ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים הרב חרל"פ

זכות על הקנאים

המחזה היה מחריד. הרב עמד ובכה בכי נוראי, עד שהספרים ממש נרטבו מדמעותיו. ר' יחיאל כחכח בגרונו כדי שהרב ישים לב אליו, אבל מפני שהרב היה שקוע לגמרי בתפילתו, לא הרגיש בו כלל והמשיך בבכיו המר
עודד מזרחיכסלו תשע"ו
275
לחץ להקדשת שיעור זה
זכות על הקנאים






הרב יעקב משה חרל"פ נולד בשנת תרמ"ב בירושלים לרב זבולון ומרים. אביו שימש כדיין בבית הדין של מהרי"ל דיסקין.
בצעירותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים'. בשנת תרנ"ו החל ללמוד תורה אצל אביו ואצל הרב יהושע צבי מיכל שפירא, מקובל וחסיד שנהג בתעניות וסיגופים, וגם את תלמידיו חינך בדרך זו. כבר בצעירותו כיהן כר"מ בישיבת 'עץ חיים'.
לקראת חג השבועות תרס"ד (1904) ירד הרב חרל"פ ליפו כמצוות רופאיו לטבול בים. בחג, שחל ביום השישי, התפלל בבית הכנסת 'שערי תורה', וכאשר שמע כיצד הרב קוק, שהגיע לפני כמה ימים ארצה, אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובכייה, הזדעזע עד יסוד נפשו. הרגיש שכולו אחוז שלהבת-י'ה, כל גשמיותו מתנדפת והולכת ונשמתו, שהתקשרה בנשמת הרב, מתנשאת ברום עולמות עליונים. מאותה שעה ואילך דבק בראי"ה קוק באהבה עזה.
הרב חרל"פ הפך בהדרגה לתלמידו ולחסידו המובהק של הראי"ה קוק, ופנה לדרך עבודת השם מתוך אהבה ושמחה ומתוך אהבת ישראל גדולה. הרב חרל"פ סבר כרבו כי כל איש מישראל, גם אם חטא, קשור בנשמתו הפנימית אל הטוב. אדם מישראל תמיד זכאי הוא. עוד טען, שהנקודה העיקרית היא ארץ ישראל, ומבלי להיאחז בה אין שום השפעה של קדושה בעולם.
בגיל 26 התמנה לרב שכונת שערי חסד בירושלים.
בתקופה שבה רבו מאבקי הקנאים נגד הרב קוק, הגיע הרב חרל"פ לחופתו של חתן שהיה אחד מהקנאים שתקפוהו לא אחת על קשריו ההדוקים עם הראי"ה קוק. משהבחין החתן בכניסתו של הרב לאולם, פלט מפיו ביידיש: "אם הוא כאן - אז אני הולך!".
שמע זאת הרב חיים לייב אוירבך, ראש ישיבת המקובלים 'שער השמים', ואמר בתוקף: "אבל מיד!". הבין החתן את חומרת יחסו של הרב אוירבך לדבריו והשתתק.
למרות חילוקי ההשקפות והדעות, האווירה בשכונת שערי חסד הייתה של אחוות אחים.
ובכל זאת, לא מצאו חן בעיני חלק מקנאי ירושלים קשריו המיוחדים של רב השכונה עם הרב קוק.
בוקר אחד הגיעו אל השכונה כמה קנאים וביזו את הרב חרל"פ לעיני כול. כאשר ר' יחיאל ורקר, תושב השכונה, נכנס לביתו, נבהלה אשתו ושאלה מדוע הוא חיוור כסיד. הוא סיפר לה על כך שהגיעו קנאים מחוץ לשכונה ופגעו ברבי יעקב משה, רב השכונה, ואמר שהוא מרגיש צורך להיות עמו בשעה קשה זו. כאשר נכנס לבית הרב חרל"פ, ראה אותו בחדר לימודו שבכניסה, כשהוא נשען על ארון הספרים, ידיו פשוטות קדימה וראשו מונח על הספרים.
המחזה היה מחריד. הרב עמד ובכה בכי נוראי, עד שהספרים ממש נרטבו מדמעותיו. ר' יחיאל כחכח בגרונו כדי שהרב ישים לב אליו, אבל מפני שהרב היה שקוע לגמרי בתפילתו, לא הרגיש בו כלל והמשיך בבכיו המר. החל ר' יחיאל להקשיב לתפילת הרב ולתדהמתו שמע מילים אלו יוצאות מפיו: "ריבונו של עולם, סלח להם! אנשים אלו שמבזים אותי אינם אשמים, הם מתכוונים לשם שמיים, וודאי לא מתכוונים לרעתי. הם פשוט שבויים בדעה כוזבת עליי ועל דרכיי. אני מתפלל לפניך שחס ושלום אף אחד מהם לא ייענש, אלא שעוונותיי גרמו לדבר לקרות... ריבונו של עולם, סלח להם! מחל להם! אל תפגע בהם! עוונותיי גרמו לכך ולא בהם האשם..."
סב ר' יחיאל חרש על עקביו, שב לביתו, ומאותו יום הפך לחסיד גדול של הרב חרל"פ. בהיותו בעל דפוס 'העברי', הוציא לאור את חוברות הרב ואף היה מהיחידים שחיכו בכל ליל שבת כדי לומר "ויכולו" בתום תפילתו הארוכה.
בעת פטירתו של הרב חרל"פ, בז' בכסלו תשי"ב, באו גדולי הדור ותלמידיו ומוקיריו הרבים. ואפילו אותם קנאים שהציקו לו עקב קשריו העמוקים עם הראי"ה קוק, באו לחלוק לו כבוד אחרון ולהשתתף בלווייתו ואף לבקש ממנו סליחה ומחילה.
אחד מהם היה הקנאי הידוע ר' עמרם בלוי, מראשי נטורי קרתא. כאשר נשאל ר' עמרם בלוי "כיצד קרה שקנאי כמוך ישתתף בלוויה של תלמידו הגדול של הרב קוק?!", ענה: "קודם כול, בצעירותי זכיתי ללמוד אצל הרב חרל"פ תורה, ושנית, תלמיד חכם עצום כמוהו, בוודאי שיש חובה ללוותו לבית עולמו".

על פי הספר 'שירת הי"ם' על חיי הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: odedm@neto.net.il


מתוך העיתון .
עוד בנושא הרב חרל"פ

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il