ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וּבוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמִים יִזְכֹּר אוֹתָנוּ וְאֶתְכֶם לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹת נַחֲלָתוֹ וְחֶבְלוֹ, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, וְיוֹצִיאֵנוּ מִגֵּיא הַצַּלְמָוֶת אֲשֶׁר הוֹשִׁיבָנוּ בּוֹ, וְיָסִיר מַחְשַׁךְ עֵינֵינוּ וּמַאֲפֵל לְבָבֵנוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם" (ישעיה ט, א), וְיַחֲשִׁיךְ בְּאַפּוֹ וּבְעֶבְרָתוֹ עַל כֹּל הַקָּמִים עָלֵינוּ, וְיָאִיר מַחְשַׁכֵּינוּ, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ: "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'" (שם ס, ב).
ברכת שלום
וְשָׁלוֹם עָלֶיךָ, יְדִידֵנוּ וְיַקִּירֵנוּ, בַּעַל הַחָכְמוֹת, אֹסֶף הַתְּבוּנוֹת, וְעַל כֹּל הַתַּלְמִידִים אַחֵינוּ, וְעַל כֹּל עַם הָאָרֶץ, שָׁלוֹם שָׁלוֹם כְּאוֹר זוֹרֵחַ, וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ, אָמֵן סֶלָה.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
39 - איגרת תימן חלק כ"ז
40 - איגרת תימן חלק כ"ח
טען עוד
וַאֲשֶׁר אֲפַיְּסֵהוּ מִמְּךָ, שֶׁתִּשְׁלַח הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת לְכֹל קְהִלָּה וּקְהִלָּה בַּמְּדִינוֹת וְעָרֵי הַפְּרָזוֹת, לְחַזֵּק אֱמוּנָתָם וּלְהַעֲמִיד רַגְלֵיהֶם*, וְתִקְרָאֶהָ עַל צִבּוּר וִיחִידִים בַּעֲבוּר שֶׁתִּהְיֶה מִמַּצְדִּיקֵי הָרַבִּים, אַחַר שֶׁתִּשָּׁמֵר תַּכְלִית הַשִּׁמּוּר מֵרָשָׁע, שֶׁלֹּא יְגַלֶּה* לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְיֶאֱרַע מִזֶּה מַה שֶּׁיִּשְׁמְרֵנוּ ה' מִמֶּנּוּ. וּכְבָר כְּתַבְתִּיהָ וַאֲנִי יָרֵא מִזֶּה הַרְבֵּה, אֲבָל רָאִיתִי שֶׁהַצְדָּקַת הָרַבִּים רָאוּי לִסְבֹּל בַּעֲבוּרָהּ הַסַּכָּנָה. וְעוֹד, שֶׁאֲנִי שְׁלַחְתִּיהָ לְכַיוֹצֵא בְּךָ, וְסוֹד ה' לִירֵאָיו. וּכְבָר עָרְבוּ לָנוּ הָעוֹמְדִים בִּמְקוֹם הַנְּבִיאִים, וְאָמְרוּ: "שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵין נִזּוֹקִין" (פסחים ח ע"א), וְאֵין מִצְוָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.
___________________________________
וּלְהַעֲמִיד רַגְלֵיהֶם – יכולת עמידתם. שֶׁלֹּא יְגַלֶּה – שהרי באיגרת זו יש הוכחות נגד דתותיהם.
ביאורים
בסיומה של האיגרת הרמב"ם נושא תפילה לקב"ה שירחם על עם ישראל ויגאלם מהרה. בולטת בתפילתו הכמיהה אל הגאולה דווקא בעבור קבלת שפע אור ה', העברת החושך והערפל מעלינו וביאתנו אל היכל בית המקדש. וכפי שכתב בסיום של משנה תורה (מלכים ומלחמותיהם יב ד-ה): "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגויים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל... יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים, וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר: 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים' [ישעיה יא ט]".
לאחר סיום האיגרת מבקש הרמב"ם מהחכם יעקב, נמען האיגרת, שיפרסם אותה ברבים, בקהילתו ובכל הקהילות שבמדינתו, למרות הסכנה שבדבר. כנראה הרמב"ם חושש מהדברים שנכתבו בתוכה נגד הדתות האחרות, ובפרט נגד האיסלם, השולט אז ביד קשה בכל ארץ תימן. למרות הוראתו של הרמב"ם בתוך האיגרת שלא לעורר את זעמן של האומות ולא להתגרות בהן לפני העת, בכל מה שנוגע לקיום אומתנו ואמונתנו הוא דורש מסירות נפש. אין לנו להתגרות בכוונה באומות, ואת האיגרת יש להסתיר מהם, אולם אין להימנע מהדברים הנדרשים להצלת הקהילות ולחיזוקן באמונה בגלל הסכנה שכרוכה בכך.
הרחבות
סיכון חיים למען הצלת האחר
רָאִיתִי שֶׁהַצְדָּקַת הָרַבִּים רָאוּי לִסְבֹּל בַּעֲבוּרָהּ הַסַּכָּנָה. הרמב"ם כותב שנכון להסתכן למען טובת הכלל ולכן הוא כותב את האיגרת. רבי ישכר שלמה טייכטל הי"ד כתב דברים מרתקים בהקשר זה, וביאר שסיכון החיים למען הצלת חבר נובע מהרגשת צער האחר: "שאם (– אף על פי) שהוא אינו בצרה זו שאירעה לאחרים, מכל מקום כל כך תכאב נפשו עליהם וירגיש בצערם, עד שיחשוב כאילו הוא מהם וימסור נפשו וגופו וממונו עליהם כאילו הוא אחד מהם וכאילו בו נגעה הצרה ממש . ואזי יעשה כל מה שבכוחו ואולי יותר מכפי כוחו במה שנוגע להצלתן , ולא יתחשב כלל אם יגיע לו בשביל זה איזה נזק, וכמו שהאדם עושה בשביל עצמו בשעה שהוא בא בצרה... וזו היתה ממש מדת משה רבנו עליו השלום, שהכניס עצמו בסכנה. ולא פעם אחת, אלא בכל פעם שהיה רואה בצרת איש עברי מאחיו – היה רואה בו את אחיו ממש, את עצמו ובשרו. ועל כן, לא עשה גבול ומדה במסירותו לזרע ישראל לצורך הצלתן. וכמו כן היה צריך להיות אצל כל בר ישראל. וכמו שאמרו חז"ל במדרש רבה [ויקרא ד, ו] על פסוק 'שה פזורה ישראל' [ירמיה נ, יז] – שישראל נמשלו לשה, מה שה (– שהוא רך המזג בטבע) בשעה שהוא נלקה באחד מאבריו – כל האברים מרגישים עמו, כך ישראל בשעה שאחד מישראל נלקה כל ישראל מרגישין עמו. כך היא המדה הנכונה בישראל" [אם הבנים שמחה, עמ' רסה].
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
