ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
אם נתבונן בטעם של סמיכת גאולה לגאולה, נראה כי יש כאן עניין מהותי מדוע חשוב כל כך לחבר ולהסמיך את יום הפורים לחג הפסח, את גאולת פורים לגאולת פסח.
חג הפסח הוא הראשון שבחגים, ממנו התחיל הכל, מאורע יציאת מצרים, הוא הראשית של עם ישראל, בו עם ישראל החל את דרכו בעולם. לעומת זאת פורים הוא האחרון בחגים הכתובים בתנ"ך, 'אסתר סוף כל הניסים" (יומא כט). ויש עניין לחבר בין שתי גאולות אלו, הראשונה והאחרונה, ולהראות שהם מחוברים למגמה אחת כוללת.
התהליך האלוקי שהתחיל בחג הפסח אמור במשך הדורות להגיע להשלמתו בחג הפורים ומנגד, חג הפורים לבדו, בלא הראשית והיסוד של חג הפסח, הינו חסר את העיקר. ונפרט:
גאולה של חג הפסח, מבטאת את הגאולה מלמעלה למטה, גאולה שהתחילה ממנו יתברך, ה' החליט ברצונו להוציאנו ממצרים, הוא הביא את עשרת המכות על המצרים, וקרע לעם ישראל את ים סוף, ובהגדה אנו אומרים: "אני ולא מלאך.. אני ולא שרף, אני ולא השליח", שרק הקב"ה הוא זה שהוציא את ישראל ממצרים. בגאולה זו הבאה מלמעלה, יש יתרון גדול מאד, גאולה עם ניסים גדולים, שמוכיחה את מציאות ה', וכשהדברים מתחילים מלמעלה, מה', הינם מוחלטים נצחיים וקיימים לעד, לא משתנים לעולם, בחירת ישראל על ידי ה', וקבלתם את התורה, היא בחירה נצחית, ועם ישראל יישאר לעולם עמו של הקב"ה, 'ולא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב', וכן התורה לא תשתנה לעד, 'ולא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו'.
ומצד שני כשהכל מלמעלה, לא תמיד יש לאדם חיבור אל הדברים האלקיים הגדולים, הם נשארים למעלה, והאדם מרגיש רחוק מהם, ומעין מה שמובא 'שכפה הקב"ה על ישראל את ההר כגיגית', כי הם מצד עצמם עוד לא היו מספיק מחוברים לתורה, והיה צריך שיהיה בכפיה.
פורים לעומת זאת מסמל את הגאולה שבאה מלמטה למעלה, על ידי מעשי בני אדם, המאורע של פורים התחיל בעמידתו הזקופה של מרדכי על כבוד העם היהודי, כשהגיעה הצרה, עם ישראל התכנס וצם שלושה ימים ושב בתשובה, ובזכות צום זה והתשובה שעשה, הגיעה התשועה, שבאה על ידי הצלחת שליחותה של אסתר המלכה, שבאה לאחשורוש ובחכמתה הצליחה לסכל את הגזירה ולהביא לתליית המן. הרי שהכל נעשה על ידי השתדלות בני אדם, וכן במגילה עצמה, לא מופיעה מפורש שם ה', אלא רק נסתר ב'המלך', כי הגאולה באה בדרך הטבע, לא על ידי נס.
ודווקא בגאולה טבעית זו, התחבר עם ישראל מחדש לתורה, ו'הדור קבלוה בימי אחשורוש" חזרו וקיבלו את התורה מאהבה, (לפירוש שעל תורה שבעל פה, כפה הקב"ה את ישראל בעת מתן תורה, כאן חזרו וקיבלו גם את התורה שבעל פה מאהבה). והחיבור שלהם לתורה ולמצוות, היה חיבור עצום, שהרגישו בנפשותם את האור שבתורה, וכפי שמפרש השפת אמת על המילים 'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר', וכדרשת חז"ל במגילה טז: אורה זו תורה ושמחה זה יום טוב, וששון זה מילה ויקר אלו תפילין, שואל השפת אמת אם כן נכתוב 'ליהודים הייתה תורה ויום טוב וכו' ולמה נכתב באופן זה, אלא שזה עצמו החידוש, שהתורה נהפכה להיות להם לאורה, והרגישו את האור של התורה בנפשותם, והרגישו את השמחה שביום טוב, את הששון שבמילה, והופיעה המדרגה של היקר בתפילין, כשראו עמי הארץ את ישועת ה' ורבים התקרבו לעם ישראל, כנאמר 'ורבים מעמי הארץ מתייהדים'. וזהו היתרון הגדול של פורים על פסח, שבו עם ישראל חזר וקיבל את התורה מאהבה, וזה האידיאל הגדול שהאדם יקיים את התורה והמצוות מרצון ומחיבור נפשי, לא בכפיה, ובתחושה של חוסר ברירה אף שאין נפשו מסכימה לכך.
ומצד שני אם היה לנו פורים לבד בלי פסח, הרי אם הכל תלוי בדעת בני אדם, אי אפשר לסמוך על יציבותם, היום יקיימו את התורה מאהבה, ומחר תשתנה דעתם וחלילה יעזבו את התורה, אם מתן תורה היה תלוי בעם ישראל, אולי אותו הדור היה מקבל את התורה, אך אחרי כמה דורות יתכן ועם ישראל היה מחליט שהתורה אינה מתאימה לו, לכן צריך שקבלת התורה לא תהיה תלויה בדעת בני אדם, אלא בדבר שהוא למעלה מהם, שהיא תתחיל מהקב"ה, ותפקיד האדם להתחבר אליה.
לכן צריך לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח, שאף שתכלית חג הפסח הוא בסופו של דבר להגיע לגאולת פורים, ששם ה' יופיע בטבע, ובדרך הטבע, ויהיה חיבור גדול בין הטבע לה' אלקי ישראל ו'יבוא כל בשר להשתחוות לה'" אפילו הבשר, וכעניין 'מבשרי אחזה אלוק', שאפילו החומר ישתוקק לעשות רצון ה', אך יחד עם זאת, צריך תמיד לזכור שהכל מתחיל מלמעלה מבחירת ה' בנו, מהמוחלטות של דבר ה', ועל גבי זה אנו יכולים להוסיף את העבודה שלנו להתקרב ולהתחבר לדברי ה'.
וביחד בשילוב האורות של חג הפורים וחג הפסח, של הגאולה מלמעלה למטה, והגאולה מלמטה למעלה, בחיבור הגאולה שבאה בדרך נס, עם הגאולה שבאה בדרך הטבע, מגיע עם ישראל לשלמות האמונה והופעת הגאולה, בבניין עם ישראל בארצו אשר נבחרה על ידי ה' להיות המקום שבו תשרה שכינתו, ובו ישכנו עמו, ובתשובתם המלאה של לבבות עם ישראל אליו יתברך לקיום התורה והמצוות מרצון ומאהבה, 'ורחמנא ליבא בעי' תופיע במהרה גאולתינו השלמה בב"א. 'מסמך גאולה לגאולה עדיף'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.
לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.
