ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וּבוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמִים יִזְכֹּר אוֹתָנוּ וְאֶתְכֶם לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹת נַחֲלָתוֹ וְחֶבְלוֹ, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, וְיוֹצִיאֵנוּ מִגֵּיא הַצַּלְמָוֶת אֲשֶׁר הוֹשִׁיבָנוּ בּוֹ, וְיָסִיר מַחְשַׁךְ עֵינֵינוּ וּמַאֲפֵל לְבָבֵנוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם" (ישעיה ט, א), וְיַחֲשִׁיךְ בְּאַפּוֹ וּבְעֶבְרָתוֹ עַל כֹּל הַקָּמִים עָלֵינוּ, וְיָאִיר מַחְשַׁכֵּינוּ, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ: "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'" (שם ס, ב).
ברכת שלום
וְשָׁלוֹם עָלֶיךָ, יְדִידֵנוּ וְיַקִּירֵנוּ, בַּעַל הַחָכְמוֹת, אֹסֶף הַתְּבוּנוֹת, וְעַל כֹּל הַתַּלְמִידִים אַחֵינוּ, וְעַל כֹּל עַם הָאָרֶץ, שָׁלוֹם שָׁלוֹם כְּאוֹר זוֹרֵחַ, וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ, אָמֵן סֶלָה.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
39 - איגרת תימן חלק כ"ז
40 - איגרת תימן חלק כ"ח
טען עוד
וַאֲשֶׁר אֲפַיְּסֵהוּ מִמְּךָ, שֶׁתִּשְׁלַח הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת לְכֹל קְהִלָּה וּקְהִלָּה בַּמְּדִינוֹת וְעָרֵי הַפְּרָזוֹת, לְחַזֵּק אֱמוּנָתָם וּלְהַעֲמִיד רַגְלֵיהֶם*, וְתִקְרָאֶהָ עַל צִבּוּר וִיחִידִים בַּעֲבוּר שֶׁתִּהְיֶה מִמַּצְדִּיקֵי הָרַבִּים, אַחַר שֶׁתִּשָּׁמֵר תַּכְלִית הַשִּׁמּוּר מֵרָשָׁע, שֶׁלֹּא יְגַלֶּה* לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְיֶאֱרַע מִזֶּה מַה שֶּׁיִּשְׁמְרֵנוּ ה' מִמֶּנּוּ. וּכְבָר כְּתַבְתִּיהָ וַאֲנִי יָרֵא מִזֶּה הַרְבֵּה, אֲבָל רָאִיתִי שֶׁהַצְדָּקַת הָרַבִּים רָאוּי לִסְבֹּל בַּעֲבוּרָהּ הַסַּכָּנָה. וְעוֹד, שֶׁאֲנִי שְׁלַחְתִּיהָ לְכַיוֹצֵא בְּךָ, וְסוֹד ה' לִירֵאָיו. וּכְבָר עָרְבוּ לָנוּ הָעוֹמְדִים בִּמְקוֹם הַנְּבִיאִים, וְאָמְרוּ: "שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵין נִזּוֹקִין" (פסחים ח ע"א), וְאֵין מִצְוָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.
___________________________________
וּלְהַעֲמִיד רַגְלֵיהֶם – יכולת עמידתם. שֶׁלֹּא יְגַלֶּה – שהרי באיגרת זו יש הוכחות נגד דתותיהם.
ביאורים
בסיומה של האיגרת הרמב"ם נושא תפילה לקב"ה שירחם על עם ישראל ויגאלם מהרה. בולטת בתפילתו הכמיהה אל הגאולה דווקא בעבור קבלת שפע אור ה', העברת החושך והערפל מעלינו וביאתנו אל היכל בית המקדש. וכפי שכתב בסיום של משנה תורה (מלכים ומלחמותיהם יב ד-ה): "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגויים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל... יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים, וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר: 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים' [ישעיה יא ט]".
לאחר סיום האיגרת מבקש הרמב"ם מהחכם יעקב, נמען האיגרת, שיפרסם אותה ברבים, בקהילתו ובכל הקהילות שבמדינתו, למרות הסכנה שבדבר. כנראה הרמב"ם חושש מהדברים שנכתבו בתוכה נגד הדתות האחרות, ובפרט נגד האיסלם, השולט אז ביד קשה בכל ארץ תימן. למרות הוראתו של הרמב"ם בתוך האיגרת שלא לעורר את זעמן של האומות ולא להתגרות בהן לפני העת, בכל מה שנוגע לקיום אומתנו ואמונתנו הוא דורש מסירות נפש. אין לנו להתגרות בכוונה באומות, ואת האיגרת יש להסתיר מהם, אולם אין להימנע מהדברים הנדרשים להצלת הקהילות ולחיזוקן באמונה בגלל הסכנה שכרוכה בכך.
הרחבות
סיכון חיים למען הצלת האחר
רָאִיתִי שֶׁהַצְדָּקַת הָרַבִּים רָאוּי לִסְבֹּל בַּעֲבוּרָהּ הַסַּכָּנָה. הרמב"ם כותב שנכון להסתכן למען טובת הכלל ולכן הוא כותב את האיגרת. רבי ישכר שלמה טייכטל הי"ד כתב דברים מרתקים בהקשר זה, וביאר שסיכון החיים למען הצלת חבר נובע מהרגשת צער האחר: "שאם (– אף על פי) שהוא אינו בצרה זו שאירעה לאחרים, מכל מקום כל כך תכאב נפשו עליהם וירגיש בצערם, עד שיחשוב כאילו הוא מהם וימסור נפשו וגופו וממונו עליהם כאילו הוא אחד מהם וכאילו בו נגעה הצרה ממש . ואזי יעשה כל מה שבכוחו ואולי יותר מכפי כוחו במה שנוגע להצלתן , ולא יתחשב כלל אם יגיע לו בשביל זה איזה נזק, וכמו שהאדם עושה בשביל עצמו בשעה שהוא בא בצרה... וזו היתה ממש מדת משה רבנו עליו השלום, שהכניס עצמו בסכנה. ולא פעם אחת, אלא בכל פעם שהיה רואה בצרת איש עברי מאחיו – היה רואה בו את אחיו ממש, את עצמו ובשרו. ועל כן, לא עשה גבול ומדה במסירותו לזרע ישראל לצורך הצלתן. וכמו כן היה צריך להיות אצל כל בר ישראל. וכמו שאמרו חז"ל במדרש רבה [ויקרא ד, ו] על פסוק 'שה פזורה ישראל' [ירמיה נ, יז] – שישראל נמשלו לשה, מה שה (– שהוא רך המזג בטבע) בשעה שהוא נלקה באחד מאבריו – כל האברים מרגישים עמו, כך ישראל בשעה שאחד מישראל נלקה כל ישראל מרגישין עמו. כך היא המדה הנכונה בישראל" [אם הבנים שמחה, עמ' רסה].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
