ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נעה בת בת אל מזל
אַחַר כֵּן נִתְחַדְּשָׁה כַּת אַחֶרֶת, שֶׁהִרְכִּיבָה עִנְיָנָהּ מִשְּׁנֵי הָעִנְיָנִים יַחַד, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַתִּגְבֹּרֶת*, וְהַטְּעָנוֹת וְהַמַּחְלֹקֶת*. וְרָאֲתָה שֶׁזֶּה יוֹתֵר חָזָק לִמְחוֹת זֵכֶר הָאֻמָּה וְהַתּוֹרָה, וְהִסְכִּימָה שֶׁתִּתְפָּאֵר בַּנְּבוּאָה, וְתִתֵּן תּוֹרָה זוּלַת תּוֹרַת ה', וְתֹאמַר שֶׁהִיא מֵאֵת ה' גַּם כֵּן כְּאִמְרָתוֹ וְתוֹרָתוֹ הָאֲמִתִּית, וּתְחַדֵּשׁ סָפֵק וּמְבוּכָה, כִּי זֹאת חוֹלֶקֶת עַל זֹאת, וּשְׁתֵּיהֶן מְיֻחָסוֹת לְאֵל אֶחָד, וְיִהְיֶה מָבוֹא* לְאִבּוד זוֹ וָזוֹ. וְזֹאת תַּחְבּוּלָה נִפְלָאָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאִישׁ הָרַע מְאֹד, שֶׁהוּא יִשְׁתַּדֵּל תְּחִלָּה לַהֲרֹג שׁוֹנְאוֹ עִם הִתְקַיְּמוֹ עַצְמוֹ, וּכְשֶׁיִּלְאֶה* מִזֶּה - יִשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיָן שֶׁיַּהֲרֹג הוּא עַצְמוֹ וְשׂוֹנְאוֹ.
ישוע הנוצרי
וּתְחִלַּת מִי שֶׁמָּצָא זֶה הַדַּעַת הָיָה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי, שְׁחוּק עֲצָמוֹת*, וְהוּא מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אָבִיו גּוֹי וְאִמּוֹ יִשְׂרְאֵלִית, הָעִקָּר בְּיָדֵינוּ: "גּוֹי וָעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד כָּשֵׁר" (יבמות מה ע"ב), וְאוּלָם נִקְרָאֵהוּ 'מַמְזֵר' לְהַפְלִיג* בְּחֶרְפָּתוֹ. וְהוּא הֵבִיא לַחְשֹׁב שֶׁהוּא שָׁלִיחַ מֵאֵת ה' לְבָאֵר סְפֵקוֹת הַתּוֹרָה, וְשֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ הַיָּעוּד לָנוּ עַל יְדֵי כֹּל נָבִיא, וּפֵרֵשׁ הַתּוֹרָה פֵּרוּשׁ מֵבִיא לְבִטּוּל כֹּל הַתּוֹרָה וְכֹל מִצְווֹתֶיהָ, וְהַתֵּר כֹּל אַזְהָרוֹתֶיהָ*, לְפִי מַה שֶּׁכִּוֵּן. וְהִרְגִּישׁוּ הַחֲכָמִים ז"ל לְכַוָּנָתוֹ קוֹדֵם שֶׁיִתְחַזֵּק פִּרְסוּמוֹ בָּאֻמָּה, וְעָשׂוּ בּוֹ הָרָאוּי לוֹ. וּכְבָר הִקְדִּים ה' לְהוֹדִיעֵנוּ זֶה עַל יַד דָּנִיֵּאל, וְאָמַר כִּי יִשְׁתַּדֵּל אִישׁ מִפָּרִיצֵי יִשְׂרָאֵל וְכוֹפְרֵיהֶם לְהַפְסִיד הַתּוֹרָה בְּהִתְפָּאֲרוֹ בַּנְּבוּאָה, וְהַכְנִיס עַצְמוֹ בְּעִנְיָנִים גְּדוֹלִים, יֹאמַר שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, וְשֶׁה' יַכְשִׁילֵהו כְּמוֹ שֶׁהִכְשִׁיל, וְהוּא אָמְרוֹ: "וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן וְנִכְשָׁלוּ" (דניאל יא, יד). וְאַחֲרָיו בִּזְמָן גָּדוֹל יָצְאָה תֹּורָה מִבְּנֵי עֵשָׂו, וְיִחֲסוּהָ אֵלָיו, וְלֹא הָיְתָה הִיא כַּוָּנָתוֹ אֲשֶׁר הָיָה מְיַחֵל אוֹתָהּ. וְלֹא הִזִּיק מַעֲשֵׂהוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא הִסְתַּפְּקוּ בּוֹ לֹא רַבִּים וְלֹא יָחִיד, כִּי הִתְבָּאֵר לָהֶם סְתִירַת דְּבָרָיו, וְהִנָּצְחוּ וְנָפְלוֹ בְּיָדֵינוּ, עַד שֶׁהָיָה סוֹפוֹ מַה שֶּׁהָיָה.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
12 - לימוד שבועי באמונה א-ז טבת תשע"ו
13 - איגרת תימן חלק ד'
14 - איגרת תימן חלק ה'
טען עוד
אַחַר כָּךְ עָמַד אַחֲרָיו מְשֻׁגָּע*, הָלַךְ בְּדַרְכּוֹ, שֶׁהוּא פָּתַח לוֹ הַדֶּרֶךְ, וְהוֹסִיף עָלָיו כַּוָּנָה אַחֶרֶת, וְהִיא בַּקָּשַׁת הַמְּלוּכָה, וְשֶׁיַּעֲבְדוּהוּ בְּנֵי אָדָם, וְחִדֵּשׁ מַה שֶּׁהִתְפַּרְסֵם.
