ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מאמר ראשון פרק ד' חלק ג'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה ספר העיקרים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"ח תמוז התשע"ה

מאמר ראשון פרק ד' חלק ג'

כ"ח תמוז התשע"ה



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

כוונת הרמב"ם
וְאֶפְשָׁר כִּי דַעַת הָרַמְבַּ"ם בְּמִסְפַּר הָעִקָּרִים הוּא עַל זֶה-הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְנוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא מָנָה הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהֵם אָבוֹת, עִם הַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתָּעֲפִים מֵהֶם, וְקָרָא אוֹתָם כֻּלָּם "עִקָּרִים". וְלָזֶה מָנָה "מְצִיאוּת ה'" שֶׁהוּא הָאָב, עִקָּר רִאשׁוֹן, וּמָנָה עִמּוֹ אַרְבָּעָה שָׁרָשִׁים אֲחֵרִים מִסְתָּעֲפִים מִמֶּנּוּ, בָּעִקָּרִים, וְהֵם: הָאַחְדוּת, וְהַרְחָקַת הַגַּשְׁמוּת, וֶהֱיוֹתוֹ, יִתְבָּרַךְ, קַדְמוֹן, וְשֶׁרָאוּי לְעָבְדוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ; וּמָנָה "תוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם" שֶׁהוּא הָאָב, עִם שְׁלֹשָׁה שָׁרָשִׁים אֲחֵרִים, בָּעִקָּרִים, לְפִי שֶׁהֵם מִשְׂתָּרְגִים מִמֶּנּוּ, וְהֵם: הַנְּבוּאָה, וּנְבוּאַת מֹשֶׁה, וְשֶׁלֹּא תִשְׁתַּנֶּה הַדָּת; וּמָנָה גַם-כֵּן יְדִיעַת ה' וְהַהַשְׁגָּחָה לַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ, וְהוּא הָאָב, עִם שְׁלֹשָׁה עִקָּרִים אֲחֵרִים נִכְלָלִים בּוֹ אוֹ מִסְתָּעֲפִים מִמֶּנּוּ, וְהֵם: גְּמוּל הַנֶּפֶשׁ, וּמָשִׁיחַ, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים.

קשיים בהסבר זה בדעת הרמב"ם
וּלְפִי זֶה-הַצַּד לֹא יִקְשֶׁה לָמָּה לֹא מָנָה הַחִדּוּשׁ, כִּי לֹא מְנָאוֹ לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס תַּחַת אַחַד מֵאֵלּוּ-הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁזָּכָרְנוּ. וְלֹא מָנָה הַבְּחִירָה וְהַתַּכְלִית, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם הֶכְרֵחִיִּים לְתוֹרָה אֱלֹהִית, כִּי אֵלּוּ אֵינָם הֶכְרֵחִיִּים לָהּ בְּמַה שֶּׁהִיא אֱלֹהִית, כְּמוֹ שֶׁיָּבוֹא [פ"ט], בְּעֶזְרַת ה'. אֲבָל עֲדַיִן יִקְשֶׁה לְפִי זֶה-הַדֶּרֶךְ: לָמָּה לֹא מָנָה הַחִיּוּת* וְהַיְכֹלֶת*, וְלֹא תְאָרִים אֲחֵרִים, תַּחַת עִקַּר "מְצִיאוּת ה'", כְּמוֹ שֶׁמָּנָה הַקַּדְמוּת וּשְׁאָר הַתְּאָרִים? וְכֵן יֵשׁ לְדַקְדֵּק עַל כָּל מַה שֶּׁהוֹצִיא מִן הָעִקָּרִים הָאֲחֵרִים; וְיִתְבָּאֵר כָּל זֶה בִּכְלָל דְּבָרֵינוּ בְּמַה שֶּׁיָבוֹא, בְּעֶזְרַת ה'. וְנָשׁוּב לְדַקְדֵּק בָּעִקָּרִים, לְפִי דַרְכֵּנוּ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵם אָבוֹת. וּנְבָאֵר תְּחִלָּה עִקָּרֵי הַדָּתוֹת הַנִּמּוּסִיּוֹת, וְאַחַר-כֵּן נְדַבֵּר עַל עִקָּרֵי הַדָּת הָאֱלֹהִית, בְּעֵזֶר הָאֵל, יִתְבָּרֵךְ.
____________________________________
הַחִיּוּת – ה' פועל ומשפיע. וְהַיְכֹלֶת – ה' בעל יכולת אין סופית.


