ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש דרכי הגאולה

הטעם לסמוך גאולה לגאולה – פורים לפסח

מוקדש לרפואת
אליהו בן יצחק
לחץ להקדשת שיעור זה
השנה יש לנו שנה מעוברת ובשל כך נדחה חג הפורים לאדר השני, אמנם במסכת מגילה ו' ע"ב נחלקו חכמים לגבי שנה מעוברת, מתי נקיים בה את חג הפורים, שלר' אלעזר בר' יוסי יש לקיים את מצוות הפורים באדר הראשון, על פי הכלל שאין מעבירין על המצוות, ולרשב"ג יש לקיים את מצוות הפורים באדר השני על פי הכלל ש'מסמך גאולה לגאולה עדיף', ופירש"י פורים לפסח, וכפי שכל שנה אנו מציינים את הפורים באדר הקרוב לניסן, כן גם השנה אנו חוגגים את הפורים באדר השני, שהוא אדר הקרוב לניסן. ואכן כך התקבל להלכה כפי שפסקו הפוסקים ובשו"ע, שאנו חוגגים את פורים באדר השני כדי לסמוך גאולה לגאולה. ולבד ממנהג שאין אומרים תחנון ולמנצח, בפורים קטן (יד וטו אדר א') וכן להוסיף מעט שמחה בסעודה (רמ"א תרצ"ז), כל מצוות חודש אדר והפורים נוהגים באדר השני.
אם נתבונן בטעם של סמיכת גאולה לגאולה, נראה כי יש כאן עניין מהותי מדוע חשוב כל כך לחבר ולהסמיך את יום הפורים לחג הפסח, את גאולת פורים לגאולת פסח.
חג הפסח הוא הראשון שבחגים, ממנו התחיל הכל, מאורע יציאת מצרים, הוא הראשית של עם ישראל, בו עם ישראל החל את דרכו בעולם. לעומת זאת פורים הוא האחרון בחגים הכתובים בתנ"ך, 'אסתר סוף כל הניסים" (יומא כט). ויש עניין לחבר בין שתי גאולות אלו, הראשונה והאחרונה, ולהראות שהם מחוברים למגמה אחת כוללת.
התהליך האלוקי שהתחיל בחג הפסח אמור במשך הדורות להגיע להשלמתו בחג הפורים ומנגד, חג הפורים לבדו, בלא הראשית והיסוד של חג הפסח, הינו חסר את העיקר. ונפרט:
גאולה של חג הפסח, מבטאת את הגאולה מלמעלה למטה, גאולה שהתחילה ממנו יתברך, ה' החליט ברצונו להוציאנו ממצרים, הוא הביא את עשרת המכות על המצרים, וקרע לעם ישראל את ים סוף, ובהגדה אנו אומרים: "אני ולא מלאך.. אני ולא שרף, אני ולא השליח", שרק הקב"ה הוא זה שהוציא את ישראל ממצרים. בגאולה זו הבאה מלמעלה, יש יתרון גדול מאד, גאולה עם ניסים גדולים, שמוכיחה את מציאות ה', וכשהדברים מתחילים מלמעלה, מה', הינם מוחלטים נצחיים וקיימים לעד, לא משתנים לעולם, בחירת ישראל על ידי ה', וקבלתם את התורה, היא בחירה נצחית, ועם ישראל יישאר לעולם עמו של הקב"ה, 'ולא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב', וכן התורה לא תשתנה לעד, 'ולא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו'.
ומצד שני כשהכל מלמעלה, לא תמיד יש לאדם חיבור אל הדברים האלקיים הגדולים, הם נשארים למעלה, והאדם מרגיש רחוק מהם, ומעין מה שמובא 'שכפה הקב"ה על ישראל את ההר כגיגית', כי הם מצד עצמם עוד לא היו מספיק מחוברים לתורה, והיה צריך שיהיה בכפיה.
