ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וְכֵן רְאִיתִיךָ אוֹמֵר שֶׁהַמַּדָּע בְּאַרְצוֹתֵיכֶם מֻעָט, וּפָסְקָה מִכֶּם הַחָכְמָה, וְשַׂמְתָּ סִבָּתוֹ הֱיוֹת הַדִּבּוּק בַּמְשֻׁלֶּשֶׁת הָעֲפָרִית*. דַּע שֶׁזֶּה מִקְרֶה בִּלְתִּי מְיֻחָד בְּאַרְצוֹתֵיכֶם, אֲבָל הוּא הַיּוֹם בְּכֹל יִשְׂרָאֵל, כְּלוֹמַר: הֶפְסֵק הַחָכְמָה וְחֻלְשַׁת הַיְדִיעוֹת. וְעִלַּת* זֶה בֶּאֱמֶת הִיא מַה שֶּׁיִּעֲדָנוּ ה' רָע עַל יְדֵי יְשַׁעְיָהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ: "לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִנַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר" (שם כט, יד), וְאֵין סִבָּתוֹ לֹא מְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית וְלֹא מְשֻׁלֶּשֶׁת אִשִּׁית. וְהַמּוֹפֵת עָלָיו, שֶׁשְּׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" (מלכים א ה, יא), הָיָה בְּאֶמְצַע מְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית. וְכֵן אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה, אֲשֶׁר הָיָה עַמּוּדוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא גִּלָּה הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּכֹל הָעוֹלָם, וְיָסַד פִּנַּת הַיִּחוּד לְכֹל בְּנֵי הָאָדָם, וְכֵן יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר שְׁלָשְׁתָּם הֵם נוֹשְׂאֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד* בְּלִבּוֹתָם אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּהוּ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים' (בראשית לה, יג)" (בראשית רבה מז, ו; שם פב, ו) - אֵלּוּ הָאָבוֹת שְׁלָשְׁתָּם הָיוּ בְּאֶמְצַע מְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית גַּם כֵּן. וְיִתְבָּאֵר כֹּל זֶה בְּמַה שֶּׁנּוֹדַע שֶׁהַדִּבּוּק הַקָּטָן, וְהוּא דִּבּוּק שַׁבְּתַאי וָצֶדֶק, מִזְּמָן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּתְחַבְּרוּ עַד שֶׁיִּתְחַבְּרוּ פַּעַם שֵׁנִית - הַזְּמָן שֶׁבֵּינָתַיִם עֶשְׂרִים שָׁנָה מִשְּׁנֵי הַחַמָּה בְּקֵרוּב. וְלֹא יָסוּרוּ מִלְּהִתְחַבֵּר בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת אַחַת שְׁנֵים עָשָׂר חִבּוּרִים, וְתִהְיֶה מִדַּת עֲמֹד הַדִּבּוּקִים בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת אַחַת מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. אַחַר כֵּן יֶעְתַּק דִּבּוּקָם בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת אַחֶרֶת, וְהוּא שֶׁיִּקָּרֵא הַדִּבּוּק הָאֶמְצָעִי, וְהוּא דִּבּוּק הַהֶעְתֵּק הַהוֹוֶה כֹּל מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁל חַמָּה. וְיִהְיֶה לְפִי זֶה הַסֵּדֶר, מִיּוֹם שֶׁיִּתְחַבְּרוּ שְׁנֵי הַכּוֹכָבִים הָאֵלֶּה בְּמַעֲלָה אַחַת, אֵיזוֹ מַעֲלָה שֶׁתִּהְיֶה, עַד שֶׁיִּתְחַבְּרוּ בַּמַּעֲלָה הַהִיא בְּעַצְמָהּ - תת"ק וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וְזֶהוּ הַדִּבּוּק הַגָּדוֹל הַהוֹוֶה כֹּל אֶלֶף שָׁנָה חָסֵר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהוּא מִיּוֹם שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ שַׁבְּתַאי וָצֶדֶק בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן מִמַּזָּל טָלֶה עַד שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ פַּעַם שֵׁנִית. וּכְשֶׁתָּשִׁיב הַחֶשְׁבּוֹן לְאָחוֹר, יִתְבָּאֵר לְךָ מַה שֶּׁזָּכַרְתִּי לְךָ מִהְיוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית, וְכֵן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. וְאוּלָם הֵבֵאתִי לְךָ זֶה לְהָסִיר מִמְּךָ הַסָּפֵק, שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁיֵּשׁ לַמְשֻׁלֶּשֶׁת בָּזֶה סִבָּה. החכמה אינה תלויה
האמונה בדיבוק היא שקר
