ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וּלְפִי זֶה נֹאמַר שֶׁכְּשֶׁנִּגְזַר עַל הָאָדָם טוֹב מָה* הִנֵּה הוּא נִגְזַר עָלָיו בְּמַדְרֵגָה יְדוּעָה* מִכִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה, וְזֶה כְּלַל יִעוּדֵי הַתּוֹרָה*, וְכֵן כְּשֶׁנִּגְזַר עָלָיו רַע מָה הִנֵּה הוּא נִגְזַר בִּהְיוֹתוֹ בְּמַדְרֵגָה יְדוּעָה מֵהָרַע אוֹ בַּהֲכָנָה יְדוּעָה, וּכְשֶׁתִּשְׁתַּנֶּה הַמַּדְרֵגָה הַהִיא אוֹ הַהֲכָנָה הַהִיא תִּשְׁתַּנֶּה הַגְּזֵרָה בְּהֶכְרֵחַ לְטוֹב אוֹ לְרַע.
משל גזרת המלך
וְזֶה כְּמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל כָּל הָעֲרֵלִים שֶׁבִּמְדִינָה פְּלוֹנִית שֶׁיֵּהָרְגוּ אוֹ שֶׁיִּנָּתֵן לְכָל אֶחָד כִּכַּר זָהָב, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶם וְנִמּוֹל, שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה בְּלִי סָפֵק הַגְּזֵרָה הַהִיא וְתִבָּטֵל מֵעָלָיו לְרַע אוֹ לְטוֹב כְּפִי הַהֲכָנָה שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה בָּאִישׁ הַהוּא. וְלָזֶה* הָיָה הַהִשְׁתַּדְּלוּת בַּעֲשִׂיַּת הַטּוֹב וְכִשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה טוֹב וְהֶכְרֵחִי בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא הֲכָנָה לְקִבּוּל הַשֶּׁפַע הָאֱלֹהִי אוֹ לְבַטֵּל מֵעָלָיו הַגְּזֵרָה.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
133 - מאמר שלישי פרק י"ח חלק א'
134 - מאמר שלישי פרק י"ח חלק ב'
135 - מאמר שלישי פרק י"ח חלק ג'
טען עוד
וְזֶה מַסְכִּים לְמַאֲמַר זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה [בראשית רבה נט, א]: רָבָא אִיקְּלַע לְמִימְלָא חֲזַנְהוּ שְׁחוֹרֵי רֹאשׁ, אָמַר מַאי הַאי, אָמְרוּ לֵיהּ מִדְּבֵית עֵלִי קָאָתִינָא, דִּכְתִיב בֵּיהּ: "וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים*" [שמואל א ב, לג], אָמַר לְהוּ זִילוּ אִיעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה דִּכְתִיב "כִּי הִיא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ" [דברים ל, ב], שֶׁיֵּרָאֶה מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁהַגְּזֵרוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת הֵן הֵנָּה בִּהְיוֹת הַמְקַבֵּל בַּהֲכָנָה וּמַדְרֵגָה יְדוּעָה, וְאִם תִּשְׁתַּנֶּה הַמַּדְרֵגָה הַהִיא תִּשְׁתַּנֶּה הַגְּזֵרָה הַהִיא, וּבַעֲבוּר זֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ שֶׁשִּׁנּוּי הַשֵּׁם* יוֹעִיל לְבַטֵּל הַגְּזֵרָה וְכֵן שִׁנּוּי הַמַּעֲשֶׂה.
תועלת התשובה
וּמִזֶּה הַצַּד הוּא שֶׁתּוֹעִיל הַתְּשׁוּבָה לָרָשָׁע, שֶׁעַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה הוּא כְּאִלּוּ נֶהְפַּךְ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁלֹּא נִגְזְרָה עָלָיו אוֹתָהּ גְּזֵרָה, שֶׁהֲרֵי אַחְאָב שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "רַק לֹא הָיָה כְּאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי הַשֵּׁם" [מלכים א כא, כה], וְאַחַר שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה לְפִי שֶׁצָּם וְנִתְכַּסָּה בְּשַׂק וְנִכְנַע לִפְנֵי ה', נֶאֱמַר לְאֵלִיָּהוּ: "יַעַן כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִפָּנַי לֹא אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ" [שם כט], וְזֶה יוֹרֶה שֶׁהַגְּזֵרָה הַנִּגְזֶרֶת עַל הָרָשָׁע הוּא בִּהְיוֹתוֹ בַּתֹּאַר הַהוּא מִן הָרַע, וּכְשֶׁיִּשְׁתַּנֶּה מִן הַתֹּאַר הַהוּא עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, הִנֵּה הוּא כְּאִלּוּ נֶהְפַּךְ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁלֹּא נִגְזְרָה עָלָיו אוֹתָהּ גְּזֵרָה.
