ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וְדַע, כִּי כְּמוֹ שֶׁיִּמְסֹר הַסּוּמָא הַמְשָׁכָתוֹ* לְבַעַל הָעֵינַיִם שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ, מִדַּעְתּוֹ שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם, וְיוֹרֵהוּ דֶּרֶךְ שָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁיִּמְסֹר הַחוֹלֶה הַסָּכָל בִּמְלֶאכֶת הָרְפוּאוֹת הַנְהָגָתוֹ לָרוֹפֵא שֶׁיַּנְהִיגֵהוּ, לִהְיוֹתוֹ סָכָל בַּדְּבָרִים הַמְמִיתִים וּבַדְּבָרִים הַמַּצִּילִים, וִיקַבֵּל מִמֶּנּוּ כֹּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לוֹ - כֵּן רָאוּי לֶהָמוֹן שֶׁיִּמְסְרוּ הַנְהָגָתָם לַנְּבִיאִים בַּעֲלֵי הָעֵינַיִם בֶּאֱמֶת, וְיִסְמְכוּ עַל מַה שֶּׁיּוֹדִיעוּם שֶׁהַדַּעַת הַפְּלוֹנִית אֲמִתִּית וְהַדַּעַת הַפְּלוֹנִית שֶׁקֶר. וְאַחַר הַנְּבִיאִים - הַחֲכָמִים, הַדּוֹרְשִׁים יוֹמָם וָלַיְלָה הַדֵּעוֹת וְהָאֱמוּנוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ וְיַכִּירוּ הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר.
מטרת הדיבוקים לנתץ פינות הדת
וְאַחַר זֹאת הַהַקְדָּמָה שְׁמַע מִמֶּנִּי, שֶׁכֹּל מַה שֶּׁתִּשְׁמָעֵהוּ אוֹ תִּמְצָאֵהוּ כָּתוּב מֵאֵלּוּ הַמַּאֲמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם - הֵם כֻּלָּם דְּבָרִים אֵין אֱמֶת בָּהֶם, אֲבָל אוֹמְרָם סָכָל, אוֹ מַטְעֶה, אוֹ מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִסְתֹּר הַתּוֹרָה וּלְהַפִּיל חוֹמוֹתֶיהָ. הֲלֹא תִּרְאֶה עַזּוּתָם* בְּאָמְרָם מַבּוּל אֲוִיר וּמַבּוּל עָפָר, וְכֵן יֹאמְרוּ מַבּוּל אֵשׁ, זֶה כֻּלּוֹ תַּחְבּוּלָה וְהַשָּׁאָה*, עַד שֶׁיָּבִיאוּ לַחְשֹׁב שֶׁהַמַּבּוּל לֹא הָיָה רַק* מִדִּבּוּק אֶחָד, וְלֹא הָיָה מֵה' עַל צַד הָעֹנֶשׁ לְאַנְשֵׁי הָעוֹלָם בִּגְלַל חַטָּאתָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר לָנוּ בְּסִפְרוֹ הַמְיַשֵּׁר וְחַבְרוֹתֶיהָ לִכְפִירָתָם וַחֲמָסָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר וְאָמַר: "הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה" (בראשית יח, כא). וְכֵן כֹּל פְּעֻלָּה וּפְעֻלָּה שֶׁתָּבוֹא מֵה' יִתְעַלֶה בָּעוֹלָם יִהְיֶה עִנְיָן מְחֻיָּב לַדִּבּוּקִים. אֵלּוּ הֵן הַהַקְדָּמוֹת אֲשֶׁר רָצוּ לְהַקְדִּימָן לְנַתֵּץ פִּנּוֹת הַדָּת, כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וּבִתְשׁוּקַת נַפְשָׁם הַבַּהֲמִית, כִּבְהֵמוֹת וְעָזְנִיּוֹת*. וּמֵאֵלֶּה הַדֵּעוֹת הִזְהִיר ה' בַּתּוֹרָה, וְהוֹדִיעָנוּ וְאָמַר: כְּשֶׁתַּמְרוּ*, וְאָבִיא עֲלֵיכֶם מַכּוֹת חֵלֶף פְּעֻלַּתְכֶם, אִם תַּאֲמִינוּ שֶׁבִּיאַת הַמַּכּוֹת הוּא עִנְיָן שֶׁאֵרַע בְּמִקְרֶה וְשֶׁאֵין סִבָּתוֹ מֶרְיְכֶם אֲשֶׁר מְרִיתֶם - אוֹסִיף עֲלֵיכֶם מִן הַקֶּרִי הַהוּא, וְאֶכְפְּלֵהוּ וַאֲחַזְּקֵהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בַּתּוֹכֵחָה: "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי - וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי" (ויקרא כו, כא-כח), וְ'קֶרִי' הוּא הַמִּקְרֶה, וְהוּא אוֹמֵר: אִם תָּשִׂימוּ עָנְשִׁי מִקְרֶה שֶׁאֵרַע - אוֹסִיף לָכֶם מִן הַחֹזֶק שֶׁבַּמִּקְרֶה הַהוּא שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
31 - איגרת תימן חלק כ'
32 - איגרת תימן חלק כ"א
33 - איגרת תימן חלק כ"ב
טען עוד
ביאורים
אדם צריך להכיר במגבלותיו ולהיעזר לפעמים באחרים כדי למצוא את דרך הישר. לרוב האנשים אין מספיק כישרון, וגם לא זמן, כדי לדעת באיזו דרך עדיף ללכת. איש פשוט שנכנס לבית מרקחת ומנסה לבחור לבד תרופה למחלתו ייראה לנו מגוחך. האדם צריך לאזור ענווה, ולדעת לפנות לאנשים הנכונים שיעזרו לו להגיע למטרתו. כך גם בחיפוש אחר האמת, אנו צריכים להיעזר בנביאים ובחכמים כדי שידריכונו בדרך הטובה.
