ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
- שבת ומועדים
- הלכות חנוכה
- הלכות חנוכה - הרב אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
(אחת הקושיות שמקשים על מה שפסק מרן לעיל, היא מדוע ישרפנו הרי זה איסור מדרבנן, ובזה נפסקה הלכה שמוסיף עליו ומבטלו. למשל אם נתערב חלב עם מרק עוף ולא היה שיעור של ששים במרק עוף כנגד החלב, מוסיף עליו מים עד שיהא ששים ומבטלו. וכן בשר עוף שנפל לתוך חלב ואין ששים יוסיף חלב או מים לבטל טעם העוף. ועיין ברמב"ם –הוצאת פרנקל בספר הליקוטים עמוד תרל"ח ד"ה ולא היה בו, מה שתירצו על קושיה זו).
וכתב בכה"ח: "אם נותר מהשמן או מהפתילה בליל ראשון מוסיף עליו ומדליק בליל שני. נותר שני מוסיף עליו בליל שלישי, וכן על זה הדרך. והיינו כשלא נתן שמן רק כשיעור וכבה קודם זמנו, או אפילו נתן יותר מכשיעור והקצהו מותר לליל שלאחריו".
וכשקונה שמן לחנוכה לא יאמר "שמן זה לחנוכה", כי יש אומרים שבכך הקדיש את כל השמן, גם את מה שנותר בבקבוק לאחר חנוכה. וי"א שאם נשאר לו שמן - ישמרנו לשנה הבאה. אבל לא יעשה כן שמא באמצע שנה ישכח וישתמש בו. ולכן טוב שיאמר שהשמן שקנה גם לחנוכה, ואז אם ירצה להשתמש בו לדבר אחר, רשאי. ואעפ"כ אם לא אמר, השמן שבבקבוק מותר.

קול צופיך - הרב מרדכי אליהו (249)
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
30 - דיני מוקצה
31 - הנותר מהשמן של החנוכיה
32 - מהלכות ברכות
טען עוד
מהדין נרות חנוכה צריכים לדלוק חצי שעה לאחר צה"כ, ואם אמר 'אני שם שמן בחנוכיה רק לחצי שעה ולאחר מכן אכבה את הנרות או אשתמש במותר השמן' – מותר, ולא ישתמש בהם בפרהסיא מפני הרואים שלא יודעים שעשה תנאי. ואם לא עשה תנאי זה אנו אומרים שמסתמא כוונתו עד שיסתיים השמן.
סיום
אנו נמצאים בימים האחרונים של חנוכה. וכתוב שכל הכלים, שעשה משה רבנו הם קיימים ככתוב
"עצי שיטים עומדים". וכשיבא המשיח אנו רוצים לראות את המנורה של משה רבנו.
יראו עיניו וישמח לבנו, וה' יצילנו מכל הפיגועים ומכל אלו שעושים לנו צרות, שהקב"ה יפר עצתם ויקלקל מחשבתם ולא תעשנה ידיהם תושיה, וישראל עושה חיל. ונזכה לביאת הגואל ולבנין אריאל בעגלא ובזמן קריב אכי"ר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.













