ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אגרת השמד
וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא הֵפֶךְ חִלּוּל הַשֵּׁם. וְזֶה, שֶׁהָאָדָם כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה מִצְוָה מִן הַמִּצְווֹת, וְלֹא יְעָרֵב עִמָּהּ כַּוָּנָה מִן הַכַּוָּנוֹת, אֶלָּא מִצְוַת ה' וַעֲבוֹדָתוֹ לְבַד - הִנֵּה הוּא קִדֵּשׁ הַשֵּׁם, וְאִם עָשָׂה בְּקָהָל - קִדֵּשׁ הַשֵּׁם בְּרַבִּים. וּכְמוֹ כֵן אִם נִשְׁמְעוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת - קִדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם. וְכֵן אִם הִתְנַהֵג הֶחָכָם מִנְהָג יָפֶה - הִנֵּה קִדֵּשׁ אֵת הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ*: "בִּזְמָן שֶׁאָדָם" וְכוּ' עַד "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט, ג). וְּכמוֹ כֵן אָדָם גָּדוֹל כְּשֶׁיִּמְנַע עַצְמוֹ מֵעִנְיָנִים מְכֹעָרִים אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם בְּעֵינָיו מְכֹעָרִים - וַדַּאי זֶה קִדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ" (משלי ד, כד).
גודל העוון בחילול השם
וְחִלּוּל הַשֵּׁם הוּא עָווֹן גָּדוֹל, שׁוֹגֵג יֵעָנֵשׁ כְּמֵזִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל: "אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם" (אבות ד, ד). וְכֹל הָעֲווֹנוֹת יַאֲרִיךְ* ה' עֲלֵיהֶם, חוּץ מֵחִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁאֵין מַאֲרִיכִין לוֹ, וְכָךְ אָמְרוּ: "אֵין מַקִּיפִין לְחִלּוּל הַשֵּׁם, מַאי אֵין מַקִּיפִין - אֵין עוֹשִׂין לוֹ כְּחֶנְוָנִי הַמַּקִּיף" (קידושין מ ע"א), כְּלוֹמַר שֶׁיִּפָּרְעוּ מִמֶּנּוּ מִיָּד. וְכֹל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ - הַקב"ה נִפְרָע מִמֶּנּוּ בַּגָּלוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "כֹּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בַּגָּלוּי" (אבות ד, ד). וְהֶעָווֹן הַזֶּה גָּדוֹל יוֹתֵר מִכֹּל הָעֲווֹנוֹת, שֶׁאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים וּתְשׁוּבָה וְיִסּוּרִין מְכַפְּרִין, אֶלָּא כֻּלָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְכַפֶּרֶת, וְכָךְ אָמְרוּ ז"ל: "כֹּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין כֹּחַ בַּתְּשׁוּבָה לִתְלוֹת, וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר, וְלֹא בַּיִּסּוּרִין לְמָרֵק, אֶלָּא כֻּלָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת*, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת אִם יְכֻפָּר הֶעָווֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן' (ישעיה כב, יד)" (יומא פו ע"א). וְכֹל זֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר.
גודל המצווה בקידוש השם
וּכְמוֹ שֶׁחִלּוּל הַשֵּׁם הוּא עָווֹן גָּדוֹל - כָּךְ קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה, וְגוֹמְלִין לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה הַרְבֵּה מְאֹד. וְכֹל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל בְּסִפְרָא: "'אֲנִי ה' (אשר הוצאתי) [מְקַדִּשְׁכֶם הַמּוֹצִיא] אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה'' - עַל מְנָת כָּךְ הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם שֶׁתְּקַדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי בָּרַבִּים" (ספרא לויקרא כב, לג). וְאָמְרוּ בְּפֶרֶק 'בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה': "בָּעוּ מִנֵּיהּ* מֵרַ' אַמִּי: בֶּן נֹחַ* מְצֻוֶּה עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם אוֹ לֹא?" (סנהדרין עד ע"ב) - שְׁמַע מִנַּהּ* יִשְׂרָאֵל לֹא צָרִיךְ בַּעְיָא דִּמְצֻוֶּה הוּא עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, דִּכְתִיב: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, לב).
___________________________________
שֶׁאָמְרוּ – חז"ל במסכת יומא פו. יַאֲרִיךְ – מאריך את הזמן עד שייענש האדם. מְמָרֶקֶת – מנקה. בָּעוּ מִנֵּיהּ – שאלו ממנו. בֶּן נֹחַ – גוי. שְׁמַע מִנַּהּ וכו' – שומעים מן השאלה שברור שישראל מצֻווה.
