ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (וירא): "וזה מה שאומרים בזמירות ליל שבת קודש 'דורשי ה' זרע אברהם אוהבו, המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא', הרי שתלה עניין תוספת שבת במה שבני ישראל הם זרע אברהם אבינו אוהב ה', כי אהבת ה' של אברהם אבינו היא להוסיף על המצווה ולחייב עצמו יותר במה שמחויב, ולעשות רצון ה' בלבב שלם".
על הכתוב (ישעיהו נו, ב) "שומר שבת מחללו", דרשו חז"ל (שבת קיח, ע"ב) 'מחללו- מחול לו'. וה'אמרי אמת' זיע"א אמר, כי יש עבירות חמורות אשר קשה לשוב עליהם בתשובה, ובכדי להשיג עליהם מחילה, על האדם להתחזק ב'תוספת שבת', שעל ידי מה שהאדם מוסיף על השבת, זה מביא כפרה על אלו העבירות הקשות לשוב עליהן בתשובה.
שמירת שבת אינה רק הקיום הטכני של מצוות השבת. כמובן, זהו דבר נעלה וגדול בפני עצמו, אלא שיש עוד פירוש למילת 'שמירת' והוא 'ציפייה' כמו שפירש רש"י את הפסוק (בראשית לז, יא) "ואביו שמר את הדבר" - 'היה ממתין ומצפה מתי יבא'.
הירושה שקיבלנו מאברהם אבינו היא, שיש בכוח היהודי להכניס את השבת מוקדם ולהוסיף מחול על קודש, מתוך אהבת ה' יתברך.
כשיהודי מקדים את כניסת השבת, הוא מביע שרצונו לעשות את רצון אביו שבשמים בלבב שלם ובנפש חפצה ומראה את תשוקת לבו, שמצפה ומחכה לבואה של שבת קודש. הוא מגלה ששמירת השבת איננה כעול עליו, אלא הוא רץ וממהר לקבלה מוקדם, וגם ביציאתה, אינו מאיץ להיפרד ממנה, אלא מוסיף זמן יותר ממה שמחויב מצד הדין.
וכל זה מכוחו של אברהם אבינו, אב לאומה הישראלית, 'ויטע אשל' - שנטע בתוך כל ישראל נטיעה והיא, שעל כל איש ישראל נאמר 'זרע אברהם אוהבו', וביכולתו לעשות אש"ל- א'חר ש'בת ל'ויה.
אמרו חז"ל (סנהדרין לח, ע"א) שאדם הראשון נברא בערב שבת כדי שיכנס למצוה- לשבת (כפירוש רש"י), מיד. ומובא בשם האריז"ל, כי אילו המתין אדם הראשון עד שבת, היה מותר לו לאכול מעץ הדעת.
כותב 'הלקח והלבוב' (בראשית): "ואולי לפי זה, יש לומר שהבחירה היתה ביד אדם הראשון שמיד שנולד סמוך לשבת, לקבל עליו כבר תוספת שבת, וממילא היה נכנס לשבת מיד ואז לא היה שייך כל ענין החטא כלל. נמצא, שכל שורש החטא של אדם הראשון, היה מה שלא נכנס לשבת מיד, היינו שלא קיבל עליו תוספת שבת".
וממשיך: "ומזה אנו יכולים להבין מה שהפליגו בספרים הקדושים גודל התיקון שיש בתוספת שבת, כי כל שורש החטא בבריאה היה מחסרון תוספת שבת. ולכן יש את ההתנגדות הגדולה מכוחות הטומאה ומניעות היצר הרע שלא להוסיף על קדושת שבת, כי הדבר נוגע עד לתיקון חטאו של אדם הראשון".
על הלשון 'המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא' מקשים, למה נקט היציאה לפני הכניסה, והתשובה היא, כי הכוח לקבל שבת ולהוסיף מחול על הקודש הוא רק בגלל שכבר המשיך קדושת יום השבת לתוך ימי המעשה בעת יציאת השבת הקודמת. על ידי 'המאחרים לצאת מן השבת' - שאיחר לצאת ממנה והמשיך קדושת שבת לתוך השבוע הנכנס, אז ממילא יש ביכולתו לקיים 'וממהרים לבוא' - להוסיף ולהכניס שבת מוקדם.
מוסיף 'הלקח והלבוב' מסר חשוב מאוד: "ידוע, כי הששת אלפים שנה מכוונים נגד ששת ימי בראשית, והאלף השביעי, הוא יום שכולו שבת. ומקובל מפי צדיקים כי פעולת בני ישראל בהוספת חול על הקודש בערב שבת, ממשיך קדושה לתוך ששת ימי המעשה, ומוסיף קדושת שבת לשעות של יום השישי, הרי בפעולה זו מקרבים ביאת גואל צדק, שיתרחב קדושת האלף השביעי להיות מוסיף מחול על הקודש, שבתוך שנות האלף השישי יחול קדושת משיח צדקנו".
וממשיך: "והדברים מובנים בזה שהתחלנו כי ענין 'תוספת שבת' נוגע בתיקונו עד שורש החטא של עץ הדעת, ויש ביכולת הוספת מחול על קודש, למהר התיקון השלם".
השבת הקרובה היא בסימן 'השבת העולמית', לחזק את מעמדה וכבודה של השבת. בפרט בתקופה שלצערנו רואים שיש ירידה בכבוד השבת, ויש הרוצים לחלל ולרמוס את קדושת השבת בראש כל חוצות, אז מוטלת עלינו החובה והזכות לרומם את קרנה של השבת בכל האופנים, הן בהוספת לימוד הלכות שבת, הן בשמירת מצוות השבת יותר בדקדוק וקדושה, הן בעונג ושמחת השבת והן בלהוסיף זמן בכניסת השבת וביציאתה, באופן שנזכה על ידי זכות השבת לגאולה השלמה, אמן ואמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
