ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
בחג הסוכות הבא בתחילת השנה אנו פוגשים את קדושת השביעית בחלק מארבעת המינים. בערבות פשוט בין הפוסקים שאין בו קדושת שביעית, וכן בלולב. בהדסים ישנו דיון בין הפוסקים, אך דומה שמקובל להלכה שאין בהם קדושת שביעית, ולכן נשאר לנו האתרוג, שהוא פרי ויש בו קדושת שביעית.
באתרוג עצמו אנו מוצאים דיון מתי חלה בו קדושת השביעית, שכן כבר בברייתא אנו רואים שאתרוג דומה לירק בכמה דברים ולפרי בכמה דברים.
להלכה פסקו רוב רובם של הראשונים וכך נפסק בחזון איש ועוד שאנו הולכים בו אחר חנטה כמו שאר הפירות (בניגוד לדעת הרמב"ם הסובר שבאתרוג אנו הולכים אחר שעת לקיטה) ולכן האתרוגים שאנו נפגוש השנה יש בהם קדושת שביעית. מובן הדבר שדין זה יהיה שונה כאשר מדובר באתרוג שנרכש מהיתר מכירה, שבו לרוב רובם של הפוסקים אין בו קדושת שביעית (יש פוסקים הסוברים להחמיר בקדושת שביעית אף בהיתר מכירה, שכן לפי חלק מהפוסקים אף בשדה של גוי יש קדושת שביעית ואכמ"ל).
ישנם פוסקים שכתבו שהואיל ואף לדעת הרמב"ם אם האתרוג נלקט בשנה השביעית יש בו קדושת שביעית, ראוי לרכוש אתרוג שנלקט בשנת השמיטה, וכך להימנע ממחלוקת בדינו. אתרוגים רבים היום בשוק אכן נלקטו בשנת השמיטה, כך שאדם הרוצה יכול להשיג אתרוג בקדושת שביעית, והדרך שהאתרוג יגיע אליו תהיה על ידי אוצר בית דין.
אוצר בית הדין משמעותו אך ורק חלוקה של פירות הפקר, וממילא אמור היה להיות שעבור כל האתרוגים נפקיד ביד בית הדין סכום זהה, שכן הטורח שווה בין הסוגים השונים ורמות ההידור השונות, אלא שהנוהג הוא אחרת. כיום בשוק מצויות בדרך כלל שלוש דרגות באתרוגים של אוצר בית דין, אשר ההשתתפות בהוצאת בית הדין משתנה על פי רמות ההידור. אף שהדבר דומה למכירה, הותר הדבר על ידי פוסקים רבים על בסיס הדבר שאדם מוכן להשתתף בהוצאות בית הדין בסכום שונה לפי רמת ההידור של האתרוג שהוא יקבל (כך הורחב בקונטרס אוצר בית דין להג"מ קארפ בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהוסיף שכל הדבר מתקיים רק אם מדובר במחיר סביר שיש בו טובת הציבור).
אדם שיש לו אתרוג הקדוש בקדושת שביעית מאוצר בית דין או מקטיף מעץ שלא נערכה באדמתו היתר מכירה צריך לנהוג בו קדושת שביעית לדינים השונים.
היסוד המרכזי בשימוש באתרוג הוא "לאכלה ולא להפסד" שאסור להפסיד פירות שביעית. כבר בהשגת האתרוג צריך להיזהר שלא יהיה בשיעור מצומצם, שכן יש חשש שבחג הוא יצטמק וירד משיעורו עוד לפני סוכות ויצא שקטפו להפסד (אורחות רבנו).
מותר למדוד ולשקול אתרוג שביעית הואיל והמדידה נעשית לצורך מצוה (משנת יוסף ועוד).
את האתרוג אפשר ליטול רגיל כבשאר השנים ואין לחשוש אם קליפתו תתקלקל, שאף שבקליפת האתרוג יש קדושת שביעית, אין בעיה בכך הואיל שמדובר בצורך מצוה לא נחשב הפסד (ספר השמיטה).
רבים נוהגים להצהיב את האתרוג לקראת נטילתו, אף באתרוג בקדושת שביעית מותר לעשות זאת (ספר פירות שביעית לגר"צ כהן שליט"א בשם הגר"נ קרליץ שליט"א).
אף שאתרוג של קדושת שביעית הוא במקורו הפקר, ישנה חשיבות לשלם לבית הדין קודם החג שכן במידה שלא שילם ישנו דיון בין הפוסקים אם יוצא בו ידי חובה (הגרש"ז אוירבך זצ"ל כתב שאין יוצאים בו ידי חובה שהרי הוא גזלן, ואילו הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א כתבו שיוצא ידי חובה שכן מדובר בהפקר. עיין בספר פירות שביעית להגר"צ כהן שליט"א עמ' רכד' שהאריך בדיון בנושא).
יש פוסקים שכתבו שראוי שאת האתרוג שבו יש קדושת שביעית יבליעו בלולב ואף יש שהסבירו שאת האתרוג נותנים במתנה (הגר"מ אליהו זצ"ל) כדי לצאת ידי חובת השיטות הסוברות שיש בעיה הלכתית באוצר בית הדין.
הדיון הנוסף שקיים ביחס לאתרוגים הוא ביחס למכירה שלהם לחו"ל, שכן יש בעיה בהוצאה מהארץ של פירות קדושת שביעית. בסופו של דבר מצאו הפוסקים דרכים לכך (עיין בהרחבה בספר שמיטה ממלכתית).
אחר החג מובן שצריך להמשיך ולשמור על קדושתו כשמירת שאר פירות שביעית.
יהי רצון שנזכה לחג מלא קדושה ושמחה ומתוך המעלות הגדולות של קדושת פירותיה של הארץ נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
