בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • דברים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים

עם ישראל ככוכבים

*עם ישראל נמשלים לכוכבים *שבת "חזון" *הילולת רבינו האר"י הקדוש זצוק"ל

undefined

הרב נעים בן אליהו זצ"ל

ג' אב תשס"ג
7 דק' קריאה
עם ישראל נמשלים לכוכבים
ספר 'משנה תורה' הוא הספר החמישי בתורה ואנו מסיימים את השנה עם הספר הזה.
אנו קוראים בפרשה בנאומו של משה רבינו לעם ישראל: "ה' אלהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב" 1 . ונשאלת השאלה, למה ברך אותם משה ככוכבים?! נאמרו על כך תשובות רבות 2 ואנו נלך בדרכו של המדרש ונבאר על פיו. וכך כותב המדרש: "מה הכוכבים הללו מעלות על גבי מעלות כך הן ישראל מעלות על גבי מעלות" 3 .
נבאר זאת ע"פ הסתכלות של אדם פשוט, הרואה בלילה ירח וכוכבים בשמים. הוא אומר לעצמו: מה זה? – זה נראה כעין שטיח שפרוס על ראשנו על גבי העולם כולו ובשטיח הזה כוכבים משובצים. זה כוכב שבתאי, זה צדק, חמה, לבנה וכו'. הוא חושב שיש שטיח מעל ראשו והכוכבים תקועים בקו אחד.
וכך גם לנו השמים נראים. זהו אמנם מרבד גדול, שגודלו אין חקר ושם משובצים הכוכבים. אך באמת, כאשר אדם רואה כוכב קטן מאוד מאיר – יכול להיות שהוא קרוב מאוד וכן כשאדם רואה כוכב גדול ייתכן שהוא רחוק מאוד " כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ" 4 . זאת אומרת, שלא כמו שלנו נראה שכולם נמצאים בקו אחד, אלא הם מעלות מעלות. כלומר, כל אחד מהכוכבים נמצא בדרגה אחרת.
וכך גם עם ישראל. אנו רואים שעם ישראל תמימים, ישרים, אבל לא כולם באותה מעלה. אנו רואים אפילו אנשים צדיקים וקדושים, אך לא כולם באותה מעלה. אנו רואים אנשים דרשנים וחכמים שמוסרים שיעורי הלכה ובכל זאת לא כולם באותה מעלה. אחד למעלה מהשני ואחד למטה מהשני. כל אחד ואחד נמצא בדרגתו ומומחה בעניינים שלו.
וכשם שיש בעם ישראל אנשים עם מעלות שונות כך גם השכר שה' נותן לאדם היא לפי מעלתו, ולא לפי המעשים של האדם.
מספרים שפעם אחת היו שני שכנים. האחד עני והשני עשיר ב"ה, ה' נתן לו כל טוב שבעולם, והיה מתנהג באמת, ביושר ובתמימות. והשני היה עני לא עלינו, בקושי היה לו מה לאכול, בקושי היה אוכל לחם עם משהו.
והנה שניהם עלו לשמים ונכנסו לדין. נכנס הראשון, שאלו אותו: אתה תפילין הנחת? הוא עונה שכן. טלית הנחת? השכמת והערבת לבתי כנסיות ? אמר: כן. שבת כיבדת? הוא אמר שכן, לפי יכולתי. אמרו לו: ספר לנו על השבת שעשית. אמר להם, שאדם צריך להתכונן כבר מיום רביעי לכבוד שבת קודש. המשיכו לשאלו: ואיך התכוננת לכבוד שבת קודש? אמר: מיום רביעי דאגתי לשבת ועד יום שישי בקושי הצלחתי להכין משהו לכבוד השבת. שאלוהו: ומה הספקת להכין? הספקתי להכין לחם, זיתים וחתיכת דג מלוח. אמר לו: זה הכול? אמר זה מה שהספקתי. ואתה הלכת למקווה? פעם אחת טבלתי, היו מים קרים מאוד מאוד, טבלתי ויצאתי. וקידשת