ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
נעשה רעש גדול בשמיים, שהרי התורה היא אחד העמודים שעליו העולם עומד, ו'אם לא ברית (התורה) יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי'. קיום העולם מותנה בכך שילמדו תורה בכל עת, נמצא שבאותו זמן עמד העולם כולו בזכות אדם אחד בלבד.
מיד הוחלט בשמיים לתת לרבי מנחם נחום שכר מיוחד, ונולד לו בן שהאיר עיניהם של ישראל בתורתו, הלא הוא רבי אברהם מסוכטשוב בעל ה'אבני נזר', (שיום ההילולא שלו יחול ב- יא אדר).
סיפור זה מבטא נקודות רוחניות הקשורות לפורים. נס פורים התחולל כולו בידי מסבב הסיבות וקורא הדורות מראש, שהקדים תרופה למכה ושתל את אסתר בבית המלך בטרם יגזור המן את גזירתו הנוראה על היהודים. בדרך הטבע, עלילת המגילה הייתה יכולה להתגלגל בנקודות רבות כנגד היהודים – אסתר לא הייתה נבחרת כמלכה, שנת המלך לא הייתה נודדת, בגתן ותרש לא היו משוחחים בסמוך למרדכי ועוד ועוד.
וכבר ידוע ומופרסם, שחידושו של נס פורים, שהקב"ה חולל את המאורעות מאחורי הקלעים בדרך הטבע. 'המלך' הוא מלכו של עולם, ואלוקים הסתתר בתוך ה'א(ה)סתר'.
ובכל זאת, היו אנשים שזכו להיות נושאי כליו של ה' להביא את התשועה הגדולה. הבולטת מבין מביאי התשועה היא האישה שעל שמה נקראה המגילה – אסתר. אסתר, נתבעה לקבל החלטה מודעת למסור את נפשה ולהקריב את כל עולמה הרוחני, כדי להביא את תשועת ה' לעמו. יכולה הייתה אסתר לחמוק מהמשימה, ולהשאירה למי שהאחריות עליו – ה'.
אולם, מרדכי מורה לה שהאחריות מוטלת גם על בני האדם – 'אם החרש תחרישי... רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת... תאבדי'. והיא נענית, עומסת על שכמה, והולכת בעיניים פקוחות לאבדון – "וכאשר אבדתי אבדתי". (וכידוע, מאז נאסרה לבעלה לנצח וד"ל). ומתוך אבדון זה, מצמיחה תשועת של ישראל לנצח.
מאז, מהווה אסתר מודל לכל מי שמתנדב לעמוס על שכמו את משימותיו של ה' לתשועת עמו. איש זה, מקריב את עצמו ('פראייר' בלעז), אך דווקא מתוך כך זוכה לברכה גדולה, וברכתו היא הזכות להרבות שם שמיים בעולם. כך גם בסיפור על אבי האבני נזר. רבי מנחם נחום מוותר כביכול על שמחת הפורים ועוסק בתורה. באותה שעה, הוא היחידי העומס על שכמו את משא העולם כולו. ומתוך התנדבות זו, זוכה לברכה גדולה ונולד לו בן ממשיך, שמאיר עיני ישראל בתורה.
ומעניין לעניין באותו עניין – מספרים על ה'אבני נזר', שפעם בצעירותו התקשה בקושיא גדולה בסוגיא. התפלל ה'אבני נזר' לה' שיאיר עיניו בתורתו, ומשמיים שמעו תפילתו וגילו לו את התירוץ. ראה כי טוב, ובכל פעם שהיה מתקשה בלימודו, היה מתפלל לה' והיו מגלים לו משמיים את התירוץ.
לימים, נפגשו אביו (רבי מנחם נחום) וחותנו (רבי מנדלי מקוצק) של ה'אבני נזר'. אמר רבי מנדלי מקוצק לרבי מנחם נחום – אמור לבנך שיפסיק להתפלל שיגלו לו משמיים את התירוצים. בדרך זו, הוא לא ידע ללמוד. עליו לעמול בשכלו ולהגיע לתורה! שמע זאת ה'אבני נזר', וחזר לתרץ בעצמו.
נקודה זו, נוגעת לשאלה רוחנית גדולה שנחלקו בה גדולי ישראל – מקום התפילה מול מקום עמל התורה. מקום ההשתדלות האנושית מול מקום בקשת התשועה השמיימית. היו שלמדו תורה מפי אליהו הנביא ומגידים משמיים, והיו מגדולי ישראל שסירבו ללמוד מאליהו הנביא, כי רצו לעמול בתורה בשכלם. (וכבר תמצת שיטות אלו – מרן הראי"ה קוק, אורות התורה ה, ד).
באופן אישי, ביקשתי פעם בשעת שכרות בפורים, ממו"ר הגר"א שפירא זצ"ל ברכה לגדול בתורה, והוא סירב באומרו – תלמד, תהיה תלמיד חכם!
וכך פורים ודמותו של ה'אבני נזר' מלמדים אותנו להתנדב, לעמול בתורה, ולקחת על שכמנו את הזכות הגדולה להיות נושאי כליו של ה' בעולמינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.