תפילה משנה את מדרגת האדם
וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ הוּא מְבֹאָר שֶׁתּוֹעִיל הַתְּפִלָּה אוֹ כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה אֶל שֶׁיּוּכַן הַמִּתְפַּלֵּל לְקַבֵּל שֶׁפַע הַטּוֹב אוֹ לְבַטֵּל מִמֶּנּוּ הָרַע הַנִּגְזָר עָלָיו, לִהְיוֹתוֹ מִשְׁתַּנֶּה מִמַּדְרֵגַת הָרַע שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ. וְזוֹ הַטַּעֲנָה רָמַז אֵלֶיהָ צוֹפַר* בִּהְיוֹתוֹ מַאֲשִׁים אֶת אִיּוֹב שֶׁלֹּא הָיָה מִתְפַּלֵּל לַשֵּׁם לְהַצִּילוֹ מֵרָעָתוֹ וְלֹא הָיָה מֵכִין עַצְמוֹ לְבַטֵּל מֵעָלָיו הַגְּזֵרָה. וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ: "אִם אַתָּה הֲכִינוֹתָ לִבֶּךָ וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּךָ, אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ, כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם" וגו' [איוב יא, יג-טו], כְּלוֹמַר, אִם תָּכִין לִבְּךָ לְהִתְפַּלֵּל וּלְתַקֵּן מַעֲשֶׂיךָ אֵין סָפֵק שֶׁעַל יְדֵי הַתְּפִלָּה וְכִשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה תִּמָּלֵט מִן הַצָּרוֹת הַלָּלוּ. וּמִזֶּה יִתְבָּאֵר שֶׁהַתְּפִלָּה וְכִשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה מוֹעִיל לְבַטֵּל הַגְּזֵרָה בְּכָל עֵת, וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין [ראש השנה טז.].
רצון ה' מתחילתו הוא לשנות את הגזרה
וְאֵין לְהַקְשׁוֹת וְלוֹמַר אֵיךְ יִשְׁתַּנֶּה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁכָּךְ הָיָה רְצוֹן הַשֵּׁם מִתְּחִלָּה שֶׁתִּתְקַיֵּם הַגְּזֵרָה בִּהְיוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ מַדְרֵגָה וְאוֹתָהּ הֲכָנָה, וְאִם תִּשְׁתַּנֶּה הַהֲכָנָה תִּשְׁתַּנֶּה הַגְּזֵרָה.
____________________________________
מָה – מסוים. בְּמַדְרֵגָה יְדוּעָה – לפי מצב רוחני מסוים. יִעוּדֵי הַתּוֹרָה – הבטחת השכר לעושי מצוות. וְלָזֶה – ולכן. אִיקְּלַע לְמִימְלָא – נזדמן לממילא (שם מקום) וראה שכולם בעלי שער שחור, כלומר שאין בהם זקנים. מַאי הַאי – מה פשר הדבר. מִדְּבֵית עֵלִי קָאָתִינָא – אנו מצאצאי עלי הכהן שנגזר עליהם שימותו בגיל צעיר. יָמוּתוּ אֲנָשִׁים – בגיל צעיר. שֶׁשִּׁנּוּי הַשֵּׁם – "כלומר, שאני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים" (רמב"ם תשובה ב, ד). צוֹפַר – מחבריו של איוב.
ביאורים
הקדוש ברוך הוא קבע מסגרת לעולם המכילה חוקים שטבועים במציאות אותם איננו מסוגלים לשנות. בתוך אותה מסגרת, כל שאנו יכולים הוא לבחור כיצד להתנהל. אדם לא יכול להחליט שהוא חיה, אבל הוא יכול להחליט להתנהג כמו חיה. הטבע שלנו קבוע, אך הוא כחומר ביד היוצר – לטוב ולמוטב.
הקדוש ברוך הוא לימדנו בתורה מהם החוקים של אותה מסגרת וכיצד נכון להתנהג כדי להגיע לאורח חיים אמיתי. לכשנצליח לחיות כך, בצורה נכונה ומתאימה לעולם אותו ברא ה' – נזכה לברכה רוחנית וחומרית. לעומת זאת, אם ח"ו נסטה מדרכה של תורה, הטבע של הבריאה יגיב בהתאם.