את השבת? אמר להם: כן. ועל מה קידשת את השבת? ענה להם: על פיתה. למה לא על יין? אמר להם: מה לעשות? זה מה שהיה. ומה אכלת בבוקר? חמין אכלת? אכלתי ביצה ודג מלוח. ובמנחה, מה עשית? אמר: נשאר לי חתיכת פיתה וחתיכת דג, זה מה שאכלתי. ושירי שבת שרת? שרתי כל הלילה עד הבוקר זמירות לכבוד שבת קודש. אמרו לו: גם ר' שמעון בר יוחאי, מה אכל בסעודה שלישית? אכל חרובים ולא לחם (לפי הפשט), "ושם נברא מעין לו וחרוב למאכלו" 5 , וזה מה שאכל כמה שנים. פסקו לו: אתה תשב באוהל של ר' שמעון בר יוחאי ותיהנה מאורו.
שמע העשיר מה שסיפר העני, אך לו היתה הנהגה אחרת בשבת. אמר העשיר: אוי, אם כך ישימו אותי באוהל אברהם אבינו. נכנסו ושאלו אותו: אתה השכמת והערבת לכנסיות? השיב להם: כן. והנחת תפילין? מיד ענה: המהודרין שבמהודרין. וציצית? מהודר שבמהודר. קידשת את השבת? כן, ודאי וודאי. מה הכנת לשבת? לחמים, פיתות, חלות, כל מיני דגים, בשר, עופות, אווזים, תרנגולים, מכל טוב שבעולם הכנתי לכבוד שבת קודש. למקווה הלכת? אמר בוודאי, טבלתי שבע טבילות במים חמים לכבוד שבת קודש. בליל שבת ב"ה שתיתי ממבחר יינות. ובשבת בבוקר? הבאתי חלות, שבע מיני דגים, קובנה. ובמנחה של שבת הכנסתי אורחים אלי הביתה והאכלתי את כולם.
וכך העשיר התפאר במה שעשה. ישבו ודנו ופסקו שישב בחברת "עוקרי שבת". שאל אותם העשיר: למה לא עם רשב"י? למה לא עם צדיקים אחרים? למה את העני לא שמתם עם אנשים כראוי לו? אמרו לו: האדם העני הזה הוא במעלה יותר ממך. מסכן היה כל כך עני שבקושי פיתה היתה לו, אבל הוא עשה כל מה שבאפשרותו לכבוד שבת, לכן יש לו מעלה אחרת ונושיב אותו בחברת רשב"י. ואותך - נושיב בחברת 'עוקרי שבת'.
כך בני ישראל - יש כוכבים נראים קטנים, ויש הנראים כגדולים והמה מאירים מהשמש והירח וכל אחד ואחד נמצא במקומו ובמעלתו, כמו שראינו בחז"ל הרבה סיפורים על חכמים שונים שכל אחד היה בדרגה אחת 6 .
כדי להבין מה זה כל אחד בדרגה שלו, מסופר:
לפני 100 שנה לקחו אנשים לצבא הרוסי ולקחו חייל יהודי, אברך שלומד תורה. הלכו שני רבנים להצילו, ר' מנחם ור' משה לפידות שהיה צדיק וקדוש. כשהגיעו למפקד הצבא, אמר להם: כולכם מתפללים אותה תפילה, מה ההבדל ביניכם? אני לא מוכן לשחרר את היהודי, לא יעלה על הדעת שאתן ימי חופשה ליהודים. אמר ר' מנחם למפקד: תראה, רב גדול בא אליך. ענה: רב גדול, רב קטן, מה זה משנה. והנה הרבנים כבר הולכים, והמפקד שהרהר בינתיים החליט לנסות את כוחו של ר' משה לפידות. הוא קרא להם ואמר לר' מנחם: אם הוא רב גדול, נראה את כוחו. יש אדם שיש לו בת במצב אנוש ואתה אומר שר' לפידות הוא צדיק- נראה אם הוא יכול לרפאה. אמר לו ר' משה לפידות: ה' מחייה ומרפא. הוא נכנס לחדר ונשא כפיו לשמים בתפילה, אמר: ריבונו של עולם בזכות מועדי ה', תקדש שמך בעולם וידעו כולם, שאתה בורא העולם, בידך להמית ולהחיות, ובשעה זו התעוררה הנערה. אמר ר' משה לפידות למפקד: אתה ראיתי שיש אלוקים בשמים. ענה המפקד: אכן יש לכם צדיקים שיכולים לפנות ישירות לה'.
