"לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז, לא שלותי - מעשו, ולא שקטתי - מלבן, ולא נחתי - מדינה, ויבא רוגז - בא עלי רגזו של יוסף" (בראשית רבה פרשה פד).

"לא שלותי - מבבל, ולא שקטתי - ממדי, ולא נחתי - מיון, ויבא רוגז - באדום".

"ויחן את פני העיר, אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם" 1 .

"'ויצב שם מזבח ויקרא לו א-ל', אר"ל 'ויקרא לו אל אלקי ישראל' אמר אתה אלו'ה בעליונים ואני אלו'ה בתחתונים, ר' הונא בשם ריש לקיש אמר: אפילו חזן הכנסת אינו נוטל שררה לעצמו ואתה היית נוטל שררה לעצמך, מחר בתך יוצאה ומתענה, הה"ד 'ותצא דינה בת לאה' ".

"קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות קונם שאיני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי עכו"ם שאין הערלה קרויה אלא לשם עכו"ם שנא' (ירמיה ט) כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב".

"אבני המזבח ששקצו אנשי יון, ואמר רב ששת: ששקצו לעבודת כוכבים! אמר רב פפא: התם קרא אשכח ודרש, דכתיב: (יחזקאל ז) 'ובאו בה פריצים וחללוה' ".

"בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות",

"אם נבלת בהתנשא. זה יון, שגזרו לבטל נשותיהן של ישראל, כד"א כי נבלה עשה בישראל (בראשית לד ז)".

"ר"ש בן לקיש פתר קריא בגליות ... וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהייתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל וכו' ".

"בא וראה כשהלך יעקב לארם נהרים מה כתיב שם 'וידר יעקב נדר לאמר וגו' ' (בראשית כח), השיבו על כל דבר ודבר, הלך ונתעשר ובא וישב לו ולא שלם את נדרו. הביא עליו עשו ובקש להרגו נטל ממנו כל אותו דורון עזים מאתים, לא הרגיש. הביא עליו המלאך ורפש עמו ולא הרגו, שנאמר 'ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו' זה ס"מאל שרו של עשו שבקש להרגו, שנאמר וירא כי לא יכול לו ונעשה צולע, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת דינה, שנאמר 'ותצא דינה', כיון שלא הרגיש באת עליו צרת רחל, שנאמר 'ותמת רחל ותקבר' ... אמר הקב"ה: עד מתי יהא הצדיק הזה לוקה ואינו מרגיש באיזה חטא לוקה הריני מודיעו, שנאמר 'ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם' ... א"ל הקב"ה: לא הגיעוך הצרות האלו אלא על שאחרת את נדרך, אם את מבקש שלא יגיעוך עוד צרה 'קום עלה בית אל ועשה שם מזבח' לאותו מקום שנדרת לי שם נדר 'אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר' ".

"עכרתם - ... ואגדה: צלולה הייתה החבית ועכרתם אותה, מסורת הייתה ביד כנענים שיפלו ביד בני יעקב, אלא שהיו אומרים (שמות כג ל) עד אשר תפרה ונחלת את הארץ, לפיכך היו שותקין",

"כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ: וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח: וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַה' ".

"זה ארץ ישראל, שנאמר: 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה' (דברים יב ט), וכתיב 'זאת מנוחתי עדי עד' (תהלים קלב יד)".

"וזו היא מצות יעקב אבינו לביתו ולכל אשר עמו בשעת ביאתם לארץ (בראשית לה ב) 'הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו'" 2 .

"מנוחת אהבה ונדבה מנוחת אמת ואמונה מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח, מנוחה שלימה שאתה רוצה בה יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם ועל מנוחתם יקדישו את שמך".

---

^ 1 אנו מוצאים שהרומאים עסקו בדברים שהיו יכולים להיות תקון העולם אבל הם לא עשו כן אלא לצורך עצמם, כפי שמובא בגמ' (שבת דף לג עמוד ב) "פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס".
וכשניצל ויצא מהמערה "אמר: הואיל ואיתרחיש ניסא - איזיל אתקין מילתא, דכתיב (בראשית לג) ויבא יעקב שלם ואמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו. בראשית לג ויחן את פני העיר אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם".
אנו מוצאים שיעקב קבל על עצמו את התפקידים של זרעו של עשו הרומאים, ובזה הוכיח שהוא ראוי לברכות.
^ 2 ועיין עוד ברמב"ן ויקרא פרק יח פסוק כה "ואמר הנביא (ירמיה טז יח) ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי, בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי. והעניין הזה הוא במקומות רבים בכתובים, ותראנו מפורש בהם אחר שפקחתי בו עיניך. וכתב ר"א בפרשת וילך (דברים לא טז), ידענו כי השם אחד והשינוי יבא מהמקבלים, והשם לא ישנה מעשיו כי כולם הם בחכמה, ומעבודת השם לשמור כח הקבול כפי המקום על כן כתוב את משפט אלהי הארץ, ואמר ביעקב הסירו את אלהי הנכר , והפך המקום הדבק בעריות שהם שאר, והמשכיל יבין, אלו דבריו ז"ל. ואל תשיב עלי מפסוק מיכאל שרכם (דניאל י כא) , כי הוא שר משרת לבקש רחמים על ישראל, לא שר מלכות וממשלה. וכן היה שר צבא הנראה ליהושע ביריחו (יהושע ה יג) , הראה לו כי השם שלחו ללחום מלחמותיהם, כעניין בחזקיהו (מ"ב יט לה) . וגם שהיה זה בהיותנו בחוצה לארץ".