פורים לעומת זאת מסמל את הגאולה שבאה מלמטה למעלה, על ידי מעשי בני אדם, המאורע של פורים התחיל בעמידתו הזקופה של מרדכי על כבוד העם היהודי, כשהגיעה הצרה, עם ישראל התכנס וצם שלושה ימים ושב בתשובה, ובזכות צום זה והתשובה שעשה, הגיעה התשועה, שבאה על ידי הצלחת שליחותה של אסתר המלכה, שבאה לאחשורוש ובחכמתה הצליחה לסכל את הגזירה ולהביא לתליית המן. הרי שהכל נעשה על ידי השתדלות בני אדם, וכן במגילה עצמה, לא מופיעה מפורש שם ה', אלא רק נסתר ב'המלך', כי הגאולה באה בדרך הטבע, לא על ידי נס.
ודווקא בגאולה טבעית זו, התחבר עם ישראל מחדש לתורה, ו'הדור קבלוה בימי אחשורוש" חזרו וקיבלו את התורה מאהבה, (לפירוש שעל תורה שבעל פה, כפה הקב"ה את ישראל בעת מתן תורה, כאן חזרו וקיבלו גם את התורה שבעל פה מאהבה). והחיבור שלהם לתורה ולמצוות, היה חיבור עצום, שהרגישו בנפשותם את האור שבתורה, וכפי שמפרש השפת אמת על המילים 'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר', וכדרשת חז"ל במגילה טז: אורה זו תורה ושמחה זה יום טוב, וששון זה מילה ויקר אלו תפילין, שואל השפת אמת אם כן נכתוב 'ליהודים הייתה תורה ויום טוב וכו' ולמה נכתב באופן זה, אלא שזה עצמו החידוש, שהתורה נהפכה להיות להם לאורה, והרגישו את האור של התורה בנפשותם, והרגישו את השמחה שביום טוב, את הששון שבמילה, והופיעה המדרגה של היקר בתפילין, כשראו עמי הארץ את ישועת ה' ורבים התקרבו לעם ישראל, כנאמר 'ורבים מעמי הארץ מתייהדים'. וזהו היתרון הגדול של פורים על פסח, שבו עם ישראל חזר וקיבל את התורה מאהבה, וזה האידיאל הגדול שהאדם יקיים את התורה והמצוות מרצון ומחיבור נפשי, לא בכפיה, ובתחושה של חוסר ברירה אף שאין נפשו מסכימה לכך.
ומצד שני אם היה לנו פורים לבד בלי פסח, הרי אם הכל תלוי בדעת בני אדם, אי אפשר לסמוך על יציבותם, היום יקיימו את התורה מאהבה, ומחר תשתנה דעתם וחלילה יעזבו את התורה, אם מתן תורה היה תלוי בעם ישראל, אולי אותו הדור היה מקבל את התורה, אך אחרי כמה דורות יתכן ועם ישראל היה מחליט שהתורה אינה מתאימה לו, לכן צריך שקבלת התורה לא תהיה תלויה בדעת בני אדם, אלא בדבר שהוא למעלה מהם, שהיא תתחיל מהקב"ה, ותפקיד האדם להתחבר אליה.
לכן צריך לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח, שאף שתכלית חג הפסח הוא בסופו של דבר להגיע לגאולת פורים, ששם ה' יופיע בטבע, ובדרך הטבע, ויהיה חיבור גדול בין הטבע לה' אלקי ישראל ו'יבוא כל בשר להשתחוות לה'" אפילו הבשר, וכעניין 'מבשרי אחזה אלוק', שאפילו החומר ישתוקק לעשות רצון ה', אך יחד עם זאת, צריך תמיד לזכור שהכל מתחיל מלמעלה מבחירת ה' בנו, מהמוחלטות של דבר ה', ועל גבי זה אנו יכולים להוסיף את העבודה שלנו להתקרב ולהתחבר לדברי ה'.
וביחד בשילוב האורות של חג הפורים וחג הפסח, של הגאולה מלמעלה למטה, והגאולה מלמטה למעלה, בחיבור הגאולה שבאה בדרך נס, עם הגאולה שבאה בדרך הטבע, מגיע עם ישראל לשלמות האמונה והופעת הגאולה, בבניין עם ישראל בארצו אשר נבחרה על ידי ה' להיות המקום שבו תשרה שכינתו, ובו ישכנו עמו, ובתשובתם המלאה של לבבות עם ישראל אליו יתברך לקיום התורה והמצוות מרצון ומאהבה, 'ורחמנא ליבא בעי' תופיע במהרה גאולתינו השלמה בב"א. 'מסמך גאולה לגאולה עדיף'.
עוד בנושא
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il