ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (וירא): "וזה מה שאומרים בזמירות ליל שבת קודש 'דורשי ה' זרע אברהם אוהבו, המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא', הרי שתלה עניין תוספת שבת במה שבני ישראל הם זרע אברהם אבינו אוהב ה', כי אהבת ה' של אברהם אבינו היא להוסיף על המצווה ולחייב עצמו יותר במה שמחויב, ולעשות רצון ה' בלבב שלם".
על הכתוב (ישעיהו נו, ב) "שומר שבת מחללו", דרשו חז"ל (שבת קיח, ע"ב) 'מחללו- מחול לו'. וה'אמרי אמת' זיע"א אמר, כי יש עבירות חמורות אשר קשה לשוב עליהם בתשובה, ובכדי להשיג עליהם מחילה, על האדם להתחזק ב'תוספת שבת', שעל ידי מה שהאדם מוסיף על השבת, זה מביא כפרה על אלו העבירות הקשות לשוב עליהן בתשובה.
שמירת שבת אינה רק הקיום הטכני של מצוות השבת. כמובן, זהו דבר נעלה וגדול בפני עצמו, אלא שיש עוד פירוש למילת 'שמירת' והוא 'ציפייה' כמו שפירש רש"י את הפסוק (בראשית לז, יא) "ואביו שמר את הדבר" - 'היה ממתין ומצפה מתי יבא'.
הירושה שקיבלנו מאברהם אבינו היא, שיש בכוח היהודי להכניס את השבת מוקדם ולהוסיף מחול על קודש, מתוך אהבת ה' יתברך.
כשיהודי מקדים את כניסת השבת, הוא מביע שרצונו לעשות את רצון אביו שבשמים בלבב שלם ובנפש חפצה ומראה את תשוקת לבו, שמצפה ומחכה לבואה של שבת קודש. הוא מגלה ששמירת השבת איננה כעול עליו, אלא הוא רץ וממהר לקבלה מוקדם, וגם ביציאתה, אינו מאיץ להיפרד ממנה, אלא מוסיף זמן יותר ממה שמחויב מצד הדין.
וכל זה מכוחו של אברהם אבינו, אב לאומה הישראלית, 'ויטע אשל' - שנטע בתוך כל ישראל נטיעה והיא, שעל כל איש ישראל נאמר 'זרע אברהם אוהבו', וביכולתו לעשות אש"ל- א'חר ש'בת ל'ויה.
אמרו חז"ל (סנהדרין לח, ע"א) שאדם הראשון נברא בערב שבת כדי שיכנס למצוה- לשבת (כפירוש רש"י), מיד. ומובא בשם האריז"ל, כי אילו המתין אדם הראשון עד שבת, היה מותר לו לאכול מעץ הדעת.
כותב 'הלקח והלבוב' (בראשית): "ואולי לפי זה, יש לומר שהבחירה היתה ביד אדם הראשון שמיד שנולד סמוך לשבת, לקבל עליו כבר תוספת שבת, וממילא היה נכנס לשבת מיד ואז לא היה שייך כל ענין החטא כלל. נמצא, שכל שורש החטא של אדם הראשון, היה מה שלא נכנס לשבת מיד, היינו שלא קיבל עליו תוספת שבת".
וממשיך: "ומזה אנו יכולים להבין מה שהפליגו בספרים הקדושים גודל התיקון שיש בתוספת שבת, כי כל שורש החטא בבריאה היה מחסרון תוספת שבת. ולכן יש את ההתנגדות הגדולה מכוחות הטומאה ומניעות היצר הרע שלא להוסיף על קדושת שבת, כי הדבר נוגע עד לתיקון חטאו של אדם הראשון".
על הלשון 'המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא' מקשים, למה נקט היציאה לפני הכניסה, והתשובה היא, כי הכוח לקבל שבת ולהוסיף מחול על הקודש הוא רק בגלל שכבר המשיך קדושת יום השבת לתוך ימי המעשה בעת יציאת השבת הקודמת. על ידי 'המאחרים לצאת מן השבת' - שאיחר לצאת ממנה והמשיך קדושת שבת לתוך השבוע הנכנס, אז ממילא יש ביכולתו לקיים 'וממהרים לבוא' - להוסיף ולהכניס שבת מוקדם.
מוסיף 'הלקח והלבוב' מסר חשוב מאוד: "ידוע, כי הששת אלפים שנה מכוונים נגד ששת ימי בראשית, והאלף השביעי, הוא יום שכולו שבת. ומקובל מפי צדיקים כי פעולת בני ישראל בהוספת חול על הקודש בערב שבת, ממשיך קדושה לתוך ששת ימי המעשה, ומוסיף קדושת שבת לשעות של יום השישי, הרי בפעולה זו מקרבים ביאת גואל צדק, שיתרחב קדושת האלף השביעי להיות מוסיף מחול על הקודש, שבתוך שנות האלף השישי יחול קדושת משיח צדקנו".
וממשיך: "והדברים מובנים בזה שהתחלנו כי ענין 'תוספת שבת' נוגע בתיקונו עד שורש החטא של עץ הדעת, ויש ביכולת הוספת מחול על קודש, למהר התיקון השלם".
השבת הקרובה היא בסימן 'השבת העולמית', לחזק את מעמדה וכבודה של השבת. בפרט בתקופה שלצערנו רואים שיש ירידה בכבוד השבת, ויש הרוצים לחלל ולרמוס את קדושת השבת בראש כל חוצות, אז מוטלת עלינו החובה והזכות לרומם את קרנה של השבת בכל האופנים, הן בהוספת לימוד הלכות שבת, הן בשמירת מצוות השבת יותר בדקדוק וקדושה, הן בעונג ושמחת השבת והן בלהוסיף זמן בכניסת השבת וביציאתה, באופן שנזכה על ידי זכות השבת לגאולה השלמה, אמן ואמן
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו בצד של החזקים!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
דיני פלסטר בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
