ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הלכות כלליות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א.הקפת הבימה בעת אמירת ההושענות - זכר להקפת המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים.
ב.לדעת רמ"א רק מי שיש לו ארבעה מינים מקיף את הבמה. לדעת השו"ע כולם מקיפים.
ג.מצווה להקביל פני רבו ברגל, משני טעמים: 1. כבוד התורה והרב 2. כדי ללמוד תורה והוראה מרבו.
ד.יש אומרים שבזמן הזה אין חובה להקביל פני רבו ברגל. אך דעת רוב האחרונים שגם בימינו קיימת חובה זו.
א. מנהג ההושענות
נוהגים להקיף בכל יום מימי חג סוכות את הבימה ולומר הושענות, זכר למקדש. בהושענא רבא מקיפים שבע פעמים 1 .
הסיבה שמקיפים את הבימה היא שבזמן שאין בית מקדש, הבימה היא במקום המזבח, שכן אמר הקב"ה לאברהם אבינו "תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם" 2 .
בששת הימים הראשונים של חול המועד מקיפים את הבימה תוך כדי אחיזה בארבעת המינים. מי שאין לו ארבעה מינים: למנהג השו"ע יקיף גם הוא, למנהג רמ"א לא יקיף 3 .
בהושענא רבא - נחלקו הפוסקים האם יש לאחוז את הערבות בהקפות או את ארבעת המינים.
להלכה - דעת השו"ע לאחוז בערבות יחד עם ארבעת המינים. מאידך המשנה ברורה כתב בשם האר"י שאין להחזיק את הערבות 4 .
ב. הקבלת פני רבו ברגל
בגמרא נאמר שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל.
הראשונים חלוקים בטעמו של דין זה. לדעת הרמב"ם החיוב הוא מדין כבוד רבו. לדעת הרמב"ן וספר חסידים החיוב הוא מדין תלמוד תורה.
לדעת הנודע ביהודה, בימינו אין חיוב הקבלת פני רבו. מאידך רוב האחרונים חולקים עליו וסוברים שגם בזמן הזה יש חיוב.
הגרש"א שטרן שליט"א תולה את המחלוקות זו בזו: הנודע ביהודה שסובר שבזמן הזה אין חיוב, הבין שיסוד הדין הוא כבוד הרב, ולא שייך לתקן חובה לכבד את הרב בעלייה לרגל כאשר בית מקדשנו שומם ולא עולים אליו, מפני שלא ייתכן שכבוד הרב יגדל מכבוד שמיים.
מאידך, רוב האחרונים סברו שהיסוד הוא תלמוד תורה, ולכן גם בזמן שאין בית מקדש חייב להקביל פני רבו על מנת ללמוד ולדעת את המעשה אשר יעשו 5 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
