ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"היא שצונו למול את הבן והוא אומרו יתעלה לאברהם, המול לכם כל זכר. וכתיב בתורה, שהוא בכרת מי שבטל מצווה זו". ע"כ.
ואם כן יש לשאול, מדוע נאמרה מצווה זו שוב בפרשת תזריע (שם) שנאמר וביום השמיני ימול בשר ערלתו. ואם נאמר שנתחדש בה, שמלים ביום השמיני אפילו בשבת ואפילו שיש במקום המילה בהרת (כמבואר במסכת שבת קלב,א) אפשר היה לכתוב רבויים אלה בפרשת לך לך כאשר נצטוה אברהם אבינו. ע' באור החיים (ויקרא שם) שעמד על כך וביאר, שאצל אברהם, כיון שלא נצטוה על שבת ולא על קציצת בהרת בודאי שמצות המילה דוחה אותן. ולכן כתבה תורה לאחר מתן תורה, שהמילה דוחה שבת ובהרת, אף על פי שנצטוינו במצות אלו, כי מצות מילה חביבה וקודמת להן. אכן עדיין יש להעיר שמלשון ספר המצות הנזכר לעיל נראה שלאברהם אבינו נאמרה מצות מילה אך עונש כרת נאמר בתורה ומשמע שכוונתו שאיסור כרת נצטוו בו ישראל במתן תורה ולא נאמר לאברהם אבינו ולפיכך כתב הרמב"ם על מצות המילה שנאמר לאברהם וסיים וכתיב בתורה שהוא בכרת, משמע שזה לא נאמר לאברהם. ודו"ק. לפי זה כהמשך לנאמר בתורה עונש כרת אפשר היה לצוות גם על דחיית השבת ואיסור קציצת בהרת מפני מצות מילה.
עוד שאלו רבותינו הקודמים, מדוע מברכים ברכה נוספת למצות המילה (מלבד ברכת וציונו על המילה) להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, ומדוע אין נוסח הברכה להכניסו בברית עם הקדוש ברוך הוא, שעמו כורתים ברית. ובאמת במילת גרים ועבדים אין מזכירים ברית אברהם.
אלא שכידוע ברית נערכת בין שני צדדים שמתקשרים בברית. על אחת כמה וכמה אדם שמתקשר בברית עם הקדוש ברוך הוא, שמשמעה הדבקות האדם בבוראו, ואכן אברהם אבינו שחז"ל תיארו אותו כעובד ה' ללא לאות וללא הרף, שכך פירשו את דברי הנביא ירמיהו (יב, ה), ואיך תתחרה את הסוסים, סוסים הוא כינוי לאבות, אברהם יצחק ויעקב, שרצו לפני הקדוש ברוך הוא כסוסים. (סנהדרין צז, א יונתן בן עוזיאל שם) והכוונה, כמו שאומרת הגמ' סוכה (כו, ב) ששינת הסוס ששים נשימות, לומר, שהאבות לא ישנו יותר משינת הסוס ובשאר הזמן היו ערים ונכונים למצות בוראם, במשך כל חייהם. ולפיכך ראוי הוא אברהם אבינו לבוא בברית עם הקדוש ברוך הוא. אך כל אחד מישראל, שלא הגיע לעבודת ה' בכל כוחו, ובודאי לא תינוק שאך עתה עברו עליו שמונת ימים מאז לידתו, שאינו יודע בין ימינו לשמאלו, מה משמעות לכניסתו לברית עם בורא עולם. לפיכך אנו מברכים להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, לומר, שבאמת כל תינוק הנימול לשמונה (או אחר כך) נכנס באותה ברית שנכנס בה אברהם אבינו. שאמנם אברהם אבינו זכה להכנס בברית מפני מעלתו וקרבתו לקדוש ברוך הוא, אולם הקדוש ברוך הוא הבטיח לו שהברית נעשית חלק בלתי נפרד ממהותו וחלק מהוייתו העצמית ולפיכך היא עוברת בתורשה גם לזרעו אחריו. משאין כן גרים ועבדים, שלמרות היותם במצות המילה, אין זה דרגת בריתו של אברהם אבינו. ולכן לא מזכירים את בריתו בברכת המילה שלהם.
אכן אברהם אבינו שלא נצטוה בכל המצות, ואילו בניו עם ישראל, שקיבלו את כל התורה על תריג מצותיה, עוברים בברית שממנה נובעת אחר כך קדושת ישראל במצות, דהיינו שהמצות שהם עושים משפיעות עליהם עצמם ועל כל העולמות (כפי שהאריך בספר נפש החיים, שער ראשון ושני.) כי מי שלא נתקדש בקדושת המצות גם אם הוא עושה מצווה אין מצווה זו משפיעה על מהותו ועל העולם בכלל, כפי שהדבר קורה במי שנצטווה.
ובעוד שבברית שנאמרה לאברהם אבינו מודגש חלקו בברית, שנאמר (בראשית יז, ט), ויאמר אלוקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר ואתה וזרעך אחריך לדרתם. וגו', המול לכם כל זכר. הרי יש צד הברית מהקדוש ברוך הוא, וכמו שנאמר (שם, פסוק ז), והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך. ולאחר מתן תורה שנצטוו ישראל לא רק בכריתת הערלה אלא גם בפריעה כמבואר במסכת יבמות (עא,ב) אמר רבה בר יצחק אמר רב, לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו. וכתבו תוס' (שם) ד"ה לא ניתנה, ומכל מקום אברהם אבינו פרע מילתן אף על גב דלא נצטווה. והוסיפו, שמצות פריעה היא הלכה למשה מסיני. ע"כ. הרי שעם קבלת התורה ברית המילה היא יותר חזקה ועמוקה (שזו הפריעה, לגלות ראש האבר ולא להשאיר בו ציצין) זוהי ברית הבאה מצד הקדוש ברוך הוא שמכניס בברית תינוק, שאינו מבין דבר ובעצם, הברית נעשית כביכול על ידי הקדוש ברוך הוא ולא על ידי האדם. ולפי שזה עניין אלוקי, הברית דוחה שבת ודוחה צרעת, כמו שמצינו במקדש, שקרבן הקבוע לו זמן דוחה את השבת ואת הטומאה, כי במקום הקדושה העליונה מתבטלות המגבלות והדבקות בה' מתגברת.
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל [email protected]
חזרת התורה בפרשת תזריע, ביום השמיני ימול בשר ערלתו היא בעצם מצווה שונה מהברית שנצטוה בה אברהם אבינו, כמבואר, ולכן כאן רמזה תורה שהברית דוחה שבת ובהרת. ולכן מברכים שתי ברכות האחת מצד הברית שהקדוש ברוך הוא כורת עמנו, והאחת מצד הכנסתו בבריתו של אברהם אבינו, שזה מצד הברית שאנו פועלים בה. ולכן תיקנו ברכה זו שיברך אותה אבי הבן שנצטוה למול את בנו, כעין אברהם אבינו שנצטוה למול את עצמו ובני ביתו. (אמנם אם אין אב יברך אחר ברכה זו, מפני שכל ישראל מצווים למול את הערלים שבנינו.) ברכת המילה, אשר קדשנו במצות על המילה, היא ברכה על המצווה שבמעשה כמו כל המצות ורומזת על חלקו של הקדוש ברוך הוא בברית. אך תיקנו ברכה מיוחדת לברך לאחר המילה, אשר קדש ידיד מבטן וגו' שמפרט שהקדוש ברוך הוא נכנס בברית עמנו צאצאי אברהם אבינו.
-----------------------
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758. או באימייל [email protected]
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