אנו רואים מהסיפור איך כל אדם מאמין בה' יתברך בדרגתו וע"י תפילתו ה' עוזר לו.
***
שבת "חזון"
אנו כעת בשבת חזון, השבת שלפני תשעה באב. ידוע שיש מהחורבן עד היום 1935 שנה לחורבן מקדשנו שיבנה במהרה בימינו אמן. כסימן לדבר אנו מנכים את המילה "חיים" מהתאריך הלועזי. התאריך הלועזי היום זה 2003, תוציאו מזה "חיים" (=68) וכך נקבל חשבון 1935. ומסר עמוק יש בדבר זה, שהגויים רצו להפחית מאיתנו את החיים "ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם".
בתקופת חורבן בית שני עם ישראל סבל. בתקופה זו חיו ראשית התנאים כמו רבי עקיבא. למה נהרס ונחרב בית המקדש? התשובה היא, על שלא הייתה אהבה בין אדם לחברו 7 . בין הרבנים והחכמים היתה אהבה , אבל בין שאר העם לא היתה ולכן נגזרה גלות ארוכה לתקן עניין זה.
עניין זה של אהבת חינם קשורה לאהבת ה' כפי שנבאר. איך אדם מגיע לאהבת ה'? אומרים המפרשים - אם אתה אוהב את חברך באמת. כמו שאנו אומרים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" 8 ואחר כך "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ" 9 . הסמל לאהבת ה' הוא "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" 10 – אם אדם אוהב את חברו, הוא יכול להגיע לדרגה של אהבת ה'. בשעה שאדם אוהב את הקב"ה זה צריך להתלוות לאהבת חברו.
וכיצד אוהב אדם את חברו? מורידים דרגה. כי אם יש לאדם אפילו מעט שנאה או קנאה, הוא לא יכול להגיע לאהבת רעים וממילא הוא לא יגיע לאהבת ה' שלימה. ואיך מגיעים ל"לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ" 11 ? אל תקנא בחברך, כי כל אחד מקבל את חלקו וכל אחד נמצא בדרגה שלו ובמעלה שלו.
בראש השנה כולם רוצים עליות לתורה ולמפטירים. וגם אני הייתי שמה והייתי צריך להיות מפטיר. אמר לי הרב צדקה זצ"ל: אתה מתחרה עם אנשים, שב בשקט. והנה שני אנשים 'התחרו' כדי לקנות את המפטיר. אחד מצבו הכלכלי טוב והשני לא. בא אחד אמר 20 ₪, והשני 50 ₪. בא הראשון ואמר 300 ₪ ועיניו של השני דמעו. הוא היה בן יחיד לאמו שנפטרה בר"ה ולכן רצה לעלות מפטיר. הרב צדקה שמע על כך והרים את עיניו אל הקונה הראשון והוריד את עיניו. כנראה שהקונה הרגיש בזה. קם הקונה ואמר: אני אשלם את הכסף ולא יעזור לך, אבל אתה תעלה מפטיר. העלתי את הסכום, וראיתי שאתה לא יכול כלכלית. הרב צדקה קרא ואמר לו: אתה היום הנחת אבן פינה בביהמ"ק - הראת בדיוק מה זה אהבת ישראל, אשריך!
אנו רואים מהסיפור שאנו צריכים להשתדל למסור את הנפש כדי לכפר על מה שהיה ולהרבות באהבת ישראל.
***
הילולת רבינו האר"י הקדוש זצוק"ל
אנו נמצאים בשבוע שחל בו יום פטירת האריז"ל שחל ב-ה' באב. הרבה שבחים ועניינים מסופרים עליו ולמעשה, רק אנשי צפת הכירו אותו כי הוא חי שם שנה עד שנה וחצי וסיפרו עליו הרבה. אך כל הסיפורים הם כאין ואפס. הוא סידר את הקבלה לפי המתכונת שלומדים המקובלים היום, ואחריו בא הרש"ש, ר' שלום שרעבי, והוא תיקן ובנה את הכוונות לפי האר"י ז"ל.
