ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר העיקרים
משל הערך השונה של תרופות
אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּפִלָּה מִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי* "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" [דברים יא, יג], זוֹ תְּפִלָּה, וְאָמְרוּ גַּם כֵּן הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּמִצְוָה חֲמוּרָה שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת [אבות ב, א], לֹא מִפְּנֵי זֶה נֹאמַר שֶׁיִּהְיֶה מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת שָׁוֶה, וְשֶׁלֹּא תִהְיֶה אַחַת מֵהֶן גְּדוֹלַת הָעֶרֶךְ וּגְדוֹלַת הַשָּׂכָר יוֹתֵר מֵאַחֶרֶת, אֲבָל זֶה כְּמִי שֶׁאוֹמֵר עַל סַמֵּי הָרְפוּאָה הֱוֵי זָהִיר בְּסַם שֶׁאֵינוֹ יְקַר הָעֶרֶךְ כְּמוֹ בְּסַם שֶׁהוּא יְקַר הָעֶרֶךְ, שֶׁכֻּלָּם מוֹעִילִים תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לַגּוּף, שֶׁלֹּא בַּעֲבוּר זֶה נֹאמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִקְצָת הַסַּמִּים יִתְרוֹן עַל קְצָת, אֲבָל יֹאמַר זֶה בַּעֲבוּר שֶׁהָרָאוּנְד דֶּרֶךְ מָשָׁל שֶׁהוּא סַם יְקַר הָעֶרֶךְ מְאֹד וְהַסַּרְנַגַאן שֶׁאֵינוֹ יְקַר הָעֶרֶךְ כָּל כָּךְ, שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה זָהִיר בִּשְׁנֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֶרְכָּם שָׁוֶה, לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ לוֹ סְגֻלָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ מוֹעִילָה לְגוּף הָאָדָם בִּכְלָל, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָרָאוּנְד יֵשׁ לוֹ סְגֻלָּה לְרַפֹּאות תַּחֲלוּאֵי הַכָּבֵד, כֵּן הַסַּרְנַגַאן יֵשׁ לוֹ סְגֻלָּה לְרַפֹּאות תַּחֲלוּאֵי הָרַגְלַיִם וְהַשּׁוֹקַיִם וְהַבִּרְכַּיִם, שֶׁגַּם זֶה מוֹעִיל לַגּוּף הָאֱנוֹשִׁי, וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם עִנְיָן וְתוֹעֶלֶת בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְפִי מְקוֹמוֹ שֶׁאֵין עֶרְכָּם שָׁוֶה, שֶׁהָרָאוּנְד יֵשׁ לוֹ סְגֻלָּה לְרַפֹּאות אֵבָר רָאשִׁיִּי, וְהַסַּרְנַגַאן אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֵינוֹ מְרַפֵּא אֵבָר רָאשִׁיִּי.
אין ערך המצוות שווה
וְכֵן הַמִּצְווֹת, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶם יֵשׁ לָהּ סְגֻלָּה וְתוֹעֶלֶת כְּלָלִי מִצַּד הֱיוֹתָהּ מִצְוַת הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה תּוֹעֶלֶת כּוֹלֵל כָּל הַמִּצְווֹת, וְרָאוּי שֶׁנִּזָּהֵר לְפִי זֶה בְּמִצְוָה קַלָּה כְּמִצְוָה חֲמוּרָה, מִכָּל מָקוֹם אֵין עֶרְכָּם שָׁוֶה, כִּי כָּל אַחַת יֵשׁ לָהּ סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְתוֹעֶלֶת מְיֻחָד מִצַּד הֱיוֹתָהּ הַמִּצְוָה הַהִיא הַמְיֻחֶדֶת, וְרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה יִתְרוֹן לִקְצָתָם עַל קְצָת מִזֶּה הַצַּד.
התפילה מועילה לכל הדברים
וְעַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁמִּצְוַת הַתְּפִלָּה עִם הֱיוֹתָהּ אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה וְרָאוּי שֶׁיְּקֻבַּל עָלֶיהָ שָׂכָר כּוֹלֵל* כְּעַל כָּל אַחַת מֵהֶן, הִנֵּה מִצַּד עַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ יִתְרוֹן גָּדוֹל עַל כָּל אַחַת מֵהֶן, וְזֶה, שֶׁכָּל מִצְוָה מִצַּד עַצְמָהּ תִּתֵּן שָׂכָר מְיֻחָד, כְּמוֹ שֶׁתִּמְצָא בְּשִׁלּוּחַ הַקֵּן: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" [דברים כב, ז], וּבִצְדָקָה: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-מַעֲשֶׂךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ" [דברים טו, י], וּמִצְוַת הַתְּפִלָּה הַסְּגֻלָּה הַמְיֻחֶדֶת אֲשֶׁר לָהּ מִצַּד עַצְמָהּ הוּא עִנְיָן כּוֹלֵל* שֶׁהִיא תּוֹעִיל לְכָל הַדְּבָרִים, שֶׁהֲרֵי נִמְצָא אוֹתָהּ שֶׁתּוֹעִיל לְרַפֹּאות הַחוֹלִים כְּמוֹ שֶׁהוֹעִילָה לְחִזְקִיָּה: "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ וגו' הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית ה'" [מלכים ב כ, ה]. וְתוֹעִיל לְהַצִּיל מִמָּוֶת, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה: "הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם" וגו' [דברים ט, יד], וְנִצּוֹלוּ בִּתְפִלַּת מֹשֶׁה, וְכֵן יוֹנָה נִצּוֹל בִּתְפִלָּתוֹ מִמְּעֵי הַדָּגָה.
