ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
הדברים תלויים בשאלה מהי העמדה הנפשית שלנו. אם העמדה היא כזו שמחפשת שלמות ומוחלטות, הרי באמת עלולה להיווצר אצלנו תחושה מייאשת ולא-סלחנית כלפי עצמנו (במקרה הטוב) וכלפי העולם (במקרה הרע). לעומת זאת, כאשר העמדה הנפשית היא תביעה מתמדת לשיפור והשתלמות, אנו מתמלאים ברחמים.
היכולת לסלוח לעצמנו נובעת ממידת הרחמים. בעולם המערבי מידת הרחמנות מתחברת אסוציאטיבית עם ותרנות (ולכן כיום אנשים ממהרים מדי לסלוח לעצמם מבחינה מוסרית). זוהי הבנה שאינה נכונה. חז"ל אומרים ש"כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא - יוותרו מעיו". אי אפשר לבקש מאת הבורא רחמים במשמעות של החלקת פינות. האמת האלוקית חייבת להופיע בעולם. בקשת ויתור מאת ה' נמשלת לאדם שמתחנן בפני המורה לחשבון שיסכים ששתיים ועוד שתיים הן חמש ולא ארבע.
לכן צריך להבין שהמילה רחמים מגיעה מהמילה רחם. הרחם הוא המקום שבו העובר מתפתח לפני צאתו לאוויר העולם. הוא המקום שבו מתרקמים חיים חדשים שיופיעו בעתיד. במילים אחרות, היכולת לרחם ולסלוח, לעצמנו ולעולם - היא היכולת לתת אמון. אנחנו סולחים לעצמנו לא כוותרנות, אלא מפני שאנחנו מאמינים שלמרות שכעת אנחנו מצויים בכישלון – עוד נשכיל להצמיח כוחות חדשים שיובילו אותנו אל היעד.
היכולת לסלוח לעצמנו היא היכולת להיות סבלניים ולהבין שהמציאות כולה, ואנו בתוכה, מתקדמים לאט לאט. יש נפילות וירידות, אבל הכיוון הכללי הוא התקדמות. המבט הבוגר מבין שאין דבר כזה ניצחון מוחלט, אין דבר כזה "ממחר לא אכשל יותר לעולם". יש הבנה שממחר אשתפר עוד קצת; ומתוך ההקשר הזה – גם אפשר לסלוח לעצמך ולחיות עם הכישלונות באופן ראוי.
זאת הסיבה שבגללה אנחנו פותחים את יום הכיפורים בתפילת "כל נדרי": כל הנדרים, השבועות, החרמות והקונמות – כל החבלים, המיתרים והנימים שקושרים אותנו לצדדי הכישלון של השנה שעברה – כולם בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין. היכולת להתחיל מחדש איננה תמימות, אלא הבנה בוגרת במהות המושג תהליך. אין דבר כזה "להגיע". אין דבר כזה "לא ליפול יותר". יש אפשרות להתקדם כל הזמן. השנה הצלחתי להתרכז בתפילה חמש דקות יותר מאשר בשנה שעברה; השנה, לעומת השנה שעברה, הצלחתי לקבוע עוד שיעור אחד בשבוע; השנה הצלחתי לדבר קצת פחות לשון הרע – כל אלה הם הישגים אדירים שאמורים לתת את המנוע והשמחה להמשיך להתקדם הלאה. לקראת השנה הבאה.
בתפילת כל נדרי אנחנו נולדים מחדש, אנחנו מבינים שהכישלונות הם זמניים וחולפים והתשובה היא הבריח היציב; זו הסיבה מדוע מכריזים בתחילת התפילה כי אנו "מתירים להתפלל עם העבריינים". העבריינות היא זמנית, הנשמה היא הקבועה.
מוציאים את הטוב מהרע
התהליכיות באה לידי ביטוי גם בעבודת הכהן הגדול בקודש הקודשים. בזמן שבית המקדש היה קיים, עיקרו של יום הכיפורים בא לידי ביטוי בעבודת הכהן הגדול. השיא של עבודת הכהן הגדול הייתה הַכניסה לקודש הקודשים, המקום המקודש ביותר שכל השנה כולה נאסרה אליו הכניסה. בקודש הקודשים היה הכהן הגדול מקטיר קטורת – ערבוב של אחד עשר סוגי אבקות שונים, עשר מתוכן בעלות ריח טוב, ואחת - אבקה בשם חלבונה - בעלת ריח רע. והנה למרבה הפלא, כאשר ערבבו את האבקות הללו ביחד, הקטירו אותן יחדיו, ריחה של החלבונה הפך מריח רע לריח טוב. ביום הכיפורים מתברר כי כאשר קושרים (תרגום המילה "קטיר" בארמית הוא קשר) את כל פרטי החיים יחדיו – גם כוחות הרע הופכים לטוב. במהלך ההקשר הרחב של החיים אנחנו אט אט ממתקים את הרע. מתמלאים ברחמים גם על כוחות השלילה ומתקנים אותם במהלך חיינו.
השנה, אולי יותר מכל שנה אחרת, יש לנו הרבה מאוד על מה להתפלל גם במישור הלאומי. מדינת ישראל ניצבת השנה מול אתגרים לא פשוטים בכל התחומים: הביטחוני, הכלכלי ובעיקר הרוחני. ביום הכיפורים הזה אנחנו ניצבים מול אלוקינו, מול עצמנו, מכריזים באומץ על כוונתנו להשתחרר מחיינו הקודמים, להתיר את הנדרים והקיבעונות ולהיפתח לחיים חדשים, לחיים של רחמים. חיים של שנה חדשה.
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר שדרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
