ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אגרת השמד
הַמִּין הַשְּׁלִישִׁי - בְּמַדְרֵגַת הַנֶּהֱרָגִים עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְהָאֲנוּסִים בְּאֹנֶס הַשְּׁמָד.
דַּע, שֶׁכֹּל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ ז"ל "יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר*" - אִם נֶהֱרַג כְּבָר קִדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם. וְאִם הָיָה בַּעֲשָׂרָה* מִיִּשְׂרָאֵל - קִדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּרַבִּים, כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וְדָנִיֵּאל, וַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, וְשִׁבְעַת בְּנֵי חַנָּה, וּשְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנֶּהֱרָגִים עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, הָרַחֲמָן יִקֹּם נִקְמַת דְּמֵיהֶם בְּקָרוֹב. וּבַעֲדָם נֶאֱמַר: "אִסְפוּ לִי חֲסִידָי, כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח" (תהלים נ, ה). וְאָמְרוּ ז"ל: "'הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם' וְגוֹ' (שיר השירים ב, ז), 'הִשְׁבַּעְתִּי' - בְּדוֹרוֹת שֶׁל שְׁמָד, 'בִּצְבָאוֹת' - שֶׁעָשׂוּ צִבְיוֹנִי* וְעָשִׂיתִי צִבְיוֹנָם, 'אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה' - שֶׁהָיוּ שׁוֹפְכִים דָּמָם עָלַי כְּדַם צְבִי וְאַיָּל, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: 'כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם' (תהלים מד, כג)" (שיר השירים רבה ב, א). וְאִישׁ שֶׁזִּכָּהוּ ה' לַעֲלוֹת בַּמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּהָרֵג עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אֲפִלּוּ הָיוּ עֲווֹנוֹתָיו כְּיָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו - הוּא מַנְחִיל* לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה תַּלְמִיד חָכָם. וְכֵן אָמְרוּ ז"ל: "מָקוֹם* שֶׁהֲרוּגֵי מַלְכוּת עוֹמְדִין אֵין כֹּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּמְחִצָּתָן" (פסחים נ ע"א; בבא בתרא י ע"ב). וְהִקְשׁוּ: "אִילֵימָא* רַ' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו - כֹּל שֶׁכֵּן דְּאִיכָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֶלָּא הֲרוּגֵי לוּד*".
העובר על שלוש העברות ולא נהרג – לא קידש השם אבל אינו נחשב כעובר עבֵרה
וְאִם לֹא יֵהָרֵג, וְעָבַר מִפְּנֵי הָאֹנֶס וְלֹא נֶהֱרַג - לֹא הֵטִיב לַעֲשׂוֹת, וְהוּא מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּאֹנֶס. אָמְנָם אֵינוֹ חַיָּב עֹנֶשׁ מִכֹּל שִׁבְעָה עֳנָשִׁים*, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בַּתּוֹרָה כֻּלָּהּ, לֹא בַּקַּלּוֹת וְלֹא בַּחֲמוּרוֹת, מָקוֹם שֶׁיְּחַיֵּב ה' גְּמוּל* מִגְּמוּלֵי הָעֹנֶשׁ לָאָנוּס, אֶלָּא לָעוֹשֶׂה בְּרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה" וְגוֹ' (במדבר טו, ל), אוּלָם הָאָנוּס לֹא. כָּךְ כָּתוּב בְּכֹל הַתַּלְמוּד: "אָנוּס דְּאוֹרַיְתָא* הוּא, דִּכְתִיב: 'כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ' וְגוֹ' (דברים כב, כו)" (עיין נדרים כז ע"א ובמקבילות). וּבְהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת אָמְרוּ: "אָנוּס רַחְמָנָא פְּטָרֵיהּ*" (שם). וְלֹא נִקְרָא לֹא פּוֹשֵׁעַ וְלֹא רָשָׁע וְלֹא פָּסוּל לְעֵדוּת, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה עֲבֵרוֹת יִפָּסֵל בָּהֶן לְעֵדוּת, אֶלָּא שֶׁהוּא לֹא קִיֵּם מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ 'מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּאֹנֶס', וְאֵינוֹ כְּמוֹ מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּרָצוֹן בְּשׁוּם פָּנִים.
___________________________________
אַל יַעֲבֹר – לא יעשה את העבֵרה. בַּעֲשָׂרָה – בפני עשרה. צִבְיוֹנִי – רצוני. מַנְחִיל – נוחל, זוכה. מָקוֹם – מדרגה. אִילֵימָא – אם תאמר. הֲרוּגֵי לוּד – שלא היו מפורסמים בצדקתם, ומסרו את הנפש. שִׁבְעָה עֳנָשִׁים – ארבע מיתות בית דין, כרת, מיתה בידי שמים ומלקות. גְּמוּל – שכר או עונש. דְּאוֹרַיְתָא – פטורו מופיע בתורה. רַחְמָנָא פְּטָרֵיהּ – ה' פוטרו.
