ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וְדַע, כִּי כְּמוֹ שֶׁיִּמְסֹר הַסּוּמָא הַמְשָׁכָתוֹ* לְבַעַל הָעֵינַיִם שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ, מִדַּעְתּוֹ שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם, וְיוֹרֵהוּ דֶּרֶךְ שָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁיִּמְסֹר הַחוֹלֶה הַסָּכָל בִּמְלֶאכֶת הָרְפוּאוֹת הַנְהָגָתוֹ לָרוֹפֵא שֶׁיַּנְהִיגֵהוּ, לִהְיוֹתוֹ סָכָל בַּדְּבָרִים הַמְמִיתִים וּבַדְּבָרִים הַמַּצִּילִים, וִיקַבֵּל מִמֶּנּוּ כֹּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לוֹ - כֵּן רָאוּי לֶהָמוֹן שֶׁיִּמְסְרוּ הַנְהָגָתָם לַנְּבִיאִים בַּעֲלֵי הָעֵינַיִם בֶּאֱמֶת, וְיִסְמְכוּ עַל מַה שֶּׁיּוֹדִיעוּם שֶׁהַדַּעַת הַפְּלוֹנִית אֲמִתִּית וְהַדַּעַת הַפְּלוֹנִית שֶׁקֶר. וְאַחַר הַנְּבִיאִים - הַחֲכָמִים, הַדּוֹרְשִׁים יוֹמָם וָלַיְלָה הַדֵּעוֹת וְהָאֱמוּנוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ וְיַכִּירוּ הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר.
מטרת הדיבוקים לנתץ פינות הדת
וְאַחַר זֹאת הַהַקְדָּמָה שְׁמַע מִמֶּנִּי, שֶׁכֹּל מַה שֶּׁתִּשְׁמָעֵהוּ אוֹ תִּמְצָאֵהוּ כָּתוּב מֵאֵלּוּ הַמַּאֲמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם - הֵם כֻּלָּם דְּבָרִים אֵין אֱמֶת בָּהֶם, אֲבָל אוֹמְרָם סָכָל, אוֹ מַטְעֶה, אוֹ מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִסְתֹּר הַתּוֹרָה וּלְהַפִּיל חוֹמוֹתֶיהָ. הֲלֹא תִּרְאֶה עַזּוּתָם* בְּאָמְרָם מַבּוּל אֲוִיר וּמַבּוּל עָפָר, וְכֵן יֹאמְרוּ מַבּוּל אֵשׁ, זֶה כֻּלּוֹ תַּחְבּוּלָה וְהַשָּׁאָה*, עַד שֶׁיָּבִיאוּ לַחְשֹׁב שֶׁהַמַּבּוּל לֹא הָיָה רַק* מִדִּבּוּק אֶחָד, וְלֹא הָיָה מֵה' עַל צַד הָעֹנֶשׁ לְאַנְשֵׁי הָעוֹלָם בִּגְלַל חַטָּאתָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר לָנוּ בְּסִפְרוֹ הַמְיַשֵּׁר וְחַבְרוֹתֶיהָ לִכְפִירָתָם וַחֲמָסָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר וְאָמַר: "הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה" (בראשית יח, כא). וְכֵן כֹּל פְּעֻלָּה וּפְעֻלָּה שֶׁתָּבוֹא מֵה' יִתְעַלֶה בָּעוֹלָם יִהְיֶה עִנְיָן מְחֻיָּב לַדִּבּוּקִים. אֵלּוּ הֵן הַהַקְדָּמוֹת אֲשֶׁר רָצוּ לְהַקְדִּימָן לְנַתֵּץ פִּנּוֹת הַדָּת, כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וּבִתְשׁוּקַת נַפְשָׁם הַבַּהֲמִית, כִּבְהֵמוֹת וְעָזְנִיּוֹת*. וּמֵאֵלֶּה הַדֵּעוֹת הִזְהִיר ה' בַּתּוֹרָה, וְהוֹדִיעָנוּ וְאָמַר: כְּשֶׁתַּמְרוּ*, וְאָבִיא עֲלֵיכֶם מַכּוֹת חֵלֶף פְּעֻלַּתְכֶם, אִם תַּאֲמִינוּ שֶׁבִּיאַת הַמַּכּוֹת הוּא עִנְיָן שֶׁאֵרַע בְּמִקְרֶה וְשֶׁאֵין סִבָּתוֹ מֶרְיְכֶם אֲשֶׁר מְרִיתֶם - אוֹסִיף עֲלֵיכֶם מִן הַקֶּרִי הַהוּא, וְאֶכְפְּלֵהוּ וַאֲחַזְּקֵהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בַּתּוֹכֵחָה: "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי - וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי" (ויקרא כו, כא-כח), וְ'קֶרִי' הוּא הַמִּקְרֶה, וְהוּא אוֹמֵר: אִם תָּשִׂימוּ עָנְשִׁי מִקְרֶה שֶׁאֵרַע - אוֹסִיף לָכֶם מִן הַחֹזֶק שֶׁבַּמִּקְרֶה הַהוּא שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
31 - איגרת תימן חלק כ'
32 - איגרת תימן חלק כ"א
33 - איגרת תימן חלק כ"ב
טען עוד
ביאורים
אדם צריך להכיר במגבלותיו ולהיעזר לפעמים באחרים כדי למצוא את דרך הישר. לרוב האנשים אין מספיק כישרון, וגם לא זמן, כדי לדעת באיזו דרך עדיף ללכת. איש פשוט שנכנס לבית מרקחת ומנסה לבחור לבד תרופה למחלתו ייראה לנו מגוחך. האדם צריך לאזור ענווה, ולדעת לפנות לאנשים הנכונים שיעזרו לו להגיע למטרתו. כך גם בחיפוש אחר האמת, אנו צריכים להיעזר בנביאים ובחכמים כדי שידריכונו בדרך הטובה.
