ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- שיחות לעשרה בטבת
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבּוֹתוּ" (בראשית ח, כב)
נקבעו סדרים לבריאה בלילות בימים בעונות ובתקופות. מה הם הביטויים הללו? איך מתחלקת השנה? מצאנו שתי צורות להסביר את הפסוק הזה:
במסכת בבא מציעא (דף קו ע"ב) נאמר שיש כאן לפנינו שש תקופות בהתאם לשש המילים זרע, קציר, קור, חום, קיץ, חורף, וכך חילקו:
חצי תשרי ומרחשוון וחצי כסלו - תקופת הזריעה
חצי כסלו, טבת וחצי שבט - זהו החורף
חצי שבט, אדר וחצי ניסן - זהו הקור
חצי ניסן ואייר וחצי סיוון - זהו הקציר
חצי סיוון, תמוז וחצי אב - זהו הקיץ
חצי אב, אלול וחצי תשרי - זהו החום.
חצי כסלו, טבת וחצי שבט - זהו החורף
חצי שבט, אדר וחצי ניסן - זהו הקור
חצי ניסן ואייר וחצי סיוון - זהו הקציר
חצי סיוון, תמוז וחצי אב - זהו הקיץ
חצי אב, אלול וחצי תשרי - זהו החום.
זו היא החלוקה בהתאם לביטוי שמופיע פה בפסוק,
אבל אנחנו מכירים חלוקה פשוטה יותר, לא לשש תקופות אלא לארבע תקופות: תקופת הזרע, הקציר, הקור והחום. אם כן תקופת תשרי נקראת הזרע, תקופת ניסן נקראת הקציר, הקור הוא תקופת טבת, והחום הוא תקופת תמוז. ומה שנאמר קיץ וחורף אמרו חכמים בפרקי דרבי אליעזר, ש"קיץ בעיתו וחורף בעיתו", כלומר, אנחנו נמצאים בארבע תקופות שבשנה.
איך שלא יהיה, לפי החלוקה האחת יקראו לטבת - קור ולפי האחרת - חורף. אם כן אנו נמצאים בעיצומם של ימי הקור והחורף שבהם הלילות ארוכים.
מעניין שבחודש הזה באה הצרה הראשונה לישראל: צום עשרה בטבת, כמו שנאמר ביחזקאל (כד, א):
"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם כְּתָוב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".
והסביר המהר"ל מפראג (נצח ישראל פ"ח) שלא במקרה תחילת הצרות בתקופה הקרה ביותר בחורף - בטבת, וסוף כל הצרות בעיצומם של ימי הקיץ בתמוז ובאב. כמו שיש לנו מועדים בתקופות השנה השונות, כך יש מועדים המתאימים לקדושה ויש ימים שאינם מתאימים לקדושה.
הימים המאוזנים של תשרי והימים המאוזנים של ניסן שאז היום והלילה שווים, אלה הם ימים שמסוגלים לקדושה, לכן חודש תשרי עם כל החגים שבו, וניסן - יציאת מצרים - אלה הזמנים המיוחדים לישראל.
אבל ישנם זמנים שכביכול הם נגד ישראל, אלה הם הקטבים הקיצוניים הן מבחינת הקור והן מבחינת החום. מעניין שבקשר לחודש טבת, בזמן שהייתה תקופת עיבור החודש, לא היו שולחים שלוחים לקדש את חודש טבת, כי לא רצו לקבוע את זה, ואמרו, שאם יהיה שלום ואין צרות - לא מתענים.
אם כן טבת מזכיר לנו את תחילת הצרות, ואנחנו, ביום הזה, מתפללים שנגיע לעידן שנוכל לסלק מישראל את הצרות האלו, וגם הזמנים הקיצוניים הקוטביים יהיו מתואמים עם ישראל, כמו שהנביא זכריה (פרק ח, יט) מנחם בנבואתו ואומר:
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".
צום העשירי הכוונה לעשרה בטבת שהוא בחודש העשירי.
יהי רצון שהמועדים הללו שהיו ימי תענית לישראל לחשבון הנפש, נדע להפיק מהם את התועלת לעלות ולהתקדש ולזכות לעידן של "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" ואז נוכל לזכות גם לבניין הבית השלישי במהרה בימינו, אמן.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
