ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חשיבות לימוד האמונה
אמונה חלק ד'
למדנו אתמול על גודל אמונתו של אברהם בה' ובהבטחתו להעניק לו זרע רב. על אמונתו זאת של אברהם אבינו אמרו חז"ל במדרש:"וכן אתה מוצא שלא ירש אברהם את העולם הזה והעולם הבא אלא בשכר אמונה שנאמר 'והאמין בה'..." . מה כל כך מיוחד בה באמונה עד כדי כך שהשכר עליה הוא גם העולם הזה וגם העולם הבא?
האמונה בה' איננה עוד מידה בנפש ככל המידות. זוהי המידה היסודית ביותר, התהליך הפנימי ביותר שמתרחש בנפשו של האדם . את ה' לא רק מרגישים וחווים, וודאי שלא רק מבינים בשכל. כל התחושות שאנו חשים כלפי המציאות האלוקית והמחשבות שאנו חושבים על המציאות האלוקית הם כאין וכאפס לעומת כוח האמונה העליון שמונח בעומק נשמתנו. אברהם המאמין הגדול היה כה דבק וקשור למציאות האלוקית עד שכל המציאות נהייתה מתאימה וראויה לו. העולם הזה והעולם הבא גם יחד הם יצירה אלוקית אחת ענקית, והמתחבר לאמונה האלוקית באמת זוכה להיות שייך ומתאים לכל המציאות שה' ברא. אנו, עם ישראל, זרעו של אברהם, זכינו למדרגה עליונה זו שהוטבעה בעומק נשמתנו בזכותו של אברהם אבינו, ועל כן זכינו גם כן לעולם הזה ולעולם הבא, כפי שעוד נראה בהמשך.
הלכה- הכנת הבית והגוף לשבת
מצווה להתרחץ במים חמים שהם מנקים את הגוף היטב. אולם צריך להיזהר שלא להתרחץ סמוך מדי לשבת, כדי שלא יבוא לחילול שבת, ובכלל טוב להתרחץ כמה שעות לפני השבת כדי לקבלה מתוך שמחה ונחת.
מצווה להתגלח ולקצוץ את הציפורניים וכן להסתפר ביום שישי לקראת השבת. הטרוד ביום שישי יסתפר ויקצוץ את ציפורניו ביום חמישי. גם את הבית צריכים להכין לקראת השבת – לנקותו, לערוך את השולחן ולסדר את הכיסאות.
בדרך כלל אנשים סבורים שהקדושה מתגלה רק בענייני הרוח כלימוד ותפילה, סיגופים ומסירות נפש, ואילו צרכי הגוף מנוגדים לקדושה ומפריעים להתעלות רוחנית. והנה באה השבת ומלמדת שאפשר לקדש את הגשמיות; הקדושה יכולה להתגלות גם באכילה מענגת, בבגדים נאים ובסידור הבית. יתר על כן, השלימות היא דווקא כאשר הקדושה מתגלה בכל מרכיבי המציאות – הרוחני והגשמי. לכן אנו מברכים איש את רעהו ב"שבת שלום", שהשבת עושה שלום בין הרוח והחומר, ומתוך כך נעשה שלום בין כולם.
דברים שבלב- זה סימן שאתה מאמין
זה הבחור הזה עם המשקפיים? לא, לבחור ההוא לא היו משקפיים. אז אולי זה ההוא עם החולצה הכחולה? אהה... אני מתלבט, אבל נראה לי שהבחור שאני מדבר עליו הוא הרבה יותר גבוה. ומה עם ההוא עם השפם? שפם?! בכלל לא היה לו שפם...
***
"יוסי!!! מה המצב??" כולם סובבו את הראש בעקבות קריאות השמחה של ג'קי. "איך זיהית אותו???" ניסים נדהם. "אפילו אימא'שלו לא הייתה מזהה אותו ככה. בפעם האחרונה שהתראיתם הוא היה עם ראסטות, זקן ענק, רזה כמו מקל. ותראה אותו עכשיו, מגולח ומקוצץ, ואפילו קצת שמן".
"איך זיהיתי אותו אתה שואל??? גם אם הוא היה לבוש כמו צ'רקסי הייתי מזהה אותו. אחי, אנחנו מגיל אפס ביחד. אני לא מסתכל על פרטים, אני פשוט יודע שזה הוא".
- הגמרא מבדילה בין שתי דרכים לזהות חפץ בדיני השבת אבדה:'סימן' ו'טביעת עין' . סימן הוא פרט בחפץ , איזו נקודה קטנה או משהו דומה. לעומת זאת, טביעת עין היא תפיסה שמקיפה את החפץ או האדם כולו. סימן הוא הוכחה נמוכה, מכיוון שפרטים משתנים מטבע הדברים יותר מהדבר עצמו. טביעת עין מאפשרת הרבה יותר ודאות.
את ההבדל בין אמונה המבוססת על הוכחות שכליות לאמונה של וודאות פנימית משווים לשני סוגי ההבחנה במציאוֹת. השכל מדבר על הבחנות מסוימות שהוא מצליח לקלוט, פרטים שונים; ואילו ב'חוש האמוני' שבנו אנחנו חשים בוודאות גמורה את האמת שבדבר. זה זה! זהו כוח כללי, לא סך של פרטים הביא אותנו למסקנה, אלא כוח מקיף שקיים בנו.
לדוגמה: המאמין על בסיס 'סימנים' יאמר: "אני יודע שה' קיים, כי אני רואה בריאה ועולם כל כך נפלא, מורכב ומסובך, ועם זה – מתואם. מכאן אני מבין שלכל זה יש כנראה בורא ומנהיג, ובו אני מאמין".
המאמין על בסיס 'טביעת עין' יאמר: "אני מאמין בה' משום שהנשמה שלי היא 'חלק אלוק ממעל' ממש, ולכן היא מרגישה את עצמה, את שלמותה, את ה' שהיא חלק ממנו, שהיא זה הוא, ובמקור שלה היא שואפת להידבק ולהיכלל".
אף על פי ששתי הדרכים מובילות לאמונה, הדרך השנייה מעניקה ודאות מוחלטת, בעוד שבראשונה תמיד קיים ספק.
אמונה היא תחושת ודאות פנימית במשהו, גם אם לא ראיתי אותו דרך פרטים שונים ולא ברור לי בשכל שהוא מוכרח להיות. אבל מה ש'סגור' אצלנו על ידי אמונה – שום 'פרט' חיצוני לא יוכל לערער!
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