___________________________________
הַתִּגְבֹּרֶת – מאבק כוחני. הַטְּעָנוֹת וְהַמַּחְלֹקֶת – מאבק בדעות. מָבוֹא – דרך. וּכְשֶׁיִּלְאֶה – יתעייף. שְׁחוּק עֲצָמוֹת – סוג של קללה. לְהַפְלִיג – לבטא בצורה חריפה (שהרי אינו ממזר מבחינה הלכתית). הַתֵּר כֹּל אַזְהָרוֹתֶיהָ – מתיר את כל איסורי התורה. מְשֻׁגָּע – מוחמד.
ביאורים
הרמב"ם ממשיך לחזק ולהראות את שיטת אויבי ישראל בנסיונם להעביר את ישראל מדתם. כמו כן מבאר הרמב"ם את עומק כוונת הנצרות והאיסלם.
לאחר שלעיל הראה הרמב"ם את שיטת הלחימה הפיזית, דהיינו הרג, והרוחנית, דהיינו בלבול וספקות, מסביר הרמב"ם שהשלב הבא בלוחמת אויבי ישראל הוא קשה יותר. הדבר הבא שהם עשו מורכב משתי השיטות יחד.
הקושי נובע מכך שעד כאן מאבק הגויים בישראל היה מחוץ לישראל, ובגלל ההיבדלות הטבעית שיש לעם ישראל משאר העמים היה להם קל יותר להמשיך כך באמונתם. אבל השיטה הנוספת היא ליצור "יהדות" חדשה, "תורה" חדשה, שהיא כאילו התורה האמִתית, בטענה ש"תורה" זו היא מאותו אל ובאותה תבנית. דבר זה נועד להוביל וליצור מלחמה פנימית בתוך העם, שכן כאן יש תורה מול תורה, יהדות מול יהדות, אין כאן כבר גויים מול ישראל אלא ישראל מול ישראל, וזה יביא להרג רב בתוך העם, ולנטישת האמונה האמִתית, גם פיזית וגם רוחנית.
הרמב"ם מדגיש שהגיעו לשיטה זו משום שהגויים לא הצליחו בדרכים הראשונות לשבור את ישראל, לכן הם הגדילו בתחבולתם והיו מוכנים אף להקריב את עצמם כדי לפגוע בישראל, שהרי בשיטה זו המסיתים מקריבים את עצמם, כי גם הם נפגעים פיזית מהכאוס שנוצר. כך נוצרה עליית מדרגה בתחבולות הגויים, וזו בעצם היתה כוונת ישוע הנוצרי והמשוגע המוסלמי. דבר זה נרמז כבר בדניאל: "וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן וְנִכְשָׁלוּ" [דניאל יא, יד].
עם זאת, פעולתו של ישוע הנוצרי לא הצליחה בישראל, כי החכמים הרגישו בדבר בתחילת דרכו. אמנם הגויים אימצו חלקית דרך זו של ישו ופיתחו דבריו עד היום, אך אמונתו לא חדרה ליהדות. למייסד דת האיסלם היתה כוונה נוספת על הכוונה להעביר את ישראל מדתם, והיא למלוך ולשלוט על בני אדם.
הרחבות
אמונות הגויים ואמונת ישראל
וְהוּא מִיִּשְׂרָאֵל. הרמב"ם מציין שמי שהביא ליצירת ה'דתות' החדשות שכנגד ישראל, היה יהודי דווקא. הרב קוק כותב על יציאתם של אמונות אחרות מתוך אמונת ישראל הטהורה, שיש בכך כעין 'תרגום' של הקדושה הישראלית בעבור הגויים, בצורה שהם יוכלו לקלוט אותה. תרגום זה משובש בסיגים של אליליות ומידות רעות, אך זה מספיק בעבור הגויים שחסרים כל מזון רוחני. זה אמנם נכון באשר לגויים, אבל אדם מישראל, אפילו מהחוטאים הגדולים ביותר, אינו יכול לסבול את הגסות העבה ששוררת באמונה זרה: "...(מוטבע) בטבע הרוחני של כנסת ישראל, שיצאו מאוצר הקודש שלה שבילים כאלה, שיהיו יורדים על ידי דרכים נעקמים לפרנס בהם אמונות זרות, שביסודם (– של האמונות הזרות) יש הרבה מן הזוהמא, מטומאת האליליות, ושרשים רעים של מדות ותכונות רעות... שלגבי האומות הרעבים מאד מיניקת הקדושה (– לגויים חסרה מאוד קדושה וקרבת ה', והם משתוקקים למזון רוחני) – הרי הוא להם מזון טבעי הראוי להם... ומכל מקום, גם הנשמה היותר שפלה של פושעי ישראל שנטמעה בזה, אינה יכולה לסבול את הגסות של הסיגיות " [שמונה קבצים ח, קצז].
דיני קדימה בברכות
פסח שני
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
