ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
אחד מן האירועים המביכים בחשפנותם שהתורה מתארת הינו מעשה בנות לוט ואביהן. הללו שהרו לו, תכננו את מעשה גילוי העריות שלהן בקור רוח, שלב אחר שלב. נראה שלולי התורה הייתה מספרת זאת ספק אם מעצמנו היינו מעלים בדמיוננו מעשה נורא שכזה. גם במעשה יהודה ותמר כלתו שהרתה לו מותירה אותנו התורה מתקשים מול מה שנראה כסיפור דברים תמוהים שהצנעה יפה להם.
מדוע עוסקת התורה במעשים כאלו? למה בכלל קורים מקרים מעין אלו בין דמויות המפתח של התורה?
ושתי עובדות מכבידות יותר את משקל התמיהה:
למרות הטלת דופי נמרץ במעשה ובעושיו, בכל זאת מצאו חז"ל נקודת שבח מסוימת בבנות לוט, על מידת הזריזות שהייתה להן, כי חשבו את הדבר למצווה: 'בשכר לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה זכתה וקדמה ארבעה דורות בישראל למלכות' (נזיר דף כ"ג), והעובדה השנייה היא שחכמינו אמרו שתוצאת הריון נפשע זה הייתה שדורות רבים אחר כך יצאה לעולם נשמת דוד המלך, מצאצאיה של רות המואבייה - בת מואב שקרוי כך על שם שבא מאב, מלוט אביה של יולדתו. גם האירוע הבעייתי של יהודה ותמר נעשה 'שותף' היסטורי ללידתו של דוד.
והנה מוקצנת עוד יותר הבעייתיות שבסיפור, שהרי למדנו שיש חיוב במעשה ובאחריתו ההיסטורית.
העומק שבמורכבות
אותם המנתקים את העולם וההתרחשויות שבו מבורא העולם, קל להם גם להפריד את התורה מאחדותה הקדושה. להם אין צורך להעמיק בנושא שלנו - 'כך קרה. מקרה' יפטירו. אבל האמון על בקשת האחדות יודע שדבר ה' אחד הוא במעמק סיפורי התורה כמו גם בחיים. גילוייו המעשיים של דבר ה' הינם רבים, מגוונים ואכן לעיתים אף נפתלים, אך כולם זורמים אל אותו שגב עתידי - 'ונשגב ה' לבדו ביום ההוא'.
בקריאה מעמיקה, רחבה, של פרשה עדינה שכזו, אנו למדים על דרכי היבנותה של האחדות המורכבת, הכוללת גם טוב ורע גם אור וחושך - שכולם משמשים את הרצון העליון המתחתר במעמקים, כדרך מים שקטים, אל יעדם, אל מעייני הישועה.
וכך, גם בסדום ונוראותיה, גם בה טמונים אורות, ואין שום ניצוץ אור שיישכח ולא ייחשף מהחושך בו נבלע. אלא ש'אורות דסדום' בוקעים לעצמם דרך אל המציאות באופן סדומי של גילוי עריות - אך האורות כולם יצֹא יֵצאו.
והשאלות הפשוטות, המתבקשות, 'וכי לא יכלו האורות לצאת אלא בכך', 'וכי אורו של דוד לא יכול היה להאיר בדרך יותר נשגבת', שאלות יסוד אלו הן המביאות להעמקת התובנות של דרכי הקדושה.
'אורות מאופל אמר ויהי'
לולי המהלך המעוות, 'תוצרת' סדום ונערותיה, יכול היה האדם המאמין להגיע לחשוב שדרכי הפעולה של הקב"ה לתיקון המציאות יכולות להיות רק על ידי הטוב והקדושה, והרע וכל אשר עמו הרי הוא מוקצה מחמת מיאוס. אכן, בעקרון, ודאי שכך הוא. על פי רוב - זוהי דרך המלך. אלא שמכך אין להגיע למסקנה שאין לה' יכולת להשתמש גם בצינורות עקלקלים לתיקון המציאות. הסכנה האמונית הגלומה באופן חשיבה כזה היא רבה, ונציין כדוגמא רק זאת שאין 'להגביל' את ה' בגבולות 'מתוצרת מחשבתנו' ואין ל'הפקיע' את הרע מחוץ לשלטון ה', כדברי המשנה: "הָאוֹמֵר יְבָרְכוּךָ טוֹבִים, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת" 'לפי שהשם יתברך מברכים אותו טובים ורעים' (רמב"ם על המשנה, מגילה פ"ד)
אכן, דרך הנהגה זו שמורה רק למלכו של עולם. מקולקלים כמו השבתאים למיניהם הפכו את הבדיעבד ללכתחילה, כדי ל'רדת אל הרע ולהעלות ניצוצות', אבל הם אבדו ואינם עוד, ומי ירחם על נשמתם שנפלה בעצמה לאותן מחשכים.
יהודי של שולחן ערוך אינו ממציא תורה. כל מצווה, תפילה, תלמוד תורה או הישמרות מעבירה מעבירים את הרע מן העולם ומפיקים אורות ממחשכיו בדרך המדויקת ביותר, הדרך של 'המדעים המדויקים' שנקראת הלכה.
וסיפורי התורה מחנכים אותנו לאמונה עמוקה היודעת להיות תמימה גם כשמאורעות גדולים באים למציאות בדרכים ש'נדמה לנו שאנחנו היינו עושים זאת טוב יותר'. נדמה לנו.
בעניין זה לימדנו רבי שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל תורה עמוקה על הפסוק 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'. לכאורה 'המשחק מכור מראש', ברור שה' יצליח ומה 'החכמה' בכלל? אלא שהכוונה היא ש'עצת ה' תקום' גם בדרך שסללו הרשעים בניגוד לרצון ה'. גם מעשים מעוותים יובילו את העולם לתיקונו. וכך גם לימינו אלה. למדנו מרבינו הגר"א, שלעת גאולה, כש'עת צרה היא ליעקב - ממנה יוושע', מהצרה עצמה צומחת הישועה.
ואמונה שלמה ש'מלכותו בכל משלה' ו'אין עוד מלבדו' יכולה להמתיק את הדינים מעלינו ולהאיר אורות גם מכל המחשכים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