ביאורים
סביב העיסוק בענייני גזֵרות השמד נדרש הרמב"ם לעניינם של אלה שנאלצים למסור את נפשם על קידוש השם וליהרג, וכן לאלה שלא עשו כנדרש מהם, ועבדו עבודה זרה מחמת האונס.
כל אחד מעם ישראל נברא כדי לגלות את מלכות ה' בעולם ולקדש את שמו. דרכו של עולם הוא שכל אדם חי בעולם מספר מסוים של שנים, ולאחר מכן מסיים את חייו ונפטר בדרך מסוימת. במשך כל הדורות, ובייחוד מאז שהחלו עם ישראל לגלות מארצם, זכו יהודים רבים לסיים את חייהם ולמות על קידוש השם. חז"ל לימדו אותנו שאותם אנשים זכו במעלה גדולה מאוד. אנשים אלו נתנו את עצם החיים שלהם ומסרו את חלקם בעולם הזה למען קידוש שמו יתברך, ולכן שכרם רב מאוד. הרמב"ם מדגיש שאף אם במשך חייהם היו אותם אנשים רחוקים משמירת תורה ומצוות ואף דבוקים בחטא, הם יזכו למעלה כה עליונה – עד כדי כך שאין מי שיוכל להגיע למדרגתם ולהיות במחיצתם בעולם הבא.
מכאן הוא עובר לדון בעניינם של אלה שלא עשו כנדרש מהם ועבדו עבודה זרה באונס. אותם אנשים עשו מעשה חמור ביותר, ונכשלו בעבֵרה שהיא מהחמורות ביותר, אולם מכיוון שמעשיהם לא נבעו מתוך רצון חופשי, אלא מחמת אונס, חומרת מעשיהם אינה כה גדולה, אף שבחירתם לא הייתה נכונה. היחס לאנשים אלו יהיה כאל מי שביטל מצוות קידוש השם וחילל את שמו באונס, ואינו קרוב כלל ליחס אל מי שעשה את אותו המעשה במזיד מתוך רצון חופשי.
הרחבות
מאיפה הכוח למסור את הנפש?
וּשְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנֶּהֱרָגִים עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, הָרַחֲמָן יִקֹּם נִקְמַת דְּמֵיהֶם בְּקָרוֹב. לצערנו, במהלך השנים נגזרו גזֵרות שמד רבות על עם ישראל, ורבים מסרו את נפשם על קידוש השם. רבי אריה לייב צינץ (שהיה אחד מגדולי הדור בפולין לפני כמאתיים שנה) הסביר שאת הגבורה הנצרכת לכך קיבלנו מאברהם אבינו: "עשרה ניסיונות ניסה הקב"ה את אברהם אבינו ועמד בכולם. והנסיון העשירי הוא נסיון העקידה. והנה כבר צווחו בזה מה זה הניסיון שחושבים לאברהם, הלא כמה וכמה נפשות מישראל אשר הערו (– מסרו בגבורה) נפשם למות עבור קדושת שמו יתברך, וסבלו ענויים אשר אין לשער, ולמה זה נחשב ניסיון לעקידה, וכמה שחטו תינוקות בזמן השמד שלא יטמעו בגויים. אמנם בכל דבר ההתחלה היא העיקר, והמתחיל הוא האב המוריש בכח מדה טובה שבו לבניו (את המידה הטובה) והתולדות הם ענפים מן השורש. אחד היה אברהם אוהבו יתברך, ומזה נקנה לנו כל מדות טובות" [תורת המהרא"ל, אבות ה ג]. והוסיף לבאר זאת רבי חיים מוולוז'ין : "כי כמה מדות שהצדיק טרח ויגע להשיגם – לבניו אחריו המה כטבע מוטבע, ובקצת יגיעה יגיעו לזה. כמו שנראה בחוש שרבים מעמי ארץ מהיהודים מוסרים את עצמם על קידוש השם. והוא מוטבע בנו מאבינו אברהם שמסר נפשו לאור כשדים על אמונתו. וכן כל העשרה נסיונות היו להישיר הדרך לפנינו. וכן ההתעוררות לאדם פתאום לילך לארץ הקודש הוא מנסיון 'לך לך'" [רוח חיים (על פרקי אבות), ה, ג].
להצלחת אחיקם יחיה בן שרה הי"ו
לעילוי נשמת משולם יהודה בן יעקב דוד ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
