ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משמע, שבבל- שהיא בקעה- הייתה חסרת חומרי בניין קשים המאפשרים בנייה חזקה ויציבה. כזו שתעמוד בפני פגעי הטבע לזמן מרובה, וכזו שתהיה בסיס איתן חזק דיו לשאת עליו קומות נוספות ורבות.
כלומר, דווקא "בנוסעם מקדם" 3 ,היינו דוווקא יציאתם ממשכנותיהם הקבועים לחיפוש אתרי התיישבות במקומות בלתי ידועים, הביאתם לחידוש ביצירת חומרי בניה חדשים, שחוזקם משתווה לאלו המצויים בטבע. אפשר, ולכאורה ניתן היה לחשוב כי בני האדם יכולים היו להגיע לכוח היוצר של בורא העולם ח"ו .
מרן הרב זצ"ל מצטט ומסביר את דברי חכמים בגמרא 4 האומרים- בעניין אחר- "לבני, לבני בני". כוונת הדברים היא שהלבנים הם לדור שני ושלישי. כלומר, הם חומרים חזקים לטווח ארוך. ועל כך הוא מבסס את דבריו בפרשתנו, על אתר 5 .
וכך הוא כותב : שתי תכונות של אהבת החיים יש באדם. האחת, היא אהבת החיים שלו. אפשר שזו כאהבה עצמית, שביחס אליה כל היתר – טפל ואפילו צאצאיו שלו - טפלים לגבי העיקר שהוא עצמו.
השנייה - היא אהבת הדורות הבאים. ובעניין זה הוא עצמו הטפל לעומת העיקר, שהוא ההמשכיות שלו, חיותו , הנמשכת אצל בניו ובני בניהם.
הרב מציין, שיחד עם העלייה האישית שלו יכולה להיות התכנסות פנימית של האדם, תוך שכחה הולכת וגוברת של הדורות הבאים והדאגה להם. ככל שהוא מתעלה בתוכו ,הרי כל היתר מתגמדים. אך יחד עם זאת, בהיותו איש המעלה, הרי שהמוסר האישי- שהוא בהכרח טוב- כולל ברשימת חובותיו גם את ביסוס הדורות הבאים. בבחינת "והניחו יתרם לעולליהם" 6 .
אולם, כאשר האדם נופל ומשוקע כולו בנטיותיו הבהמיות, הרי שבתחום הצר הזה כליל ישכח לדאוג לדורות הבאים. אין לו יותר 'לבנים' שהם חומרי בניה חזקים לעתיד ולבניין איתן בעל קומות רבות.
וכאן, באה החוכמה האלוקית ודואגת להגדיל את תכונת עצם הדאגה לעתיד המוטבעת באדם. הטבע האנושי נבנה כך שהוא דואג לעתיד ילדיו.
הרב זצ"ל מדגיש שהשימוש באבנים קשות, כפי שהיה מקובל בהרים, אין בו הבלטה של ייחודיות הדאגה לדור הרחוק. שהרי האבנים הגיעו כבר מוכנות, והגם שבאופן טבעי הן מתקיימות לדורות, חסרה בהן ההשקעה האנושית. אשר זו - באה בהכנת הלבנים לבניין במקום שאין בו אבנים, במקום שחסרים בו חומרי בנייה חזקים. במצב זה - עצם המאמץ מניב תכונת עומק אצל המתאמץ. ההשקעה - מבססת את התכונה.
במקביל לכך - עצם אי הסתפקותו של האדם במה שמצוי לפניו במאמץ קל, מצביעה בעליל על הימצאות הדאגה לדורות הבאים בלבו. זו - קיימת ושולטת אף שהוא איננו מודע לה, וממילא אין הוא מסתפק במה שרכש לנפשו בהווה, בקנייניו הרוחניים, והוא דואג להמשכיות באמצעות ביסוס הכלים לדורות הבאים.
הלבנים,- אבני הבניין שהן פרי יצירת האדם, מסמלות את נכונותו לעשות למען צאצאיו ולמען עתיד האנושות כולה.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
פסח שני
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מכינים תה בשבת?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
איך ללמוד אמונה?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
