ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א.אבקת פירה או מנה חמה שבישלוה גוים במפעל, מותרת באכילה מפני שתהליך הייבוש מפקיע את הבישול שהתבצע קודם לכן במפעל.
ב. אם הגוי עירה מים רותחים על מנה חמה או אבקת פירה, מותר, מפני שאין איסור בישולי גוים בעירוי.
א. בישולי גוים באבקה להכנת 'פירה' ו'מנה חמה'
הפוסקים דנו מה הדין כאשר בישול הגוי הוא בשלבים הראשונים של הכנת המאכל, והמאכל צריך עוד תיקון לאחר בישול הגוי.
השאלה מתבטאת למעשה בבישול גוי של אבקה להכנת פירה ובמנה חמה. בתהליך הייצור של פירה ומנה חמה מבשלים בשלב ראשון את החומרים (חלקם עד שיעור בן דרוסאי וחלקם יותר), אחר כך מייבשים אותם ומשווקים אותם באופן זה כך שבהוספת מעט מים רותחים המאכל מוכן תוך כמה דקות.
מה הדין כאשר שלבי הייצור במפעל נעשים ע"י גוי, ומה הדין כאשר ההכשרה לאכילה (הוספת המים) נעשית על ידי גוי?
בשאלה הראשונה זכינו לתשובות משני ראשי ישיבת מרכז הרב, הגר"ש ישראלי זצ"ל (שמחר יום שישי יום הזכרון העשרים לפטירתו) ומו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, אשר שניהם פסקו להיתר.
סיבת ההיתר היא מפני שבשו"ת אבקת רוכל כתב הבית יוסף שאם מייבשים את המאכל אחרי שהגיע לשליש בישול, בטל שם הבישול הראשון ואין בזה בישול גוים 1 .
ב. גוי שהכשיר 'מנה חמה' לאכילה
לפי האמור לעיל, יש לאסור במקרה בו הגוי הוסיף את המים והכשיר את ה'מנה חמה' לאכילה.
שהרי, כשהתרנו בשאלה הראשונה, כשבמפעל כל העובדים גוים והם בשלו, יסוד ההיתר היה שהבישול הראשון הסתלק מאחר וייבשו את המאכל ואינו ראוי לאכילה כמו שהוא, ועל פי זה הוספת המים ל'מנה חמה' היא בישולה ויש לאסור.
אמנם, מכמה מקורות משמע שעירוי לא נאסר בדין בישולי גוים, ועל כן למעשה נראה שיש להתיר. [אך בשבט הלוי משמע לכאורה שמחמיר וסובר שגם עירוי נאסר בבישול גוי ולפי זה המחמיר אינו מן המתמיהים] 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
