ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
חסידים מספרים כי פעם אחת נתארח אצל רבי ברוך איש נכבד מארץ ישראל, אחד מאלה המתאבלים כל הימים על ציון וירושלים ואינם שוכחים את צערם אפילו רגע אחד. בליל שבת זימר הרבי "כל מקדש שביעי" בניגונו הרגיל. כשהגיע לחרוז: "אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל", נשא את עיניו וראה את האורח יושב עצוב ומתאנח כדרכו כל הימים. הפסיק את הזמר וקרא בגיל ורעדה בפניו של האיש הנבעת את דברי החרוז: "אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל ביום שבת קודש שישו כמקבלי מתן נחליאל!" ואחר כך סיים את הזמר.
הסיפור שלנו מפגיש שתי דמויות. את דמותו של האיש מארץ ישראל עם דמותו של ר' ברוך ממז'יבוז' מי שהיה נכדו של הבעש"ט וכידוע לא גר בארץ ישראל. האיש הנכבד מארץ היה מן המתאבלים על חורבן הארץ כל ימי חייו. לכאורה לפנינו יחס חיובי וחם כלפי ארץ ישראל. לכאורה לפנינו אדם הנושא את כאבה של ארץ ישראל כל ימי חייו. אולם מתברר כי לתוך התיאור האידיאלי של האיש מארץ ישראל מתגנבת נימה שהחסידות איננה יכולה להסכים לה. לפנינו אדם השרוי כל העת בעצבות ובצער. אמנם העצבות והצער הם על בהקשר חיובי של היחס לארץ ישראל אולם יחד עם זאת עצבות היא עצבות גם אם היא בקשר לדברים שבקדושה. בדברי בעל התניא נאמרו דברים מפורשים על העצבות הבאה בשל דאגה לדברים שבקדושה: "אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אח"כ בתאוות ח"ו כנודע" (ליקוטי אמרים פרק כו). העצבות והצער הממלאים את ליבו של האיש מארץ ישראל, הם הנקודה הראשונה בה ר' ברוך איננו מסכים איתו.
הנקודה השניה היא העובדה שהאיש שרוי בצער ובעצבות ביום השבת. הסיפור מדגיש את הניגודיות שבין התנהגותו של ר' ברוך לבין התנהגות האורח בשעת שירת "כל מקדש". ר' ברוך שר את השיר מתוך שמחה של שבת קודש ואילו האיש יושב עצוב ומתאנח כדרכו כל הימים. הדגש כאן הוא על המילים "כדרכו כל הימים". יש כאן ביקורת. שבת איננו יום של עצבות. שבת היא יום של שמחה, עונג והתעלות הנפש. שבת צריכה להיות שונה מימי השבוע גם ביחס לאבלות על חורבנה של הארץ הקדושה.
כאן מחליט ר' ברוך להעביר לאיש מארץ ישראל מסר מסוים באמצעות החרוז המופיע בתוך הפיוט של "כל מקדש". הוא נעצר ומדגיש בפניו את החרוז "אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל". מסתבר כי יש אוהבי ה' המתאבלים על חורבן אריאל, ויש אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל. המתאבלים בחורבן אריאל שרויים כל ימיהם בצער על החורבן אולם צער זה לכשעצמו אין בו די. הצער על חורבן אריאל צריך הוא שיביא את האדם לידי ציפיה עצומה לבנין אריאל. הכאב על האובדן צריך שיניע לקראת עשייה של בנין מחודש. המחכים בבנין אריאל יביאו גם לבנינו בפועל. יכול אדם לשבת על אדמת הקודש אולם להיות שרוי כל העת במחשבות של חורבן ואובדן וממילא הוא מנציח את הגלות יחד עם שבתו בארץ ישראל. זאת ועוד הציפייה לבנין אריאל מתקשרים ברגש חיובי של "אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל". הציפיה נקשרת עם אהבה וממילא היא מקבלת גוון חיובי ולא גוון של צער וכאב.
לאחר שר' ברוך מדגיש בפני האורח את החרוז הזה, הוא ממשיך את החרוז לחלקו השני: "אוהבי ה' המחכים בבנין אריאל ביום שבת קודש שישו כמקבלי מתן נחליאל". יש כאן שימת דגש על העובדה ששבת היום. דרך ההתמודדות עם החורבן בשבת, צריכה להיות שונה מזו של ימות החול. דווקא השבת המעניקה כח לכל ימי השבוע היא שתביא את האדם להתבונן על החורבן במבט של בנין של התחדשות, שכן שבת היא מלזעוק ויכולה שבת שתרחם.
המחכים לבנין אריאל נקראים בחרוז של הפיוט לשמוח כמקבלי מתן נחליאל כלומר כמקבלי התורה. התורה שניתנה במדבר מלמדת אותנו כי השמחה איננה צריכה להיות תלויה במקום זה או אחר. הקניינים הרוחניים שהאדם נושא עימו לכל מקום הם שאמורים לתת לו את האפשרות להתמודד עם המצבים הקשים ביותר ואף עם החורבן. חז"ל מלמדים אותנו כי בשבת ניתנה התורה. כוחות הנפש להם זכינו במעמד הר סיני, כוחות הנפש להם אנו זוכים בשבת, אינם תלויים בגבולות של מקום. יכולים הם להעניק לנו את המוכנות לבנין מחודש של אותו אריאל עליו אנו מתאבלים.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
