ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ענתה האישה – 'רק ביום, שגם ילדי יצליחו בחינוך ילדיהם, אדע שהצלחתי בחינוך ילדי'.
במבט ראשוני, תגובת האישה לא מספקת תשובה לחידה הגדולה שמטרידה את כל ההורים – 'מהו סוד ההצלחה בחינוך', שהרי האישה טוענת שהיא נשאלה שאלה זו בשלב מוקדם מידי.
אולם במבט שני, תגובת האישה היא 'המבוא' העיקרי לפתרון חידת החינוך. כל מגמת החינוך חייבת להיות מכוונת לעתיד. זהו סוד החינוך, וזה סוד הקושי והנעלם בחינוך. חלק משמעותי מעבודת החינוך הוא הקניית הרגלים – הרגלים של שמירת תורה ומצוות, הרגלי למידה ועוד. פעמים רבות, ההורה והמחנך יכולים לחשוב שאם בהווה המתחנך אימץ את ההרגלים הללו, הרי שכך יהיה מעתה ועד עולם. לכן, מחנכים רבים שמים את הדגש על ההווה.
אולם, האמת היא שאם ההרגלים הטובים חיצוניים וקשים (וכפויים?) לילד, הרי שחלילה יגיע הרגע שבו הילד יגדל ויזרוק את ההרגלים הללו. מחנך ששם מגמת פניו לעתיד, ישאף להקנות לילד הרגלים טובים המתאימים לנפשו, וישתדל להטעימם באוזני הילד כך שיהיו רצויים לו, וכך הם יתמידו איתו. לפיכך, אמרה אותה אישה חכמה – רק כשילדי יעבירו את אשר קיבלו ממני לילדיהם, אדע שאשר הטמעתי בהם הפך לנחלת העתיד.
(לכן בחינוך, בסופו של דבר העיקר זה 'תפילות', ואנו רק משתדלים, שהרי מי מאיתנו כה בקי בעתיד עד אשר בכוחו להיות בטוח שהוא פועל נכון. ובנוסף – קיים כמובן המרכיב המרכזי, שהוא נשמתו המיוחדת של הילד, בעלת הבחירה החופשית לפעול כרצונה).
בפרשתינו, מרגיש כביכול הקב"ה 'מחוייבות' לגלות בפני אברהם את תוכניותיו בקשר לסדום, "וה' אמר: המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?"
באופן פשוט, כולנו היינו מצפים שהסיבה למחויבות זו תהיה – מעשיו הטובים של אברהם כגון – החסד והפצת האמונה בה'. אך הקב"ה נותן לעניין נימוק אחר – "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט...". הנימוק הוא – הציווי לבניו, החינוך המיוחד של אברהם. בעקבות דרכו החינוכית של אברהם, ה' מספר לו על חרב ההפיכה המונפת על סדום. מדוע? מה הקשר בין הדברים?
תשובות רבות יכולות להיאמר, וודאי ישנו חיבור בין מסריו החינוכיים של אברהם על שמירת צדקה ומשפט לגילוי המיוחד מאת ה'. אך דומה שמודגשת כאן הדרך החינוכית המיוחדת של אברהם ולא רק תוכן החינוך.
לשון הפסוק מדוקדק - אברהם לא מצווה את בניו 'לשמור' (בחייו) את דרך ה', אלא הוא מצווה את בניו... "אחריו ו(הם) שמרו"... העיקר זה השמירה העצמית, שבניו ישמרו בכוחות עצמם אחריו. אברהם יודע את הסוד - כיצד לקלוע ללב בניו, למצוא את נקודת הטוב הפנימית שלהם, ולהפוך את ערכיו לחלק מהם לנצח.
מחנך כזה ראוי לגלות לו על הסכנה המרחפת על סדום, מפני שרק למחנך כזה יש כוח להציל את סדום. מחנך כזה ינסה למצוא את נקודת הטוב הסמויה בסדום, לעורר אותה, ולהופכה לשלהבת מתלקחת של תשובה אל הטוב והחסד.
ואכן, אברהם מבקש מה' שלא יספה צדיק עם רשע, כי אין זה משפט צדק. ולכאורה, ה' היה יכול לענות לו, שגם לסלוח לרשע בזכות צדיק אין זה מן הצדק. אלא שאברהם מנסה למצוא את הצדיקים המצויים 'בתוך העיר', את נקודת הטוב המצויה בתוך העיר ודרכה להשיב בתשובה שלימה את כל העיר.
באותה העת לא היו בסדום מספיק צדיקים, ובכל זאת אברהם לא נכשל במשימתו. ה' שילח את לוט מתוך ההפיכה בזכות אברהם, ובנות לוט הולידו את רות ונעמה אימותיהם של מלכות בית דוד ומלך המשיח, ובטווח הרחוק נקודת הטוב הגנוזה בסדום עוד תתלקח ללהבה גדולה המאירה את העולם כולו.
ובעז"ה אף אנו נלך בדרכו של אברהם, נחפש את נקודות הטוב שבילדינו, נחנכם על פי דרכם המיוחדת, ויצמחו כולם להיות זרע ברך ה'. אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