בד"כ הצדיקים, כשהם היו דורשים הם עמדו ודרשו את הפסוק מתוך הכתב. והאריז"ל אמר שהוא עשה עצמו כאילו הוא קורא מהכתב. אחרי שהאריז"ל הלך, ראו שהדרשה היתה כתובה על נושא אחד והפסוק שכתוב בפתק היה בעניין אחר.
לדוגמא, כשהיה מביט וצופה ונשמתו הייתה מגיעה למעלה והיה רואה בן אדם, הוא היה יכול לדעת מה יש לו בתוך נשמתו, מה הוא חושב ואם חטא.
מספרים על ר' יעקב אבוחצירא, שפעם אחת התארח בשבת אצל רב אחר. הרב רצה לכבד את האורח שידרוש. האורח דרש פלפולים, מעשיות והלהיב את הקהל. שאל המארח את ר' יעקב האם עקב אחר פלפולו של האורח? ענה ר' יעקב, אוי! שחכם זה אינו מהול וקרוב בעיני שאינו מבני ישראל. ואמר: איך ייתכן שאדם זה שדורש וכל הקהל נלהב מדרשתו? איך אתה יודע? שאל המארח. אמר לו: הודיעו לי מן השמים. תפס ר' יעקב את האורח והוא הודה שהוא לא מהול כלל, אלא בא ולמד את חכמתו הקדושה ובא לרמות את הקהילה.
עוד מספרים שהיה הולך כל שבוע לדרשת האלשיך הקדוש שהיה מסביר ומפרש את פרשיות התורה. פעם, כשהלך האר"י והקשיב לדרשתו לפרשת ויצא, הגיע לעניין שלבן רימה את יעקב. אמרו מאה פעמים רימה לבן את יעקב. התחיל האלשיך הקדוש לומר רמאות אחרי רמאות. כשהגיע לרמאות האחרונה התחיל האר"י לצחוק. והסביר שראה את לבן הארמי, שאומר שאת הרמאות הזו הוא לא רימה את יעקב. לו היה יודע, היה מרמה גם בזה.
זה מראה לנו מעט מגדולותו של האריז"ל שהיה רואה בעולמות עליונים.
ר' משה קורדוברו שימש רבו של האר"י. כשהוא נפטר הלך האר"י להלוויה וכולם הלכו אחריו. בשעת הדרשה לפני מיתתו אמר להם הרמ"ק שיהיה עמוד ענן הולך לפני הלוויה ומי שיזכה ויראה אותו יהיה ממשיכו. ובהלוויה אף אחד לא ראה. בא בחור אחד – האר"י ואמר: אני רואה ענן מעל ארון הנפטר. אמרו לו: אתה זכית להיות הממשיך של הרמ"ק!




^ 1.דברים א, י
^ 2.לדוג': רש"י (שם, ד"ה והנכם היום ככוכבי השמים) - וכי ככוכבי השמים היו באותו היום, והלא לא היו אלא שישים רבוא, מהו והנכם היום, הנכם משולים כיום, קיימים כחמה וכלבנה וככוכבים :
^ 3.דברים רבה פרשה א, יד
^ 4.תהילים ק"ג, יא
^ 5.מתוך הפיוט "ואמרתם כה לחי" לרבינו יוסף חיים בעל ה'בן איש חי' זיע"א
^ 6.לדוג': ברכות (לד:) - אמר רבי יוחנן בן זכאי: אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו - לא היו משגיחים עליו. אמרה לו אשתו: וכי חנינא גדול ממך? אמר לה: לאו, אלא הוא דומה כעבד לפני המלך, ואני דומה כשר לפני המלך
^ 7.יומא (ט:) - מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם . ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים
^ 8.דברים ו', ד'
^ 9.דברים ו', ה'
^ 10.ויקרא י"ט, י"ח
^ 11.ויקרא י"ט, י"ז


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il