים" אין זה מבטיח שרק טובה תצמח ממנה.
נתמקד בארבעה כשלים העלולים לבוא תוך כדי ריבוי תקשורת: החצנה, רדידות, מצג שווא של חיבור ושפע ללא עמל.
1. החצנה - התקשרות היא תפיסת העולם כהצגה. לא מראים לצופים את מה ש"אחרי הקלעים". זה גורם גם לשולטים על התקשורת לשים לב לעטיפה הרבה יותר מאשר לתוכן. גם מבחינת הרואים נפגשים רק ב"מוצר מוגמר". בדרך כלל כשאדם לא שותף ומודע לתהליך גם התוצאה אצלו לא מבוררת במקרה הטוב ובדרך כלל הוא מוטעה בהבנתו.
2. רדידות - בתקשורת הדברים מוצעים לכל ללא בחינה מדוקדקת מי ומי המקבלים. אי אפשר לייצר דבר עמוק כשהוא מופנה לציבור מגוון. לכל אדם יש כשרון להעמיק בתחום שונה. יש מי שיודע להעמיק בשכלו ויש מי שעמוק ברגש וכו'.
במקרים רבים התקשורת יכולה להחזיק את עצמה רק על ידי שרבים משתמשים בה. לכן התקשורת לא יכולה להיות "אליטיסטית ובררנית". היא פונה למכנה המשותף הנמוך שבאוכלוסיה.
3.מצג שווא של חיבור- התקשורת ככלי היא כלי שאין בו את המגע האישי והישיר שבין הבריות. ברוב המקרים התקשורת במקום לעשות קשר היא יוצרת מצג שווא של חיבור.
האם ניתן לדבר בחיבור אמיתי בין הבריות כשזה נעשה דרך הרדיו. אין איש מכיר את רעהו. אפילו במקום שיש הכרות בין המתקשרים אין בדיבור שאין בו ראיית פני רעהו דיבור מחובר. גם במדייה שיש בה ראיית אחד את השני, עצם השיחה שנעשית לעני רבים ושלא בצניעות לא מאפשרת דיבור עמוק עדין ומדוייק.
4. שפע ללא עמל - התקשורת היא ארץ האפשרויות ללא שום מגבלות. יש בתקשורת שפע של מידע חוויות וכ' שמציפות את האדם. האדם הפרטי ניצב מול כל העוצמה הזו - ומוכנע. הפרט מרגיש שללא חיבור לתקשורת אין לו קיום. ההרגל להאזין לאחרים נוטל מהפרט את היכולת ליבנות את חייו מתוך הסתכלות אל עצמו פנימה.
בעידן התקשורת לאדם קשה להיות לרגע בשקט עם עצמו. הקלות שבא האדם יכול להעסיק את עצמו במשך שעות רבות ביום גורמות לאדם לברוח מהמחיובות שלו לקיים את שליחותו האישית בדרך של "אדם לעמל יולד".
התיקון:
התקשורת יכולה לההיפך לדבר בונה רק אם היא תכיר את מקומה.
התורה מופיעה בלבוש של תורה שבכתב ותורה שבעל פה. התורה שבכתב נועדה לקבוע בלב האומה את היסודות הכלליים של אמונתינו. אולם ללא התורה שבעל פה אי אפשר להתחבר לתורה שבכתב. התורה שבעל פה נועדה להתאים את הכללים לכל דור ולכל פרט ופרט. אולם התורה שבעל פה נועדה גם ליצור את החיבור הבלתי אמצעי שלא דרך הכתוב אל האמונה. חיבור זה אין בו רק צורך שכל פרט ירגיש עצמו מחובר באופן אישי לתורה אלא הוא המאפשר להגיע לעומקים שלא יכולים להכתב והם בבחינת הסוד הפנימי של התורה.
התקשורת יכולה למלא בבניית התרבות הלאומית שלנו ובהפצת תורה רק בתפקידים של התורה שבכתב. אין לתקשורת את היכולת למלא את התפקידים שלשמם יש תורה שבעל פה. רק אם התקשורת תעודד את הציבור שלא לראות בה פתרון לכל, רק אם התקשורת תדע לעודד את הציבור שלא ליזון ממנה ללא גבולות, רק אם התקשורת תחנך לכך שאין לצפות ממנה שהיא תגאל את הנשמה הפנימית, רק אם התקשורת תכיר בבכורה של תפקידי התורה שבעל פה - היא לא תכרות את הענף שהיא יושבת עליו.
יש לכך השלכות רבות. על כך בהזדמנות אחרת!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