דוגמאות לדברים שהתפילה מועילה להם
וְתוֹעִיל לִפְקֹד עֲקָרוֹת, "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק" וגו' [בראשית כה, כא], "וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'" וגו', וְכֵן נִפְקְדָה חַנָּה בִּתְפִלָּתָהּ [שמואל א, א]. וְתוֹעִיל לְרָעָב, "וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָּוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים וכו' וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת-פְּנֵי ה'" [שמואל ב כא, א]. וְתוֹעִיל לְמִלְחָמָה, אָמַר הַכָּתוּב בְּמִלְחֶמֶת סַנְחֵרִיב: "וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וִישַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא עַל זֹאת וַיִּזְעֲקוּ הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׁלַח ה' מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל וְשָׂר וְנָגִיד בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר" וגו' [דברי הימים ב לב, כ-כא].
____________________________________
בְּסִפְרֵי – ספר מדרש הלכה לספר דברים. שָׂכָר כּוֹלֵל – שכר כללי כשאר מצוות, מצד עשיית רצון ה'. עִנְיָן כּוֹלֵל – שכר שמשפיע על תחומים רבים.
ביאורים
חז"ל קבעו "הוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה – שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" [אבות פרק ב' משנה א']. אפשר ללמוד ממשפט זה שני דברים: א – ישנן מצוות קלות וישנן מצוות חמורות, ב – אף-על-פי-כן אין לזלזל באף מצוה, משום שאיננו יודעים כמה גבוהה וחשובה היא כל מצוה, אפילו קלה שבקלות.
רבי יוסף אלבו ממשיל רעיון זה לפעולת כל תרופה לעומת מחירה בחנות של כל אחת מהן. הרוקח יקפיד לציין שיש לקחת את כל התרופות אף-על-פי שבמרשם הרופא יש תרופות יקרות ויש תרופות זולות, משום שלכל אחת מהן יש תועלת אחרת. הוא בודאי לא ייתן לחולה רק את התרופה היקרה, כי למרות מחירה היקר, היא אינה פותרת את המחלות כולן. אנו מבינים שלכל תרופה יש תפקיד אחר – חלקן מועילות ללב ולכבד, וחלקן לכאבי פרקים. כדי להגיע למצב אופטימלי יש לקחת את כל התרופות.
בתורה ישנן רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד כל האיברים שבגוף. כמו שאף אדם לא יוותר בקלות על איבר כלשהו בגופו, אפילו הוא איבר מרכזי פחות, כך לא נוותר על אף מצוה. השלמות של הקומה הרוחנית באדם תלויה בקיום כל המצוות שהאדם ראוי להן ויכול לקיימן.
רבי יוסף אלבו כותב שלמצוַת התפילה יש יתרון בדבר מסוים על שאר המצוות. היא אינה מסווגת רק לשכר ספציפי – אריכות ימים, רפואה, פרנסה טובה וכדומה. באפשרותנו להתפלל ולבקש כל דבר העולה על לִבנו, וברצות ה' גם נקבל זאת.
התפילה היא פנייה לבורא עולם, היא מבטאת יותר מכל את הקשר שלנו עם ה'. ייתכן שהסיבה לכך היא שלתפילה יש כוח להשפיע עלינו את כל הטוב מאת ה', כי כל עניינה הוא עצם הקשר שלנו עם ה'. דברים אלו יתבארו בהמשך בעזרת ה'.
הרחבות
• תורה ותפילה כנגד כולם
הַסְּגֻלָּה הַמְיֻחֶדֶת אֲשֶׁר... תּוֹעִיל לְכָל הַדְּבָרִים. רבי יוסף אלבו מחדש שיש בתפילה מעלה יתרה על כל המצוות. מצד שני, כל בוקר אנו אומרים בתפילה "ותלמוד תורה כנגד כולם", ואם-כן התורה מעולה מהתפילה. נוסף לכך, הרמב"ם אומר כי תלמוד תורה גדול מתפילה [הלכות ברכות ו, ח] ולכאורה הוא חולק על רבי יוסף אלבו. כיצד ניתן להבין את צדדי המחלוקת?
כותב רבי צדוק הכהן מלובלין : "תורה ותפילה צריכים שניהם ביחד לאדם" [צדקת הצדיק ריא], ומבאר את היחס בין התורה והתפילה:
הגמרא מספרת על רבי אמי ורבי אסי שהתפללו באותו מקום בו למדו [ברכות ח.]. ואמרו: "כל האומר אין לי אלא תורה אף תורה אין לו" [יבמות קט:]. מבאר ר' צדוק: "עניין התפילה – ההכרה שהוא חסר ומבקש לה' יתברך שימלאנו. ועל ידי התורה יחשוב שהוא מלא ואז אפילו תורה אין לו" – אם האדם חושב שהוא יתעלה רק מלימוד תורה, אך אינו יודע לעמוד לפני ה' שיושיע אותו מחסרונותיו – הרי שהוא אינו מתעלה כלל, "כי לא נתנה תורה אלא לחסרים ומכירים חסרונם ומבקשים לה' יתברך שיושיעם". מעלה זו של התפילה היא המודגשת בדברי רבי יוסף אלבו.
מצד שני, אמרו: "המאריך בתפילתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב... מאי תקנתיה (מה תקנתו)? יעסוק בתורה" [ברכות לב:], ישנו יתרון לתורה, כי היא ממלאת את האדם בידיעת אמיתות מוחלטות על העולם, לעומת התפילה, שבה האדם מעלה רצונותיו וספק יקבל בקשתו ספק לא יקבל. נראה לומר, כי הרמב"ם הדגיש את יתרון התורה מצד זה.
לעילוי נשמת יהודית בת אליעזר ע"ה
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה מברכים על מנה אחרונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
