ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חלב שחלבו גוי וחלב בפיקוח ממשלתי

דף הבית בית מדרש הבית היהודי כשרות דיני כשרות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

תמוז תשע"ה

חלב שחלבו גוי וחלב בפיקוח ממשלתי


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

עיקרי ההלכות
א.חז"ל אסרו להשתמש בחלב שחלבו גוי, שמא עירב בו חלב טמא.
ב. הפוסקים חלוקים האם הגזירה הייתה רק באופן שיש חשש לחלב טמא, לכן לדוגמא אם אין בעיר בהמות טמאות מותר, או שהגזירה היא כללית ואסור בכל מקרה.
ג. נפקא מינא ממחלוקת זו: חלב שיש עליו פיקוח ממשלתי וברור שאין שם חלב טמא. לדעת האגרות משה אפשר להתיר, אך ראוי להחמיר. לדעת בעל מנחת יצחק ובעל התשובות והנהגות, אסור.

א. פתיחה להלכות חלב של גויים
חז"ל אסרו לשתות חלב שחלבו גוי.
יסוד האיסור הוא החשש שמא יערב הגוי חלב טמא בטהור והדבר לא יהיה ניכר. ואסרו חכמים אפילו גבינה שנעשתה מחלב זה, למרות שבאופן טבעי חלב מבהמה טמאה אינו מתגבן לגבינה, מפני שייתכן שלמרות שהגבינה עשויה מחלב בהמה כשרה עלולים להיות שאריות של חלב טמא בחלל הגבינה.
מאחר והגזירה היא שמא יערב גוי חלב טמא, אם אין לגוי בהמות טמאות והיהודי נמצא באזור החליבה, מותר. אלא שרמ"א הצריך שלכתחילה יראה יהודי לפני תחילת החליבה את הכלי בו חולבים שיהא נקי ללא שאריות מחליבות קודמות 1 .

ב. חלב שיש עליו פקוח ממשלתי
נחלקו הפוסקים האם גזירת זו חלה רק כשיש חשש לחלב טמא, אבל אם אין בעיר בהמות טמאות כלל, מותר, או שהגזירה היא גזירה כללית וכל חלב שחלבו גוי הוא איסור (אלא אם כן החליבה הייתה בדרכי ההיתר שפורטו לעיל).
מהתשב"ץ והרדב"ז משמע שהגזירה היא רק באופן שיש חשש לתערובת חלב טמא. והעיד הפרי חדש שהמנהג בקהילת הספרדים באמסטרדם היה להקל בשאלה זו על פי דעת הרדב"ז.
מאידך, מדברי המרדכי והשערי דורא, משמע שהגזירה היא כללית על כל חלב שחלבו גוי.
החת"ס מחמיר וכותב שאפילו אם הלכה כרדב"ז, בני אשכנז קבלו על עצמם להחמיר. ומי שמקל בזה עובר על נדר מדאורייתא.
לשאלה זו השלכה גדולה למציאות בה יש פיקוח וטרינרי על המחלבות ואסור להכניס לתוכן חלב טמא כלל. האם במקרה זה מותר לשתות חלב שחלבו גוי?
האגרות משה, מתיר במקרה בו יש פיקוח שכזה ומוסיף שמלבד שיטת הרדב"ז, יש צד נוסף להקל, שבירור ודאי נחשב כראייה לכל דבר. למרות זאת הוא כותב שבעל נפש יחמיר, והוסיף שכך הוא עצמו נוהג.
לעומתו, בשו"ת תשובות והנהגות ובשו"ת מנחת יצחק פסקו להחמיר.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il