ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמִזֶּה תָּבִין הַטַּעַם שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה נוֹלָד מֵאֻמָּה אַחֶרֶת, שֶׁהֲרֵי דָּוִד מִמּוֹאָבִית 1 וּשְׁלֹמֹה מֵעַמּוֹנִית. שֶׁכַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְהוֹצִיא הֲוָיָה חֲדָשָׁה, אֶל זֶה צָרִיךְ הַרְכָּבָה מִן נְטִיעָה אַחֶרֶת שֶׁאֵינוֹ מִן הָרִאשׁוֹנָה. שֶׁאִם הָיָה זֶה הַנְּטִיעָה הָרִאשׁוֹנָה, אֵין כָּאן דָּבָר חָדָשׁ. וּלְפִיכָךְ כַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהָבִיא זֶרַע הַמָּשִׁיחַ לָעוֹלָם, הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַרְכָּבָה וּנְטִיעָה חֲדָשָׁה. וְהַיְנוּ דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סג, א): וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית יב, ג), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהַבְרִיךְ מִמְּךָ, רוּת הַמּוֹאָבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית, עַד כָּאן. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, כִּי אֵלּוּ דַּוְקָא נִקְרְאוּ שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת טוֹבוֹת, אַף עַל גַּב דְּכַמָּה וְכַמָּה גֵּרִים טוֹבִים נִתְגַּיְּרוּ בְּיִשְׂרָאֵל, לָא חָשֵׁיב רַק אֵלּוּ שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת טוֹבוֹת. שֶׁאֵלּוּ ב' בְּרֵכוֹת נִבְרְכוּ לְהוֹצִיא פְּרִי חָדָשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא הָיָה קֹדֶם. וְתָבִין מְאֹד אֵיךְ הָיוּ אֵלּוּ ב' בְּרֵכוֹת סִבָּה לְהוֹצִיא פְּרִי חָדָשׁ, וְזֶה כִּי לֹא הָיָה רָאוּי שֶׁיָּבוֹא עִנְיָן חָדָשׁ וַהֲוָיָה חֲדָשָׁה לָעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת. וְכָל אֲשֶׁר יוֹתֵר רָחוֹק מִיִּשְׂרָאֵל, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ הֲוָיָה חֲדָשָׁה. וּלְכָךְ הַהֲוָיָה הַחֲדָשָׁה בָּאָה מִן עַמּוֹן וּמוֹאָב, שֶׁלֹּא תִּמְצָא שׁוּם אֻמָּה יוֹתֵר רְחוֹקָה מִיִּשְׂרָאֵל מִן עַמּוֹן וּמוֹאָב, שֶׁנִּצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם (דברים כג, ד): לֹא יָבוֹאוּ בַּקָּהָל לְעוֹלָם, שֶׁלֹּא תִּמְצָא דָּבָר זֶה בְּשׁוּם אֻמָּה כְּלָל. וּמֵהֶם רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נוֹלָד הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהִיא הֲוָיָה חֲדָשָׁה, וְכָל זֶה מִפְּנֵי הִתְחַדְּשׁוּת הֲוָיָה הַחֲדָשָׁה.
________________________________
בארנו שכל הוויה חדשה מצריכה איבוד ההוויה הקודמת, לפיכך מקור המשיח צריך להיות לא רק מישראל, אלא גם מאומה אחרת, כדוד המלך שבא מרות המואביה, 1 ורחבעם בן שלמה שבא מנעמה העמונית, והם שרשו של משיח. הסבר הדבר, כאשר רוצה הקב"ה ליצור הוויה חדשה, צריך להוציא אותה ממקור אחר שאינו המקור הראשון, שאם ההוויה החדשה תהיה מאותו מקור, אין כאן הוויה חדשה. לכן כאשר רוצה הקב"ה להביא את זרע המשיח לעולם, הוא מרכיב הרכבה חדשה. דבר זה אמרו חכמים במסכת יבמות על הפסוק: ונברכו בך כל משפחות האדמה, אמר הקב"ה לאברהם, שתי ברכות טובות יש לי להבריך בך, רות המואביה ונעמה העמונית. פירוש הענין כמו שבארנו, שתי אלו גורמות להוויה החדשה של המשיח, אף שהיו עוד גרים טובים שהתגיירו, רק שתי אלו נקראו ברכות טובות, כי מהן יצא פרי חדש שלא היה קודם בעם ישראל. הבן, שדווקא משתי אלו ניתן להוציא הוויה חדשה, כי הוויה חדשה יכולה להיווצר רק כאשר יש יסוד חדש הבא מהאומות. מי שרחוק יותר מעם ישראל, ראוי שממנו תצא ההוויה החדשה. לכן ההוויה החדשה צריכה לבוא מהאומות עמון ומואב, שהן האומות הרחוקות ביותר מעם ישראל, ונצטוו ישראל להרחיקן לעולם, כמו שנאמר: לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם. הרחקה כזו לא נאמרה ביחס לשום אומה אחרת, ומפאת מרחקם מישראל הם הראויים ביותר ליצור את ההוויה החדשה בישראל.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
