ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משמע, שבבל- שהיא בקעה- הייתה חסרת חומרי בניין קשים המאפשרים בנייה חזקה ויציבה. כזו שתעמוד בפני פגעי הטבע לזמן מרובה, וכזו שתהיה בסיס איתן חזק דיו לשאת עליו קומות נוספות ורבות.
כלומר, דווקא "בנוסעם מקדם" 3 ,היינו דוווקא יציאתם ממשכנותיהם הקבועים לחיפוש אתרי התיישבות במקומות בלתי ידועים, הביאתם לחידוש ביצירת חומרי בניה חדשים, שחוזקם משתווה לאלו המצויים בטבע. אפשר, ולכאורה ניתן היה לחשוב כי בני האדם יכולים היו להגיע לכוח היוצר של בורא העולם ח"ו .
מרן הרב זצ"ל מצטט ומסביר את דברי חכמים בגמרא 4 האומרים- בעניין אחר- "לבני, לבני בני". כוונת הדברים היא שהלבנים הם לדור שני ושלישי. כלומר, הם חומרים חזקים לטווח ארוך. ועל כך הוא מבסס את דבריו בפרשתנו, על אתר 5 .
וכך הוא כותב : שתי תכונות של אהבת החיים יש באדם. האחת, היא אהבת החיים שלו. אפשר שזו כאהבה עצמית, שביחס אליה כל היתר – טפל ואפילו צאצאיו שלו - טפלים לגבי העיקר שהוא עצמו.
השנייה - היא אהבת הדורות הבאים. ובעניין זה הוא עצמו הטפל לעומת העיקר, שהוא ההמשכיות שלו, חיותו , הנמשכת אצל בניו ובני בניהם.
הרב מציין, שיחד עם העלייה האישית שלו יכולה להיות התכנסות פנימית של האדם, תוך שכחה הולכת וגוברת של הדורות הבאים והדאגה להם. ככל שהוא מתעלה בתוכו ,הרי כל היתר מתגמדים. אך יחד עם זאת, בהיותו איש המעלה, הרי שהמוסר האישי- שהוא בהכרח טוב- כולל ברשימת חובותיו גם את ביסוס הדורות הבאים. בבחינת "והניחו יתרם לעולליהם" 6 .
אולם, כאשר האדם נופל ומשוקע כולו בנטיותיו הבהמיות, הרי שבתחום הצר הזה כליל ישכח לדאוג לדורות הבאים. אין לו יותר 'לבנים' שהם חומרי בניה חזקים לעתיד ולבניין איתן בעל קומות רבות.
וכאן, באה החוכמה האלוקית ודואגת להגדיל את תכונת עצם הדאגה לעתיד המוטבעת באדם. הטבע האנושי נבנה כך שהוא דואג לעתיד ילדיו.
הרב זצ"ל מדגיש שהשימוש באבנים קשות, כפי שהיה מקובל בהרים, אין בו הבלטה של ייחודיות הדאגה לדור הרחוק. שהרי האבנים הגיעו כבר מוכנות, והגם שבאופן טבעי הן מתקיימות לדורות, חסרה בהן ההשקעה האנושית. אשר זו - באה בהכנת הלבנים לבניין במקום שאין בו אבנים, במקום שחסרים בו חומרי בנייה חזקים. במצב זה - עצם המאמץ מניב תכונת עומק אצל המתאמץ. ההשקעה - מבססת את התכונה.
במקביל לכך - עצם אי הסתפקותו של האדם במה שמצוי לפניו במאמץ קל, מצביעה בעליל על הימצאות הדאגה לדורות הבאים בלבו. זו - קיימת ושולטת אף שהוא איננו מודע לה, וממילא אין הוא מסתפק במה שרכש לנפשו בהווה, בקנייניו הרוחניים, והוא דואג להמשכיות באמצעות ביסוס הכלים לדורות הבאים.
הלבנים,- אבני הבניין שהן פרי יצירת האדם, מסמלות את נכונותו לעשות למען צאצאיו ולמען עתיד האנושות כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