וְכֵן אָמְרְךָ שֶׁאֲנָשִׁים חִשְּׁבוּ הַדִּבּוּק הֶעָתִיד וּמָצְאוּ שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים כֻּלָּם יִתְקַבְּצוּ בְּמַזָּל אֶחָד - הוּא מַאֲמָר בִּלְתִּי אֲמִתִּי מִמִּי שֶׁאֲמָרוֹ לְךָ, שֶׁאֵין שָׁם דִּבּוּק שֶׁל שִׁבְעָה כְּלָל, לֹא בַּדִּבּוּק הֶעָתִיד לִהְיוֹת רִאשׁוֹנָה, וְלֹא בְּהַרְבֵּה דִּבּוּקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, וְאוּלָם זֶה דְּבַר מִי שֶׁלֹּא יֵדַע לְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן טוֹב, כְּמוֹ שֶׁסִּפַּרְתָּ מִכְּלַל דְּבָרָיו שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה מַבּוּל מֵעָפָר וַאֲוִיר. וַאֲשֶׁר רָאוּי לְךָ שֶׁתֵּדָעֵהוּ, שֶׁאֵלּוּ הַמַּאֲמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הֵם שֶׁקֶר וְכָזָב, וְלֹא תִּהְיֶה אֶצְלְךָ רְאָיָה עַל אֲמִתָּתָם הִמָּצְאָם כְּתוּבִים בַּסְּפָרִים, כִּי הַשַּׁקְרָן כְּמוֹ שֶׁיְּכַזֵּב בְּפִיו כֵּן יְכַזֵּב בְּקֻלְמוֹסוֹ, וְאֵינוֹ נִמְנָע לוֹ. וְהַסְּכָלִים הַפְּתָיִים הֵם אֲשֶׁר תִּהְיֶה אֶצְלָם רַאֲיַת אֲמִתַּת מַאֲמָר הֱיוֹתוֹ כָּתוּב, וְלֹא בָּזֶה יִתְאַמְּתוּ הַדֵּעוֹת, אֲבָל בְּפָנִים אֲחֵרִים.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
30 - איגרת תימן חלק י"ט
31 - איגרת תימן חלק כ'
32 - איגרת תימן חלק כ"א
טען עוד
ביאורים
אתמול למדנו כי הנהגת ה' עומדת מעל כל החישובים האנושיים, והיום הרמב"ם מראה כיצד אחת מתיאוריות האסטרולוגים, שהשואל הסתמך עליה, מופרכת על ידי החישובים האנושיים עצמם. אגב כך אנו נחשפים לבקיאותו המופלאה של הרמב"ם בחוכמת האסטרונומיה.
השואל טוען כי החכמה בארצו מועטת בשל ה"דיבוק במשולשת העפרית", שהוא התקבצות של מספר כוכבים בסדר מסוים. על פי תאוריות האסטרולוגים דיבוק זה משפיע לרעה על רמת החכמה באזורים שונים. הרמב"ם דוחה זאת בהסבירו כי מיעוט החכמה היא תופעה שתקרה לישראל בגלות, ואף ישעיהו הנביא חזה אותה. הוא מוסיף להוכיח כי "דיבוק" זה הינו חסר משמעות, והיה קיים בזמנם של האבות הקדושים ושלמה המלך. כפי שאנו כבר יודעים – הוא לא השפיע כלל על השגותיהם בחכמה ובקדושה.
הרמב"ם מפריך את החששות בדבר מבול של עפר ואוויר שחזו האסטרולוגים, וסותר את חישוביהם בדבר היווצרות "דיבוק" מסוים של שבעה כוכבים. הוא מסביר כי העובדה שתיאוריות אלו כתובות בספרים והן נחלתם של רבים אינה מרתיעה אותנו. כשם שאפשר לומר דברי הבל בעל פה, אפשר לעשות זאת גם בספר. בחתירה לאמת איננו מתחשבים בקישוטים חיצוניים ובמוסכמות חברתיות. גם כאשר אנו נתקלים בתיאוריות ותרבויות מרשימות – יש לבררן בלא מורא באמצעות הכלים שה' חנן אותנו.
עולה השאלה – הדרכה זו רלוונטית לאנשים חכמים וכשרוניים כדוגמת הרמב"ם, המסוגלים לברר לעומק כל תיאוריה ולבדוק את אמִתותה. מה יעשו אנשים שאינם בעלי ידע כה נרחב באסטרונומיה, פילוסופיה, לוגיקה ועוד? כיצד יוכלו למצוא את הדרך הישרה? על כך נלמד מחר.
הרחבות
תורה ומדע
הֶפְסֵק הַחָכְמָה וְחֻלְשַׁת הַיְדִיעוֹת. הרמב"ם מסביר שכיום אנו חסרים חכמות עמוקות, כעונש על חטאנו. במורה נבוכים הרמב"ם מפרט יותר, שעם ישראל ביסודו הוא עם חכם, ורק בעקבות הגלות, שבה עם ישראל התערבב בגויים הבורים, הוא סיפח לעצמו את דעותיהם. על פי זה הרמב"ם מיישב סתירות רבות בין התורה לבין הפילוסופיה והמדע: "כי אומתנו היא אומה מלומדת מושלמת... אולם כאשר רשעי האומות הבורות איבדו את מעלותינו הטובות והשמידו את דברי החכמה שלנו ואת יצירותינו, וקטלו את חכמינו עד שנעשינו בורים, כפי שאיים לעשות לנו בשל עוונותינו באומרו ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר [ישעיה כט, יד], ואנו התערבנו בהם, עברו אלינו דעותיהם... ואנו גדלנו מורגלים לדעותיהם של הבורים הפכו עניינים פילוסופיים כאילו הם זרים לתורתנו כמו שהם זרים לדעותיהם של הבורים, ואין הדבר כן " [ב, יא]. דברים דומים אמר הרב צבי יהודה קוק : "לבחור ששאל על הסתירות בין תורה למדע, השבתי בקיצור: לא כל מה שאומרים בשם המדע זה מדע, וגם לא כל מה שאומרים בשם התורה זו תורה. לא כל אחד ראוי ודי מומחה כדי לדבר בשם התורה. שני הדברים צריכים להתברר לאמיתותם, ואחרי הבירור, רוב השאלות מתנדפות ממילא" [שיחות הרב צבי יהודה בראשית, עמ' 67-66].
לעילוי נשמת ר' יהודה ב"ר חיים שמחה נוימן ז"ל
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