ביאורים

ראינו שכבר מדברי הנביא ישעיה וגם מדברי חז"ל, עולה כי יש שלושה עיקרי אמונה, וזו גם המסקנה מצד הסברא בסוגיה זו. מדוע אם-כן מנה הרמב"ם שלושה עשר עיקרי אמונה? ניתן ליישב זאת אם נבין שבין הרמב"ם לרבי יוסף אלבו כלל אין מחלוקת. גם הרמב"ם שמנה שלושה עשר עיקרי האמונה מודה שמתוכם יש רק שלושה עיקרים מרכזיים. כל שאר עשרת העיקרים נמשכים מעיקרים אלו;
1. מציאות ה' – כלולים בעיקר זה: אחדותו, שה' אינו גוף, שה' הוא קדמון ושרק אליו צריך לעבוד.
2. תורה מן השמים – כלולים בעיקר זה: עצם הנבואה, שהיא התגלות ה' לנבראים, הייחודיות של נבואת משה ושהתורה לא תשתנה.
3. שכר ועונש – כלולים בעיקר זה: עולם הבא, ביאת המשיח ותחיית המתים.
לפי הסבר זה מתיישבת דעת הרמב"ם ששלושה עשר העיקרים בנויים באופן שיש שלושה עיקרים, ומהם משתלשלים עשרת העיקרים האחרים. הסבר זה מבאר חלק מהקושיות שהקשינו על שיטת הרמב"ם. שאלנו מדוע הרמב"ם לא מנה את חידוש העולם ובריאתו כעיקר, אחרי שהוא בעצמו כתב במפורש, שזה עיקר מעיקרי היהדות. הסיבה לכך היא שעיקר זה לא נובע משלושת עיקרי היסוד. נוסף לכך, מובן למה הרמב"ם לא מנה את הבחירה החופשית ואת התכלית, דהיינו את התועלת הנובעת בקיום מערכת החוקים האלוהית, מכיוון שהן לא מיוחדות לדת שמגיעה מאלוהים. גם מערכת חוקים אזרחית מניחה כהנחת יסוד שלאדם יש בחירה חופשית, ולכן היא מחוקקת חוקים כדי שהאדם ישמור עליהם על מנת להגיע לתכלית – יצירת חברה מתוקנת ומוסרית.
אך עדיין נשארה קושיה מרכזית על הרמב"ם. מדוע הרמב"ם בחר להוסיף לשלושת העיקרים דווקא את עשרת העיקרים הללו? למשל, מדוע הרמב"ם הוסיף לעיקר מציאות ה' את האמונה בכך שה' הוא קדמון ולא את האמונה שה' הוא כל יכול? על שאלות אלו ועוד אומר רבי יוסף אלבו שהוא יתייחס בהמשך. לאחר שפירט את מרכז משנתו על מספר העיקרים, הוא מתחיל לעשות הבחנה בין מערכת חוקים אנושית לבין דת שמגיעה מאת ה'. דבר זה יאפשר לבדוק מדוע עיקרים אלו מייחדים את הדת שמגיעה מאת ה'.

הרחבות
• הרמב"ם והעיקרים
לֹא יִקְשֶׁה לָמָּה לֹא מָנָה הַחִדּוּשׁ. הרב קוק מסביר באופן אחר מדוע השמיט הרמב"ם ממניין העיקרים את חידוש העולם: "כן עשה הרמב"ם... עם מציאות ה' וחידוש העולם, אף על פי ששניהם עיקרים ויסודי תורה, מכל מקום כיוון שהראשון הוא יסוד הכל, לא רצה לשלב את קיומו באותו המשקל של חידוש העולם, והתאמץ לקיים את ידיעת האלוהות גם על פי הנחת הקדמות, כדי שיהיה היסוד היותר עיקרי שבין העיקרים מבוצר יותר, ואחר כך עסק להכריע את יסוד החידוש" [מאמרי הראיה, עמ' 15]. כלומר, הרמב"ם העדיף שלא לתלות את האמונה במציאות ה' באמונה בחידוש העולם, משום שהאמונה במציאות ה' חשובה ועיקרית יותר מהאמונה בחידוש העולם, ולכן יש לברר אותה להמון גם בלי שהשיגו את אמונת החידוש. מדברים אלו עולה שמניין העיקרים של הרמב"ם מכוון לכך שהיסודות העיקריים ביותר יהיו ברורים, ולא לשם עצם הגדרת יסודי הדת מצד עצמם. רעיון זה עולה גם מהערתו של הרב יצחק שילת שישנם במניינו של הרמב"ם עיקרים שהיה אפשר ללמוד אותם מעיקרים אחרים. לדוגמה: מאחדותו של הבורא יש להסיק שהוא אינו גוף, שכן כל גוף מתחלק, ובכל זאת מנה אותם הרמב"ם לשני עיקרים שונים, "על מנת שהיסודות יהיו ברורים ידועים ומשוננים אצל כל אדם" [הקדמות הרמב"ם למשנה, ביאור ההקדמה לפרק חלק, עמ' קפז].

לעילוי נשמת נפתלי הרצקא בן אלתר אברהם ז"ל
לעילוי נשמת רפאל פרג'י רובר גז ז"ל בן ברוך חי ורחל ז"ל
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il