ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אשרי יושבי ביתך

דף הבית בית מדרש מדורים קרוב אליך Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"ו

אשרי יושבי ביתך

מתוך קרוב אליך גליון מס 107



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

אשרי יושבי ביתך
"אשרי יושבי ביתך" הוא המזמור החשוב ביותר בפסוקי דזמרה. "האומר תהילה לדוד שלוש פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" (ברכות דף ד). בפסוקי דזמרה, לפני 'ובא לציון' ובתחילת תפילת מנחה – אנו מקיימים את מאמר הגמרא, ומשננים ומתפללים את המזמור שלוש פעמים בכל יום. מה יש בו, ב'אשרי', שהופך אותו לחשוב כל־כך?
הגמרא מסבירה שהמיוחד בפרק הוא השילוב של שני דברים גדולים: הפסוקים מסודרים לפי אל"ף בי"ת, ובנוסף מופיע בו הפסוק המופלא: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". בחסידות מוסבר שאלו שתי המתנות שנותן לנו ה' יתברך: המתנות הרוחניות שעיקרן הוא התורה הקדושה שמיוסדת באותיות קדושות ומופלאות, והמתנות הגשמיות שעיקרן השגחה פרטית על פרנסתנו וכל צרכינו.
בנוסף, המייחד את 'אשרי' זה ש"כולו הודאה ושבח ואין בו בקשת צרכי עצמו רק דרך רמז בעניין 'פותח את ידיך'. זהו איש שאינו חושש כל־כך לצרכי העולם הזה על כן הוא בן העולם הבא" (יהל אור ל'צמח צדק').

אשרי, אשרי, אשרי
בנוסף לכך שאנו אומרים את המזמור שלוש פעמים בכל יום, הרי שבתחילת כל 'אשרי' אומרים שלוש פעמים אשרי: "אשרי יושבי ביתך... אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלוקיו". אשרי מלשון אושר ותענוג. אם בכל מקום שלוש פעמים יוצרות 'חזקה', הרי ש'אשרי' הוא שלוש פעמים כפול שלוש פעמים בכל יום! תענוג בריבוע!
באמירת 'אשרי' ניתן להתענג בתענוגים, תענוג הנפש, "טוב זמרה אלוקינו"! עצם אמירת "אשרי יושבי ביתך" טוב הוא, וניתן להגיע בו לרמה של אמירת הפסוקים האלו ללא מטרה מסוימת, אלא לשובב את הנפש ולענגה כי כנזכר לעיל "כולו הודאה ושבח", בבחינת "טעמו וראו כי טוב ה'".

כמו דוד המלך
בסדרת "אור התפילה" בה לוקטו כל פירושי חסידות חב"ד לתפילה, ככתבם וכלשונם, מופיע כרך שלם על הפרק של "אשרי יושבי ביתך" ובו למעלה מחמש־מאות עמודים!
לפנינו טעימה קלה מביאורי החסידות (מתוך מאמר האדמו"ר הזקן משנת תק"ע) על חטיבת פסוקים בפרק:
"גדול ה' ומהולל מאוד, ולגדולתו אין חקר"
אנו מהללים מאוד את גדולת ה' כפי שאנחנו מסוגלים לתפוס אותה, אבל בגדולתו שלו, העצמית, אין לנו כל תפיסה וחקר.
"דור לדור ישבח מעשיך, וגבורותיך יגידו"
כשאנחנו מצליחים להלל את האין־סוף, זה מגלה עד כמה הוא ירד והשפיל את עצמו עד אלינו. מכיוון שבגדולת ה' עצמה אין חקר, הרי שהשבח שמשבחים בכל דור את מעשי ה', הוא בעצם שבח לגבורות ה', לצמצומים שרק על־ידם ניתן לתפוס משהו מגדולתו.
"הדר כבוד הודך, ודברי נפלאותיך אשיחה"
כאן דוד המלך עובר לדבר על עצמו. הוא מגלה לנו שאת הוד ה' ואת נפלאותיו הנסתרות, הנשגבים מדעת אנוש, הוא כן מצליח לחוש ולשוחח אודותם.
"ועזוז נוראותיך יאמרו, וגדולתך אספרנה"
גם את ה"נוראות" אומר עם ישראל. ה"נורא" היא מידת ה"תפארת" הכלולה מחסד וגבורה שהפוכים זה מזו. עם ישראל מכיר בהתגלות המרוממת והנוראה בקודש של ה', גם כשהוא מתגלה בהתכללות הנושאת שני הפכים.
ובכל זאת עדיין אין לנו, עם ישראל, השגה אמיתית בשורש גדולת ה' כמו שהוא לעצמו, את "גדולתך" העצמית, אני - דוד המלך הוא זה ש"אספרנה".
ובאמת כוונת אמירתנו את דברי דוד המלך במזמור זה היא קבלת כוחות של דביקות בדוד המלך, השראה ויכולת להידבק בה' כמותו בכל דרגותיו, ולו לרגעים ספורים.
בהמשך הפרק מופיעים שלושה פסוקים שעוסקים במלכות ה' בעולם: "כבוד", "להודיע", "מלכותך". ואחר כך, מ"סומך ה' לכל הנופלים", סדרת פסוקים של זעקת האדם לקרבת ה', עליהם נלמד בשבוע הבא.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il