למתבונן מהצד נראה שנוצר שינוי בהנהגה האלוהית. יום אחד חשב אלוהים שמגיע לאדם זה עונש, אך לאחר שהוא התחנן ובכה 'התרצה' הא-ל האכזר לוותר לאדם שנכנע בפניו. אך האמת שונה בתכלית. החוקים האלוהיים הם קבועים, ומי שמשתנה הוא האדם . כאשר אדם משפר את מעשיו או מתפלל ומתחבר לה' – דרגתו משתנה, והוא מקבל את שכרו בהתאם לחוקים שקבע ה'.
לכן, גם כאשר נגזרת גזירה על האדם, אפילו בנבואה משמים – יש ביכולתו לשנות את הגזירה. גורלו נתון בידיו . בטוי לכך מצאנו בדברי חז"ל על המעשה בבניו של עלי שנגזר עליהם למות צעירים, אך על ידי לימוד התורה השתנתה הגזירה. כיצד? התורה יוצרת דביקות באלוהים, דביקות המעניקה חיים – "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום" [דברים ד, ד]. הגזירה נגזרה במצב שבו בניו של עלי היו מנותקים מאלוהים בגלל החטא העמוק שחטאו. אולם לימוד התורה חיבר אותם לאלוהים, למקור החיים, וממילא הפכה הגזירה ללא רלוונטית.
דוגמה נוספת היא תשובתו של אחאב. אחאב הרשע הצליח להפוך לאדם אחר בזכות התשובה. נתונה לנו האפשרות לבחור איזה אדם נהיה, וכמובן את שכרנו נקבל בהתאמה לאדם שבנינו בתוכנו.
אף התפילה יכולה להפוך את האדם לאיש אחר. בכך יש ביכולתה לבטל כל גזירה, אף זו הקשה ביותר. מאז ומעולם לא חפץ הקדוש ברוך הוא במות המת, אלא שהוא ישוב בתשובה. כאשר יתרומם האדם מאותה דרגה נמוכה אליה נפל וישיב את עצמו לדרך הנכונה המתאימה לטבע שהוטבע בעולם, תתבטל הגזירה.
הרחבות
• פעולת התפלה
שֶׁכָּךְ הָיָה רְצוֹן הַשֵּׁם מִתְּחִלָּה שֶׁתִּתְקַיֵּם הַגְּזֵרָה בִּהְיוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ מַדְרֵגָה וְאוֹתָהּ הֲכָנָה, וְאִם תִּשְׁתַּנֶּה הַהֲכָנָה תִּשְׁתַּנֶּה הַגְּזֵרָה. בעומדנו על פעולת התפילה מתעורר קושי: האם תפילתנו משנה את הגזירה האלוהית? והרי כל שינוי לא שייך ביחס לאלוהים. כפי שראינו התפילה איננה משנה את עצם הרצון האלוהי, אלא משנה את האדם המתפלל. וממילא, השינוי החל באדם משנה את הגזירה הנוגעת לו. הרב קוק התייחס גם הוא לסוגיה זו: "החושב בתפילה שמשנה את הענין האלהי, הרי זה מחרף ומגדף, והחושב שאינו משנה אלא את עצמו, הרי זה מקטין את ערך התפילה, ועמה יחד את כל הערך של העבודה האלהית. אבל המכוין, שהוא פועל לשנות את עצמו לטוב , ועל ידי היחש (היחס) שעצמות הוייתו (אישיותו) משתנה, משתנה כל הערך של כל ההויה (המציאות) אליו לעילוי ולטוב, כי ההויה כולה מתפעלת (מושפעת) מאחד מחלקיה הרוחניים ביחוד (האדם)" [שמונה קבצים א, תרסד]. הרב שולל את שתי ההבנות השטחיות בעניין התפילה: שינוי הרצון האלוהי או לחלופין שינוי האדם גרידא. בדבריו מבואר שהתפילה פועלת לשנות לטובה את האדם המתפלל, שינוי זה, החל באדם, משפיע על כל המציאות עקב הקשר הקיים לכל יחיד עם העולם. הרב צבי יהודה קוק לימד ביחס לתפילה: "התפילה מתקבלת, וכאילו היא מחדשת בבורא, כאילו גורמת לשינוי באלוהות, על ידי מה שאנחנו לוחצים. צריך להבין, שרבונו של עולם לא משתנה . ובכל זאת, הלא נגרם שינוי במציאות על ידי תפילתנו, אלא, אנחנו משתנים על ידי עצם פעולת התפלה . ההטהרות וההתדבקות, שמתגלה בתפילה, משנות אותנו, וממילא הכל משתנה" [מתוך התורה הגואלת ג, עמוד רלו].
לעילוי נשמת ר' יעקב יהושע בן פסח ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