ביאורים
תפקיד מיוחד הוטל על עם ישראל – להיות אלה שמופקדים על השראת השכינה וגילויה בארץ. העולם נברא בידי הבורא כעולם גשמי , שבו העולם הרוחני הקדוש אינו מתגלה כשלעצמו, כל עוד לא נעשים בו מעשים מיוחדים לצורך כך. תפקידם של עם ישראל הוא לגרום לגילוי הקודש בעולם הזה. דבר זה הם עושים הן בעצם לימוד התורה וקיום מצוותיה, והן בהפצת שם ה' בעולם, וגרימה ליותר ויותר נבראים לדעת ולאהוב את הבורא. זו הדרך להביא את העולם לייעודו עד ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו" [תפילות הימים הנוראים].
ממילא ענייני קידוש השם וחילול השם בעולם נוגעים בתפקיד המרכזי של עם ישראל, וכל אחד ואחד מצֻווה על קידוש השם. זו הסיבה שהקב"ה מייחס לעניין זה חשיבות עליונה מאוד, הן לחומרת עונשו של מחלל השם, והקושי לכפר על מעשיו, והן על גדולתו של מקדש שם שמים.
כיצד, אם-כן, יוכל האדם להיות ממקדשי השם? על האדם להרגיל את עצמו להרבות בקיום התורה והמצוות, ולעשות זאת אך ורק לשם שמים. אפילו מצוה שאדם מקיים בינו לבין בוראו ואיש אינו רואהו, מרבה את קידוש השם בעולם, ומוסיפה קדושה במציאות. ואם בני האדם שמים לב להקפדתו לקיים את המצוות, יהיה קידוש השם גדול יותר – קידוש השם ברבים . נוסף לזה, אדם שהוא ירא ה' ומוכר כתלמיד חכם – אם ינהג באופן נעלה – יקפיד על הנהגות מוסריות תקינות ויברח מדבר שיש בו כיעור כלשהו או אינו ישר, יזכה לקדש את השם בעיני הבריות. דרך הנהגתו של התלמיד-חכם תביא את בני האדם להתרשם מגדלות הבורא וההולכים בדרכיו, ולרצות לדבוק בו. המחשבה התמידית על החובה לקדש שם שמים מלבד התביעה לעומק אמונה ואמִתיות שהיא מוסיפה לעבודת השם של היהודי, היא מובילה אותו גם להתבונן בהשפעות ה'חינוכיות' של מעשיו על הסובבים אותו.
הרחבות
עבודת ה' בכוונה שלמה
וְלֹא יְעָרֵב עִמָּהּ כַּוָּנָה מִן הַכַּוָּנוֹת, אֶלָּא מִצְוַת ה' וַעֲבוֹדָתוֹ לְבַד. במקום אחר מרחיב הרמב"ם בעניין הכוונה הרצויה בעבודת ה', וכותב שהעבודה השלמה היא העבודה מאהבה. ומהי העבודה מאהבה? על כך הוא כותב: "שלא ישים תכלית החכמה לא שיגדלוהו בני אדם ולא שירוויח ממון... ולא תהיה אצלו תכלית החכמה אלא ידיעתה בלבד , וכן אין תכלית האמת אלא שידע שהיא אמת. והמצוות אמת ולפיכך תכליתן – קיומן" [פירוש המשנה, הקדמה לפרק חלק]. לפי הרמב"ם, האדם שעובד את ה' מאהבה מקיים את המצוה כיוון שזו האמת, ולא בשביל שיחשב לאדם המקפיד במצוות. בהמשך דבריו הוא כותב שקשה מאוד לעבוד כך ולכן התירו להמון העם לעבוד אף 'שלא לשמה', שמתוך כך יבואו לעבודה לשמה.
וכאן מופיעה השאלה הגדולה: כיצד נוכל לעבוד את ה' לשמה? מה יגרום לאדם לעשות האמת מפני שהיא אמת? הייתכן לאדם לעשות דבר שאינו מקבל ממנו שום תועלת?
הרב קוק מבאר זאת על פי משל: אדם אחד צפה שבמדינה מסוימת תתרחש רעידת אדמה בעוד מספר ימים. הוא הזהיר את כולם מפני העתיד להתרחש ואנשים קיבלו את עצתו והתרחקו ממקום הסכנה. ואכן לאחר כמה ימים התרחשה רעידת אדמה, ואלפי בני אדם ניצלו בזכות אותו אדם. באו לאותו אדם ונתנו לו פרס כספי גדול על תושייתו וחכמתו. אם אותו אדם ישמח על קבלת הפרס יותר מעל עצם ההצלה – ודאי נחשבהו לאדם פחות ומגונה. שהרי עצם ההצלה היא ודאי דבר נפלא ומשמח. כך גם בעבודת ה', כשהאדם מבין את גודל האמת בתורה ובמצוות ואת גדולתו של הבורא יתברך – מיד ירצה לעובדו מאהבה בלא שום סיבה חיצונית אחרת (מוסר אביך ב, ד, עיין שם שמרחיב עוד בזה, וראה גם בתוספת עומק באגרות הראי"ה א, מד).
לרפואת ג'וסלין שמחה בת מסעודה דורה דיה הי"ו
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר לפנות למקובלים?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך נראית נקמה יהודית?
דיני פרשת זכור
איך ללמוד אמונה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
