ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משמע, שבבל- שהיא בקעה- הייתה חסרת חומרי בניין קשים המאפשרים בנייה חזקה ויציבה. כזו שתעמוד בפני פגעי הטבע לזמן מרובה, וכזו שתהיה בסיס איתן חזק דיו לשאת עליו קומות נוספות ורבות.
כלומר, דווקא "בנוסעם מקדם" 3 ,היינו דוווקא יציאתם ממשכנותיהם הקבועים לחיפוש אתרי התיישבות במקומות בלתי ידועים, הביאתם לחידוש ביצירת חומרי בניה חדשים, שחוזקם משתווה לאלו המצויים בטבע. אפשר, ולכאורה ניתן היה לחשוב כי בני האדם יכולים היו להגיע לכוח היוצר של בורא העולם ח"ו .
מרן הרב זצ"ל מצטט ומסביר את דברי חכמים בגמרא 4 האומרים- בעניין אחר- "לבני, לבני בני". כוונת הדברים היא שהלבנים הם לדור שני ושלישי. כלומר, הם חומרים חזקים לטווח ארוך. ועל כך הוא מבסס את דבריו בפרשתנו, על אתר 5 .
וכך הוא כותב : שתי תכונות של אהבת החיים יש באדם. האחת, היא אהבת החיים שלו. אפשר שזו כאהבה עצמית, שביחס אליה כל היתר – טפל ואפילו צאצאיו שלו - טפלים לגבי העיקר שהוא עצמו.
השנייה - היא אהבת הדורות הבאים. ובעניין זה הוא עצמו הטפל לעומת העיקר, שהוא ההמשכיות שלו, חיותו , הנמשכת אצל בניו ובני בניהם.
הרב מציין, שיחד עם העלייה האישית שלו יכולה להיות התכנסות פנימית של האדם, תוך שכחה הולכת וגוברת של הדורות הבאים והדאגה להם. ככל שהוא מתעלה בתוכו ,הרי כל היתר מתגמדים. אך יחד עם זאת, בהיותו איש המעלה, הרי שהמוסר האישי- שהוא בהכרח טוב- כולל ברשימת חובותיו גם את ביסוס הדורות הבאים. בבחינת "והניחו יתרם לעולליהם" 6 .
אולם, כאשר האדם נופל ומשוקע כולו בנטיותיו הבהמיות, הרי שבתחום הצר הזה כליל ישכח לדאוג לדורות הבאים. אין לו יותר 'לבנים' שהם חומרי בניה חזקים לעתיד ולבניין איתן בעל קומות רבות.
וכאן, באה החוכמה האלוקית ודואגת להגדיל את תכונת עצם הדאגה לעתיד המוטבעת באדם. הטבע האנושי נבנה כך שהוא דואג לעתיד ילדיו.
הרב זצ"ל מדגיש שהשימוש באבנים קשות, כפי שהיה מקובל בהרים, אין בו הבלטה של ייחודיות הדאגה לדור הרחוק. שהרי האבנים הגיעו כבר מוכנות, והגם שבאופן טבעי הן מתקיימות לדורות, חסרה בהן ההשקעה האנושית. אשר זו - באה בהכנת הלבנים לבניין במקום שאין בו אבנים, במקום שחסרים בו חומרי בנייה חזקים. במצב זה - עצם המאמץ מניב תכונת עומק אצל המתאמץ. ההשקעה - מבססת את התכונה.
במקביל לכך - עצם אי הסתפקותו של האדם במה שמצוי לפניו במאמץ קל, מצביעה בעליל על הימצאות הדאגה לדורות הבאים בלבו. זו - קיימת ושולטת אף שהוא איננו מודע לה, וממילא אין הוא מסתפק במה שרכש לנפשו בהווה, בקנייניו הרוחניים, והוא דואג להמשכיות באמצעות ביסוס הכלים לדורות הבאים.
הלבנים,- אבני הבניין שהן פרי יצירת האדם, מסמלות את נכונותו לעשות למען צאצאיו ולמען עתיד האנושות כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