הרמב"ם יורד לעומק דעתם של האסטרולוגים. האסטרולוגים טוענים כי מה שקורה בעולם וכל מה שעובר על האדם הם תוצרים של כמה כוכבים. מכך נובע כי אף הניסים המתוארים בתורה אינם בעלי כל משמעות, וכך הם מאפשרים לעצמם לכפור בתורה ולפרוק מעצמם כל עול. יש לציין כי לפי גישה זו מתבטלת גם הבחירה החופשית – הרי הכוכבים כבר קבעו מה האדם יבחר, ואין לו שום אפשרות לעשות אחרת. ממילא, מוּסרת כל אחריות מוסרית של האדם על מעשיו.
כנגד זה עומדת התורה ומגלה לנו כי יש הנהגה אלוהית בעולם. הקב"ה ברא במחשבה מכוונת כל פרט בעולם, מהגלקסיות הענקיות עד לתולעת הכי קטנה. דבר זה נותן לכל פרט משמעות אלוהית . בנוסף לכך, הקב"ה קבע בעולם מציאות של שכר ועונש . לכל מעשה ומחשבה שלנו ישנה משמעות הרת גורל, וכל אדם מקבל את הגמול המדויק למעשיו.
דברים אלו אינם אמורים רק ביחס לאסטרולוגים, שחשבו כי ה"גורל" תלוי בכוכבים. גם כיום אנו מוצאים רבים החושבים כי העולם המופלא שסובב אותנו, ואף מעשינו ואמונותינו הינם מקבץ מקרי של אטומים וחוקים פיזיקליים. כנגד זה עומדת התורה ואומרת שכל התופעות שאנו פוגשים אינן מקריות, אלא תוצאה של ההשגחה האלוהית החופפת עלינו. אמונה זו נותנת ערך לכל שאיפותינו ומחייבת אותנו בהתנהגות מוסרית.
הרחבות
הצרות נועדו לעורר לתשובה
אִם תַּאֲמִינוּ שֶׁבִּיאַת הַמַּכּוֹת הוּא עִנְיָן שֶׁאֵרַע בְּמִקְרֶה וְשֶׁאֵין סִבָּתוֹ מֶרְיְכֶם אֲשֶׁר מְרִיתֶם. בהלכות תעניות הרמב"ם מסביר על פי עקרון זה את מצוות תקיעה בחצוצרות בזמן של צרות: "ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב 'עונותיכם הטו' וגו'. וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים" [א, ב-ג]. עלינו להבין שהצרות שבאות עלינו אינן דבר מקרי, אלא הן עונש על מעשינו הרעים ובעקבותיהן עלינו להתעורר לחזור בתשובה, ומתוך כך תפסיק הצרה. גם את המצוה להתאבל על מת מסביר הרמב"ם באותה הדרך: "כל מי שאינו מתאבל כמו שציוו חכמים הרי זה אכזרי, אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה" [הלכות אבל יג, יב]. הרמב"ם קורא שלא לראות את המוות כהתרחשות מקרית חסרת משמעות, אלא כאירוע שצריך לעורר אותנו לחזור בתשובה. מכאן אנו לומדים שגם אירועים שהם חלק מסדר העולם, כדוגמת המוות, אינם במקרה, ועליהם לעורר אותנו לתשובה. בשני המקורות הללו הרמב"ם מדבר על בעלי הגישה שמתייחסת אל הצרות כדרך הטבע ומכנה אותם אכזריים. נראה שכוונת הרמב"ם ללמדנו, שהעולם ביסודו הוא טוב, ואין לקבל את הרע שבו כמובן מאליו. מי שמקבל את הרע כחלק מהמציאות – הוא אכזרי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
