ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם… זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם… לְדֹרֹת עוֹלָם: אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ:… וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם…
המילה 'ברית' היא המילה המרכזית בקטע העוסק בקשת, והיא מופיעה בו שבע פעמים (מילה מנחה)! מכאן שמטרת הקשת היא הברית.
אנו יודעים שהקשת היא דבר טבעי, ואם כן יש לשאול: כיצד הקשת הטבעית תסמן ברית שכורת הקב"ה עם העולם? אמנם, האבן עזרא סבור שהקשת היא דבר על-טבעי, שנוצר על ידי הקב"ה בימי נח.
לעומתו, הרמב"ן (בראשית ט', יב) כתב שהקשת היא טבעית: "ואנחנו על כורחנו נאמין לדברי היוונים שמלהט השמש באוויר הלח, יהיה הקשת… ולכן נפרש הכתוב 'את קשתי נתתי בענן' – מיום הבריאה…". הרמב"ן מסביר שכך ניתן לדייק מדברי התורה האומרת "את קשתי נתתי בענן", ואינה אומרת 'את קשתי אתן'. כלומר, מדובר על נתינה בעבר – מיום הבריאה נתן הקב"ה את הקשת בענן, לאות ברית בינו ובין העולם.
לאור הסבר הרמב"ן חוזרת השאלה: כיצד ייתכן שדבר טבעי יבטא את הברית שבין הקב"ה לברואיו?
בדרך כלל, אדם איננו מרגיש בכל רגע ורגע ובכל פעולה ופעולה את הימצאות הקב"ה. כאשר מתרחש משהו חריג – קריעת ים סוף, מכות מצרים וכד' – רק אז הוא שם לב ליד ה' העומדת מאחורי הקלעים.
לכן, הקב"ה מראה לנו את בריתו, את הימצאותו בינינו, דווקא על ידי הקשת – על ידי דבר טבעי. הקשת הטבעית מזכירה לנו שגם הדברים הטבעיים (קיץ, חורף, יום, לילה, קור וחום) פסקו פעם – בימי המבול – ושגם הם מופעלים על ידי הבורא.
הנביא יחזקאל מתנבא (א', כח):
כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'…
הנביא מתאר את מראה דמות ה' כמראה הקשת. הקשת מסמלת דבר מורכב (צבעי הקשת), אך כזה שקיים בתוך הטבע. כך היא מציאות ה': מורכבת ועמוקה, אך מצויה בכל מקום בטבע.
ימים אלה ימים קשים. פצועים, הרוגים. לעיתים מתוך הקשיים העכשוויים למדים אנו כמה פלאיים הם החיים הנראים כטבעיים בארץ ישראל. למדים אנו כמה פיגועים חפצים אויבנו לעשות בכל עת. למדים אנו כמה העולם שמח כשטרור פוגע בישראל. למדים אנו עד כמה צריכים אנו להודות ולהלל את הקב"ה בכל עת ובכל שעה על קיומנו בארץ ישראל ועל קיומה של מדינת ישראל.
אויבנו פוגעים באכזריות, הורגים אזרחים, ילדים וטף, ואילו אנו מגנים על עצמנו ונזהרים שלא לפגוע בנפש חיה, כשאין צורך הגנתי בכך. העולם האנטישמי מנסה לבלבל ולהטעות, מנסה להראות כאילו יש כאן מלחמה דו-צדדית ואבידות משני הצדדים. אולם אנחנו יודעים את האמת. אנחנו יודעים שמגמת אויבנו- לרצוח, להרוג, להשמיד ולאבד, ואילו מטרתנו- להגן ולהציל. מטרתם- להוסיף רע בעולם ולפגוע בו. מטרתנו- להוסיף טוב בעולם ולהאיר אותו. מי שמתמקד ברע הוא ארעי וזמני וסופו להיעלם, להיכחד מהעולם. עם ישראל שדבק בטוב, דבק בטוהר- דבק בנצח. וסופו להמשיך ולהאיר, להוסיף להתקיים ולהתפתח לעולמי עד. "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
