ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לפני מספר שנים יהודי בשם יצחק נחום הביא לי מברק שהוא הזמין את רבין אחרי מלחמת ששת הימים שיבוא למכון הרמב"ם בתל אביב.
ואז לא היה יכול יצחק רבין להגיע למכון.
אמר לו יצחק נחום לרבין, טוב, תכתוב לי משהו על מלחמת ששת הימים, תגיד לי משהו.
אז הוא חשב שיכתוב לו "ניצחנו וכבשנו...". ושמה רבין חותם, כפי החתימה שלו "רב אלוף יצחק רבין" שהיה אז הרמטכ"ל, והוא כותב כך: " מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו" .
זה המברק שלו! רבין אומר שבמלחמת ששת הימים נצחנו בזכות הסייעתא דשמייא... נכון שאומר הרב גורן שהיה נשק, נכון שהיה נשק, אבל כמה הוא היה ביחס לגויים שהיו מסביבנו?, הרי היה הכל מוכן ואמר שהוא מתכונן לשתות קפה בתל אביב... סגרו את המצרים וגמרנו! ועם ישראל היו במצב קשה מאוד! ברוך ה' התפללו, התפללו, והתפללנו בצומות ובזעקות, וה' שמע את התפילה, מאת ה' היתה זאת - הוא אומר בעצמו - היא נפלאת בעינינו, ונכון הוא! זה מאת ה' היתה זאת וזה פלא בעינינו איך שה' עזר לנו.
ואני מזכיר עוד דבר על רבין.
הרב הראשי של חיפה היה הרב שאר ישוב הכהן שהזמין את רבין באמריקה לדינר של הישיבה, הוא הזמין אותו לפני חצי שנה שנה בתקופת הסקאדים, ונגמרו הסקאדים ועשו דינר כי צריכים כסף לישיבה וביקש מרבין לבוא, ואמר להם רבין במעמד הזה, אני רוצה להגיד לכם שמלחמת הסקאדים שהיתה נגד עם ישראל, מה שתכננו הגויים לעשות לנו זה נס מהשמים!
אז, רבותי, מותר להזכיר דברים טובים עליו, למה לא? אבל ללמוד - מאת ה' היתה זאת, ויתבוננו חסדי ה', ה' עושה עמנו חסדים, חסד ועוד חסד ועוד חסד ועוד חסד. כל רגע ורגע, כל נשימה ונשימה אנו חיים בחסד. אויבים מבפנים ואויבים מבחוץ והם לוחצים ועושים לנו צרות, וברוך ה', וברוך ה' עם ישראל חי וקיים, ברוך ה' ישיבות מתרבות, עוד לא היתה תקופה בארץ ישראל שהיה בה תורה כמו שיש בתקופה הזאת.
ברוך ה', יש בני תורה, יש ישיבות שהולכים ומתרבים, מדברים! שידברו נגד בני הישיבות, הם ידברו, "וכאשר יענו ואתו כן יפרה וכן יפרוץ, עוד ישיבה ועוד ישיבה ועוד ישיבה. להוסיף עוד ללימוד התורה.
וברוך ה' יש בעלי בתים שלומדים תורה, הכל בחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה. כמה אויבים מתכננים נגד עם ישראל ובחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה אנחנו חיים וקיימי, ויתבוננו חסדי ה', מספיק התקופה של הסקאדים, כמה שאיימו עלינו, כמה שרצו להפחיד אותנו, כמה שרקדו על הגגות לשמוח במפלה של ח"ו אויבי ישראל, וברוך ה' קלקלת את עצתם והשובת את מחשבתם, ולא עשה ידיהם תושיה וקשתותם תשברנה.
וכשאנו נמצאים בשנת היובל - לא להגיד: "כחי ועוצם ידי"! אם חס וחלילה נאמר את זה, יאמר הקב"ה אתם לא סומכים עליי, אתם לא סומכים בחסדי ה', נראה מה יהיה בכחך, נראה מה יהיה הכח שלך!
אנחנו אומרים, רבונו של עולם - חסדי ה' יתברך שמו ויתעלה, חסדי ה' כי לא תמנו! תמיד הקב"ה ירחם עלינו ויחוס עלינו והחסדים שעשה עושה ויעשה עמנו אנחנו נתבונן בהם כמה חסדים הקב"ה עושה עמנו. וכשאדם יתבונן בחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה זה חשוב, ואדם צריך חמשים שנה לקחת את כל העיתונים מהעבר ולקרוא כמה חסדים עשה אתנו.
בשמואל הנביא, היו התותחים נמצאים שמה. מי שהיום הולך בשמואל הנביא יראה את כל ירושלים פרוסה תחת כנפי ההר הזה של שמואל הנביא ברמה. והם היו נמצאים למעלה ואנחנו נמצאים למטה, וברוך ה' יתברך שמו ויתעלה, ביום הפטירה, ביום ההילולא של שמואל הנביא - הכל עשה עמנו הקב"ה ניסים ונפלאות. צריכים לדעת שהכל בניסי ה' יתברך שמו ויתעלה. ועל זאת אומר דוד המלך: "ויתבוננו חסדי ה'".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