הרמב"ם יורד לעומק דעתם של האסטרולוגים. האסטרולוגים טוענים כי מה שקורה בעולם וכל מה שעובר על האדם הם תוצרים של כמה כוכבים. מכך נובע כי אף הניסים המתוארים בתורה אינם בעלי כל משמעות, וכך הם מאפשרים לעצמם לכפור בתורה ולפרוק מעצמם כל עול. יש לציין כי לפי גישה זו מתבטלת גם הבחירה החופשית – הרי הכוכבים כבר קבעו מה האדם יבחר, ואין לו שום אפשרות לעשות אחרת. ממילא, מוּסרת כל אחריות מוסרית של האדם על מעשיו.
כנגד זה עומדת התורה ומגלה לנו כי יש הנהגה אלוהית בעולם. הקב"ה ברא במחשבה מכוונת כל פרט בעולם, מהגלקסיות הענקיות עד לתולעת הכי קטנה. דבר זה נותן לכל פרט משמעות אלוהית . בנוסף לכך, הקב"ה קבע בעולם מציאות של שכר ועונש . לכל מעשה ומחשבה שלנו ישנה משמעות הרת גורל, וכל אדם מקבל את הגמול המדויק למעשיו.
דברים אלו אינם אמורים רק ביחס לאסטרולוגים, שחשבו כי ה"גורל" תלוי בכוכבים. גם כיום אנו מוצאים רבים החושבים כי העולם המופלא שסובב אותנו, ואף מעשינו ואמונותינו הינם מקבץ מקרי של אטומים וחוקים פיזיקליים. כנגד זה עומדת התורה ואומרת שכל התופעות שאנו פוגשים אינן מקריות, אלא תוצאה של ההשגחה האלוהית החופפת עלינו. אמונה זו נותנת ערך לכל שאיפותינו ומחייבת אותנו בהתנהגות מוסרית.
הרחבות
הצרות נועדו לעורר לתשובה
אִם תַּאֲמִינוּ שֶׁבִּיאַת הַמַּכּוֹת הוּא עִנְיָן שֶׁאֵרַע בְּמִקְרֶה וְשֶׁאֵין סִבָּתוֹ מֶרְיְכֶם אֲשֶׁר מְרִיתֶם. בהלכות תעניות הרמב"ם מסביר על פי עקרון זה את מצוות תקיעה בחצוצרות בזמן של צרות: "ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב 'עונותיכם הטו' וגו'. וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים" [א, ב-ג]. עלינו להבין שהצרות שבאות עלינו אינן דבר מקרי, אלא הן עונש על מעשינו הרעים ובעקבותיהן עלינו להתעורר לחזור בתשובה, ומתוך כך תפסיק הצרה. גם את המצוה להתאבל על מת מסביר הרמב"ם באותה הדרך: "כל מי שאינו מתאבל כמו שציוו חכמים הרי זה אכזרי, אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה" [הלכות אבל יג, יב]. הרמב"ם קורא שלא לראות את המוות כהתרחשות מקרית חסרת משמעות, אלא כאירוע שצריך לעורר אותנו לחזור בתשובה. מכאן אנו לומדים שגם אירועים שהם חלק מסדר העולם, כדוגמת המוות, אינם במקרה, ועליהם לעורר אותנו לתשובה. בשני המקורות הללו הרמב"ם מדבר על בעלי הגישה שמתייחסת אל הצרות כדרך הטבע ומכנה אותם אכזריים. נראה שכוונת הרמב"ם ללמדנו, שהעולם ביסודו הוא טוב, ואין לקבל את הרע שבו כמובן מאליו. מי שמקבל את הרע כחלק מהמציאות – הוא אכזרי.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
טעינה למחשבה
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