117 - פרק ל"ב חלק ה'
118 - פרק ל"ב חלק ו'
119 - לימוד שבועי באמונה כ"ז סיון - א' תמוז תשע"ה
טען עוד
בדרך כלל כשרוצים ליצור שושלת של מלכות, בוחרים את המובחרים והמשובחים שבכולם, את המשפחות היותר מיוחסות ושייכות לעם. דבר זה נכון במיוחד כשבונים שושלת שמהווה 'ציר מרכזי' של מלוכה בעם ישראל. תפקידה של שושלת זו היא להביא את העולם כולו למצב חדש ולמדרגה רוחנית עליונה וגבוהה. ממילא כאשר נבנית שושלת מלכות בית דוד, לכאורה המתאים ביותר הוא לבחור שהיא תהיה מורכבת מהאנשים המיוחסים והגדולים בעם ישראל. והנה כשמתבוננים ביסודות השושלת, מגלים שיחד עם זה שהיא בנויה מגזעים מכובדים וטובים של שבט יהודה שזכה למלכות, מעורבים בה גם גֵרים ש'הסתפחו' לעם ישראל: דוד הוא מצאצאיה של רות המואביה ונכדו, רחבעם, שממנו השתלשלה הלאה מלכות בית דוד, הוא בנה של נעמה העמונית שהייתה אשתו של שלמה. הדבר קשה במיוחד לאור העובדה שנשים אלו באו מעמים כה רחוקים מעם ישראל שאסור לבניהם להתחתן עם בנות ישראל, עד כדי כך שחז"ל אף מספרים לנו שהיו ערעורים על נישואים אלו, ויש שסברו שאסור להתחתן אפילו עם בנות של עמון ומואב. הדבר לכאורה, אינו מובן, מדוע בחר הבורא לייסד שושלת זו דווקא ממקומות כה רחוקים?
המהר"ל הדגיש שמדרגת ימות המשיח היא מדרגה אחרת. מדרגה שכולה רוחנית עד כדי כך שלנשמות של ימים אלו אין נגיעה בחומר. מי שעומד במרכז התקופה הזאת הוא מלך המשיח, ולכן כדי ליצור מדרגה רוחנית, צריך שהמשיח יהיה מורכב ממשהו חדש לגמרי, שאינו שייך למציאות הקודמת. לכן יחד עם העובדה שמלך המשיח בא משושלת המיוחסת לשבט המלוכה, שבט יהודה, בכל זאת קיים בתוכה מרכיב חשוב שהגיע מבחוץ, דהיינו, נשים שהגיעו מעמים רחוקים, התגיירו והסתפחו לעם היהודי.
הרחבות
* בין ישראל לעמים
כִּי אִם עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת. ייחודו של עם ישראל הוא בהיותו אומה אלוהית – עם ה'. גם לשאר האומות ישנו ייעוד: לפתח ולקדם את העולם לפי כישרונם, ויתכן שאומה תהיה בעלת כישרון גדול יותר מעם ישראל כפי שכותב הרב קוק : "יש עמים רבים שלהם כשרון מיוחד יותר גדול ממה שנמצא הכשרון ההוא בישראל, אבל ישראל בתור התמצית של האנושיות כולה, מקבצים בקרבם את סגולות כל העמים כולם והן מתאחדות בתוכם בצורה אידיאלית קדושה, באחדות נישאה" [אורות, עמוד קכט] כמו שבאדם קיימים כל הכישרונות שבכל בעלי החיים, גם אם האריה גיבור יותר והנמלה חרוצה יותר וכדומה, יתרונו של האדם הוא בכך שכישרונות אלה קיימים בו בצורה אנושית. כך בישראל נמצאים כל הכישרונות של הגויים, אך עם אופי ישראלי – קדוש.
קיים הבדל נוסף בין ישראל לבין האומות: בעוד שבישראל ישנו ייעוד לכל פרט ופרט גם בפני עצמו, לאומות העולם ישנו ייעוד ציבורי בלבד: "כי האומות... שלא הוכשרו לסדר אורחות החיים הפרטיים שלהם על פי ארחות הקדושה וסדרי הצדק האמיתי, אין לכל איש פרטי שבהם ערך מיוחד לעצמו במטרת החיים. אמנם המטרה הכללית, הפעולה לטובה בהגדלת הטוב, תצא מכלל האומה... אמנם עם ה' אלה התנשאו למדה זו, שהם "ככוכבי השמים" [בראשית כב, יז] ש"לכולם בשם יקרא" [תהילים קמז, ד]... הם הוכנו בכחות רוחניים נשגבים כאלה שיש בכחם לסדר סדרי חיים קדושים גם בחיי הפרט" [עין איה, שבת א, א, כ].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













