ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וּמִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ שֶׁתֵּדָעֵהוּ, כִּי כְּמוֹ שֶׁאֵין תּוֹסֶפֶת וְחִסָּרוֹן בַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה - כֵּן בְּפֵרוּשָׁהּ הַמְקֻבָּל, וְהוּא שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵחֲכָמֵינוּ ז"ל, וְהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וֶהְיוּ נִשְׁמָרִים וּמַשְׁגִּיחִים שֶׁלֹּא יִשְׁתַּקַּע אֶצְלְכֶם אַחַד הַמִּינִים, מְהֵרָה יֹאבְדוּ, וְיִהְיֶה לָכֶם קָשֶׁה מִכֹּל שְׁמָד. לְפִי שֶׁכָּאן בָּאָרֶץ הַזֹּאת, כְּמוֹ שֶׁתֵּדְעוּ, הִיא אֶרֶץ חֲכָמִים וְתַלְמִידִים וּמִדְרָשׁוֹת, וּדְבָרָם* מֻשְׁפָּל, וַאֲנַחְנוּ מְעִירִים עַל טָעֻיּוֹתֵיהֶם וּבְדָיוֹתֵיהֶם וְהַבְלֵיהֶם בְּכֹל עֵת. וְאַתֶּם שָׁם בְּאוֹתָם הַקְּצָווֹת, עִם הֱיוֹתְכֶם חֲכָמִים וְגִבּוֹרִים בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים - מְתֵי מִסְפָּר אַתֶּם, ה' יַרְבֶּה מִסְפַּרְכֶם, וִיקָרֵב עֵת קִבּוּצְכֶם וְקִבּוּץ אֻמָּתֵנוּ, וְאִם יִשְׁתַּקַּע אֶחָד מֵהֶם שָׁם - יַפְסִיד הַכֹּל, וִיקַלְקֵל אֱמוּנַת בְּנֵי הַנְּעוּרִים, וְלֹא יִמְצְאוּ מַצִּיל, וְלָכֵן הֱיוּ נִזְהָרִים מֵהֶם. וּדְעוּ כִּי דָּמָם מֻתָּר* מִן הַדִּין, לְפִי שֶׁהֵם מְכַזְּבִים נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָאוֹמֵר בְּשֵׁם ה': "עַל פִּי הַתּוֹרָה*" [וְגוֹ'] (דברים יז, יא), וְיִטְעֲנוּ הַהַפְלָגָה בָּאֱמוּנָה בִּדְבָרוֹ בְּחֻצְפָּה וּבְעַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים וְהָאֱדוֹמִים* שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בִּנְבוּאָתוֹ, וְיַפְסִידוּ תּוֹרָתוֹ וִיבַטְּלוּהָ, וְיַהַרְגוּ מַאֲמִינֶיהָ וְהַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, הֵם וּמַתְעָם כְּאֶחָד. וְזֶה מַה שֶּׁרָאִינוּ גַּם כֵּן שֶׁרָאוּי לְהָעִיר עָלָיו וּלְגַדֵּל עָלָיו הַקְּטַנִּים, לְפִי שֶׁהוּא יְסוֹד אֱמוּנָה.
___________________________________
וּדְבָרָם – של המינים. כִּי דָּמָם מֻתָּר – הריגתם. עַל פִּי הַתּוֹרָה וכו' – על פי פירושם של חכמי התורה. וְהָאֱדוֹמִים – הנוצרים.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
26 - איגרת תימן חלק ט"ז
27 - איגרת תימן חלק י"ז
28 - לימוד שבועי באמונה ט"ו- כ"א טבת תשע"ו
טען עוד
פירושי התורה וביאוריה שנמסרו לנו מאת חכמי ישראל במדרשי ההלכה והאגדה, הם התורה שבעל פה המכוונת לאמִתה של תורה. לא כל אחד יכול להבין את התורה כרצונו ולעשות בה כשלו. התורה שבכתב ירדה לעולם גנוזה, ובה הלכות רבות וסתרי תורה הנלמדים מבין השיטין, אבל דווקא באופן שבו אמרו חז"ל: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע" וכן הלאה. גם פירוש התורה ניתן בסיני, וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה בסיני [ויקרא רבה פרק כב].
לפיכך במקום שבו נמצאים תלמידי חכמים, משמרי מסורת התורה ופירושה, אין חשש מפני המלעיגים על התורה. תלמידי החכמים שבאותו מקום עומדים על המשמר ומיד יצאו בתוקף נגד אותם רשעים. אך במקום שבו אין מצויים תלמידי חכמים, יבוא פלוני רשע ויעשה בתורה כשלו, ואין פוצה פה ומצפצף כנגדו. לכן מזהיר הרמב"ם את תושבי תימן להרחיק מהם כל מין ורשע, לבל יבלבל אותם וחס ושלום, ויביא אותם להמיר דתם.
וכבר כתב הרמב"ם במקומות רבים (לדוגמה: הלכות דעות פרק ו הלכה א) על חובת האדם לדור במקום שבו יש תורה ותלמידי חכמים. וכך כתב באיגרת השמד (ראה יום כו כסלו): "וכבר הזהירונו רבותינו ז"ל שלא ידור אדם בעיר שאין בה עשרה צדיקים, ולמדו לזה מסדום, דכתיב: 'אולי ימצאון שם עשרה, ויאמר לא אשחית בעבור העשרה' [בראשית יח, לב]".
ממקור זה למדנו שלא רק שתלמידי החכמים שומרים על הצביון של העיר, אלא יש מכוחם שמירה סגולית על בני העיר. מכאן סיבה נוספת ליהודים שנמצאים בימינו עדיין בארצות תבל לעשות מאמץ ולעלות לארץ ישראל, שבה מצויים רובם ככולם של תלמידי החכמים שבדור.
הרחבות
אמונת בני הנעורים
אִם יִשְׁתַּקַּע אֶחָד מֵהֶם שָׁם – יַפְסִיד הַכֹּל, וִיקַלְקֵל אֱמוּנַת בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְלֹא יִמְצְאוּ מַצִּיל . הרמב"ם מדגיש שיש להשגיח במיוחד על חינוך בני הנעורים. הילדים מושפעים מאוד מההתנהגות של הוריהם. כך מסופר בגמרא: "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה, והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים. כשנכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח, ואמרה: לוקוס לוקוס (– זאב זאב), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה, וסתמו את חלונה... משום ברתיה קנסינן ליה לדידיה? (– האם משום שבִתו אינה נוהגת כשורה, יקנסו את אביה?) אמר אביי: אין, כדאמרי אינשי: שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה (– ילד אומר את מה ששמע מהוריו) [סוכה נו:]. הרב זאב קרוב מסביר שהילדים לא רק לומדים מההורים את הדברים שאותם הם אומרים, אלא מושפעים בעיקר מעצם הדוגמה האישית של ההורים לילדיהם: "כוח ההשפעה הראשון במעלה הוא הדוגמה האישית, שהיא מפגשו של הילד עם החיים. הדיבור הוא רק אחד מכוחות החיים ואילו הדוגמה האישית מקיפה את האדם בכללו. לא בכדי אמרו חז"ל 'גדול שימושה של תורה יותר מלימודה' [ברכות ז:] שעיקר החינוך וההשפעה על המתחנך... [הינו] בעיקר זרם החיים שעובר מהמחנך למתחנך" [בנחת רוח, עמ' 33-35].
לעילוי נשמת עזר בן מייסה אנקרי ז"ל
עבודה שאין לה סוף
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
איך ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
